טינה פיי שולטטתת עם שתי סדרות חדשות

לא באמת חשבתן שטינה פיי ישבה רגל על רגל מאז ש"רוק 30" ירדה מהמרקע, או לקחה זמן לעצמה ונהנתה מהאבטלה אחרי שמונה שנים, נכון? כי אם כן, יש לנו חדשות בשבילכן. התסריטאית השנונה עמלה בזמן הזה על לא אחת, כי אם שתי סדרות קומיות חדשות, שאת שתיהן – כך התבשרנו השבוע – הצליחה למכור לשתי רשתות טלוויזיה גדולות בארה"ב.

 

על פי הדיווחים, הסדרה הראשונה תעלה ב- NBCוהיא מוגדרת כסדרה קומית בניחוח "חופשי על הבר" שמתרחשת בפייר איילנד שבניו יורק. זו קומדיית מקום-עבודה שבמרכזה אישה צעירה, שמנסה לחדש את הקשר עם אביה – ולא, טינה פיי לא ליהקה את עצמה לתפקיד הראשי. הסדרה השנייה, שנמכרה ל-FOX, תתרחש במכללה לבנות בלבד, שמתחילה לקבל גברים בפעם הראשונה בהיסטוריה.

 

 

מעבר לעובדה שאנחנו כבר מצפות בכיליון עיניים לשני הפיילוטים הללו, חייבים להוריד את הכובע בפני פיי על השירות שהיא עושה למין הנשי. הבעת האמון הזו בה היא ממש לא עניין של מה בכך, בעיקר כשמדובר בקומדיות, ועובדת היותה יוצרת מוערכת דווקא בנישה הזו סללה דרך לכמה נשים אחרות שבאו בעקבותיה, כמו מינדי קלינג ("מינדי"), לנה דנהאם ("גירלז") וגם וויטני קאמינגס ("מרוששות", "וויטני").

 

אבל שלא כמו השלוש הללו, פיי מצליחה לעשות את הבלתי יאומן – לכתוב קומדיה על נשים שמיועדת לקהל של נשים וגברים כאחד. עוד דוגמא מצוינת ליוצרת כזו היא ג'נג'י קוהאן, שאחראית ל"עשב של השכן" וכעת גם ללהיט התורן "כתום זה השחור החדש". עם כל הכבוד לדנהאם, שהוכתרה כבר כטינה פיי החדשה – טינה פיי הישנה עוד חיה ובועטת, ויש לה עוד הרבה מה לומר.

 

יסמין לה-בון יפהפיה בגיל 48

גל של דוגמניות עבר מתקמבקות התרגש עלינו לאחרונה, ביניהן נעמי קמפבל (43), אל מקפירסון (49) וכריסטי ברינקלי (59) שדבר אחד משותף לכולן – אף אחת מהן לא נראית שייכת לשנתון שלה. אל הטרנד הזה הצטרפה לאחרונה תוספת מפתיעה במיוחד – יסמין לה-בון, דוגמנית שכיכבה על 400 מגזינים ועדיין הצליחה להתפרסם בעיקר בתור אשתו של סיימון לה-בון (סולן דוראן דוראן).

 

אבל הסיבה העיקרית לכך שלה-בון בת תפסה את עינינו היא שהדוגמנית בת ה-48 הצטלמה לאחרונה לקמפיין של מותג הבוהו-שיק "מונסון", לבושה בשכבות צבעוניות ובוהה למרחקים על רקע עצים ואחו ירוק. הטבע בתמונות משתלב היטב עם הלוק הטבעי והאירופאי של לה-בון, שמצליחה להיראות נינוחה, יפה וצעירה בעשור מגילה – בלי ניתוחים ומתיחות פנים ניכרות לעין.

 

יסמין לה בון

 

לה-בון הוותיקה נכנסה בקלילות לנעליהן של דוגמניות צעירות ממנה שייצגו את המותג, כמו רוזי הנטינגטון-וויטלי ואלסנדרה אמברוסיו. אלא שבניגוד לקמפיינים אחרים של דוגמניות בדימוס, הבחירה כאן בדוגמנית שנושקת לחמישים לא מריחה מגימיקים זולים. לה-בון, עם היופי הלא-מתאמץ שלה, פשוט נראית כמו האופציה הטבעית לתפקיד.

 

מריסה מאייר מעוררת (שוב) מחלוקת

נדמה היה שמנכ"לית Yahoo! הטרייה מריסה מאייר לא יכולה להיות יותר שנויה במחלוקת: הבלונדינית היפה בת ה-37 עזבה משרה סופר מצליחה בגוגל, רק כדי להצטרף ליאהו, שנחשבה כבר למי שנס ליחה (שלא לומר כושלת), הודיעה כי היא מתכוונת לקצר את חופשת הלידה שלה לשבוע בלבד (וזכתה לקיתונות של ביקורות) ולבסוף, הוציאה ידיעה קבל עם ורשת שאומרת כי עובדי יאהו לא יכולים יותר לעבוד מהבית.

 

אולם, השבוע הוכיחה מאייר כי באמתחתה עוד שק של הפתעות, והיא חזרה לכותרות עם צאתו של גיליון ספטמבר של מגזין ווג לדוכנים ולרשת, בו היא מצולמת לראיון עומק, בעודה שוכבת על כסא נוח, שערה הבלונדיני משוח לאחור, והיא עם שמלה צמודה ואופנתית של מייקל קורס ונעלי סטילטו. בנוסף, בתמונה, אוחזת מאייר בטאבלט שמציג את הפנים שלה בקלוז אפ.

 

מריסה מאייר לווג

 

כפי שאתם בוודאי מתארים לעצמכם, התמונה עוררה גל של תגובות מנוגדות ברחבי הרשת. מחד, הטענה שגורסת כי גם לנשים חכמות ומצליחות מותר להיות יפות ומטופחות, ולרצות להצטלם למגזין נחשב כמו ווג. למעשה, בגלל שאנחנו רוצים להאמין שנשים יכולות להיות בראש התעשייה, גברית ככל שתהיה, אין עליהן להיכנע למוסכמות החברתיות שאנחנו רוצים, דהיינו, הן לא צריכות להכפיף את עצמן לעשות דברים "נאותים" כפי שדעת הקהל רואה לנכון. ובמילים יותר פשוטות – אין שום סיבה בעולם שמריסה מאייר, אישה יפה לכל הדעות שגם מתחזקת גזרה נאה בגיל 37 ורק מספר חודשים לאחר לידה, לא תצטלם באיזו פוזיציה שהיא רוצה למגזין הכי נחשב בעולם.

 

מנגד, ניתן כמובן להתייחס לתמונה של מאייר כצעד לאחור בכל הנוגע להתקדמות ושילוב של נשים בעולם העבודה הגברי. הרי במשך שנים נשים נלחמות כדי להגיע ולהתברג בתפקידים הנחשבים בזכות כשוריהן ולא על סמך המראה החיצוני, ואילו בתמונה אחת, בה היא נראית מרוחה על כסא נוח כאחרונת הדוגמניות הנבובות, מריסה מאייר מתנערת מכל אחריות לקידום נשים באשר הן, ומשחקת לידיהם של כל המלעיזים על יכולתיהן השכליות של נשים.

 

ואולי זה בכלל לא התפקיד של מריסה מאייר להתבייש או לא בעצמה, ולמרות העול הכבד שהיא נושאת על כתפיה הדקות, כמייצגת את המין הנשי באשר הוא, בתמונה הזו ספיציפית, היא בכלל לא אשמה. אנשי מגזין ווג, לא השכילו לצלם את מאייר בכבוד הראוי לה, כזה השמור מסתבר, רק לגברים מצליחים, שמצטלמים על שערי מגזינים כמו GQ או אסקוויירר, בחליפות מחוייטות וסביב שולחן מפואר. אני רוצה לראות את הצלם או הסטייליסט שהיה מעז לבקש מאיש עסקים, גבר, בקנה מידה של מאייר, לפתוח עוד כפתור בחולצה, או להיישיר מבט מפתה למצלמה, והיה מקבל את מבוקשו. חבל מאוד שבמגזין ווג לא השכילו למנף את האישיות של מאייר, ועשו לה העמדה שמגחיכה את הסטטוס אליו הגיעה בזכות ולא בחסד.

 

האישה שגרמה ליאהו - עד לפני רגע חברה כושלת - לעבור לראשונה מזה שנתיים את גוגל, יריבתה המרה, יכולה לעשות מה שהיא רוצה ולהצטלם איך שהיא רוצה, בלי להתייחס למה אנשים חושבים. זה אנחנו, שצריכים להבין שאת ההישגים שלה, אי אפשר לכמת לתמונה אחת. היא שווה הרבה יותר מאלף מילים. (יעל ביר-כץ)

תגיות