אשכול נבו לעניות דעתי הוא גאון ויעיד על כך הספר משאלה אחת ימינה.

הספר פשוט סחף אותי ,עצם הרעיון של סיפור על ארבעה חברים, גברים שנמשך על פני כמה עשורים - מצא חן בעיניי.

הכל כתוב מנקודת מבטו של הגיבור, הוא מספר את הכל בעצם, כל ההתחבטויות שלו, החברות ששוררת בין הארבעה מגיל ההתבגרות ועד גילאי ה-30. 

כל מה שקורה לכל אחד מהם ולכולם ביחד, אשכול נבו משכיל לעשות את ההצלבה בצורה אינטימית, נוגעת ללב, ואני הרגשתי כל זמן שקראתי חיבור לגיבורים, ובעיקר יש לציין למספר שחמלתי עליו והרגשתי קירבה.

לעיתים, כיף לקרוא ספר שמדבר על ליבנו, מקומות שאנו מכירים כאן - מישראל, ביטויים שגורים בפינו, מנהגים ומנטליות מקומית.

אהבתי לחוש את האהבה המיוחדת שהגיבור חש כלפי יערה שהופכת לאחר מכן (לאחר מס' חודשים למעשה) לחברתו של צ'רצ'יל חברו הטוב משכבר הימים - שלמעשה בוגד בו יחד עם יערה וגם על כך קשה לו לכעוס וזאת מרוב אהבתו לחבר שחווה איתו חוויות רבות גם בטיול הגדול בחוץ לארץ, עזרו אחד לשני; ולמעשה זה נראה קצת לקורא מן הצד- הזוי משהו! אבל לא כך הוא הדבר זה מורכב מאוד ולא פשוט.

דברים רבים קורים איתם - עם ארבעת החברים לאורך השנים ולמעשה הם מחליטים יום אחד בהיר בזמן שהם צופים במשחקי המונידיאל, המתרחשים - אחת ל-4 שנים - ובפעם השלישית שהם צופים הם מכינים פתקים בהם כל אחד מהם כותב איפה הוא חושב שיהיה בעוד 4 שנים, מה יקרה איתו ומה הוא רוצה להיות בעוד 4 שנים, או חושב שהוא יהיה.

לבסוף גיבור הסיפור מתוך היאוש והדיכאון שלו כשהוא נשאר לבד ושוקע לתוך הדממה, לא רואה מוצא ולא מוצא נחמה בדבר, בודק לפי זכרונו את המשאלות שנכתבו בפתקים ולמרבה פליאתו מוצא שכל אחד מהם הגשים את החלום,המשאלות של השני בצורה סימטרית ורק הוא נותר ולמעשה הוא אמור לכתוב ספר על -פי הסטטיסטיקה. ואכן הוא מתיישב וכותב ספר ויש לפניו רק מעט יותר מ-9 חודשים. והוא עושה זאת ובזמן הזה צ'רצ'יל חברו האהוב נפגע קשות באירוע אלים ונותר צמח בבית לוינשטיין שהוא מקום לשיקום וטיפול במקרים קשים ותוך כדי אנו פוגשים בהרהורים של הגיבור וברצונו שצ'רצ'יל יוכל להריח את הספר ולראות ולהתרגש ממשחקי המונדיאל וזאת בסבב הרביעי שלהם.

אהבתי את הספר, ספר לא פשוט אבל מרתק מאוד.

ממליצה. חג שמח!