מה כל הלחץ הזה?

אני צריכה! אני חייבת! אני לא אוהבת איך שאני נראית! תראי את ההיא! ואיך ההיא ירדה! הרופא אמר! לחץ הדם! הסוכר!

כל הדברים האלה יושבים לנו על הראש והלב ואנו חשות פשוט - לחץ. התזונה, דבר כל כך פשוט וטבעי, שגרמה לנו פעם הנאה גדולה, הפכה לגורם מלחיץ כל כך, איך זה קרה לנו?

את בטח כבר יודעת, וכולם אומרים, שהמפתח הוא תשומת לב לעצמך, ללא שיפוטיות, אבל איך עושים את זה? איך יוצאים מהלחץ?

לא נדבר כאן על שיטות תזונה

זה טוב לדעת לאן אני רוצה להגיע, מה אני רוצה להשיג, ואיך משיגים זאת ? מה לאכול ומה לא. ? זו הכוונה שלנו שאיתה אנו יוצאות לדרך. אולם אנחנו לא מדברות כאן על שיטת תזונה כזו או אחרת.

לא נדבר כאן על שיטות מוטיבציה

וגם חשוב לדעת למה? למה אני רוצה את זה? (ולא למה משהו אמר, ולא למה צריך או חייבים) כי אם אני לא רוצה, זה לא יקרה לעולם או שהדבר יכפה עלי, ואז זה ממש לא נעים. ? למה אני רוצה לאכול בדרך מסוימת , זה גם מה שייתן לי את המוטיבציה, ומה שישאיר אותי על המסלול ברגעים קשים. ועדיף לא להתחיל לצעוד לפני שזה ממש ברור. אולם אנחנו לא מדברות כאן על דרכים ליצור מוטיבציה.

אסטרטגיות זה חשוב ? לא נדבר גם על זה

אפשר להשתמש באסטרטגיות ? למשל אחת השיטות של אנשים מצליחים ביותר היא לעשות רשימה של אם יקרה... אז אעשה.... לחשוב על כל הדברים שיכולים להכשיל אותי בדרך, ולחשוב מראש על פתרון, מה אעשה אז. לא לחשוב שיהיה קל או שיהיה בסדר. זה בסדר גמור לדעת שיהיה קשה בשבילי, ואני מוכנה לעשות את המאמץ. להשלים עם זה שיהיו רגעים קשים, רגעים של חולשה, ולהתכונן מראש מה אעשה אז. ? זו רק אסטרטגיה אחת מני רבות, ואנחנו לא מדברות כאן על אסטרטגיות.

תשומת לב רגישה לעצמי, ויכולת בחירה

להיות בתשומת לב למה שקורה איתי מרגע לרגע, מה אני מרגישה, ומה אני עושה כתגובה, מה קורה סביבי, איך אני חושבת ומגיבה, ואז מה קורה. איך הגוף שלי מרגיש עכשיו, האם אני רעבה או עצובה? האם אני יכולה לבחור את התגובה שלי? להיות בתשומת לב מרגע לרגע לכל מה שקורה איתי, זה גם לראות שהנה יש פה פיתוי, הופיע אחד ה-"אם יקרה" מהרשימה שעשינו קודם. ואם שמתי לב בזמן, אז אדע להגיב נכון ע"פ ה-"אז אעשה" מהרשימה. כלומר להיות בתשומת לב זו דרך התנהלות שתעזור לי עם כל אסטרטגיה שאבחר, ועם כל שיטת תזונה שאבחר.

להשאיר את הפרפקציוניזם לאחרים

חשוב להשאיר את הפרפקציוניזם לאחרים, לבדוק עם עצמך: מה אני יכולה? מה הגבולות האמיתיים שלי? ולהישאר בתוך גבולות היכולת ולעשות אפילו פחות מה-100% אבל לעשות. ולא כמו שאנו דורשות מעצמנו לבצע את המשימה במלואה ובצורה המושלמת ביותר ? זה ממש לא הגיוני, ואת זה המציאות מראה לנו פעם אחר פעם. אבל אז אנחנו חושבות שנכשלנו ומרימות ידיים. ללכת בצעדים קטנים ,להסכים שזה בסדר, אפילו אם זה רק להכניס מאכל אחד בריא כל יום או להחליט היום ללכת לקנות אורז מלא (למשל) ובעוד שלשה ימים לחפש מתכון באינטרנט. זה בסדר אם זה מה שאני יכולה עכשיו. להכיר את עצמך ולפעול בידידות ונעימות לעצמך, בתוך הגבולות שלך. וכן גם צעדים קטנים כאלה אפשר לסמן כהצלחות, לחזק את עצמך בדרך הלא קלה הזו.

כל רגע הוא רגע חדש

ויש גם החלטה אחת קטנה שהייתי ממליצה לקחת ? כל רגע הוא רגע חדש. הוא הלא לא זהה לקודם. והכל אפשרי בו. לכן כל רגע הוא התחלה חדשה. כל רגע יש לבצע את הבחירות מחדש. ולא משנה כמה פעמים "אתפתה" , "אשגה", "אפול" ? הרגע הבא הוא חדש ואפשר להתחיל שוב, עכשיו. ועל המסלול הזה יהיו גם נפילות. ואיש עסקים מאוד מצליח אמר: החלטות טובות נולדות אחרי שלמדנו מהחלטות שגויות.

ומה עם השיפוט העצמי?

אין שום צורך לבקר את עצמך, אין שום צורך להציק לעצמך. זה הלא לא מועיל לנו כדי להשיג את מה שאנו רוצות. וזה לא חביב ונעים כלל ? זה בד"כ גורם להרגשה רעה, והרגשה רעה זה לא משהו שאנו רוצות בחיים שלנו, אז למה שנעשה את זה לעצמנו? אבל הרי שיפוטים כאלה יעלו, וזה בסדר. נדע שאלו שיפוטים ואנו יכולות לבחור לא להקשיב להם, לא לתת לזה אנרגיה ולא להתעסק עם זה. ולנסות לא לשפוט את עצמנו על כך שיש לנו שיפוט עצמי, עכשיו.

להפוך את כל זה לדרך חיים

את בוודאי אומרת לעצמך: לקרוא את הדברים האלו זה לא מספיק כדי להפוך אותם לדרך חיים. אפשר ללמוד ולהתאמן בכל הדברים האלו. תשומת לב, ללא שיפוטיות ותגובתיות, עם אכפתיות ונעימות לעצמך ולסביבתך ? זה נקרא מיינדפולנס, ומלמדים זאת בצורה שיטתית בקורס MBSR, מיינדפולנס להפחתת מתח.

(MBSR-Mindfulness Based Stress Reduction)

 

אתן מוזמנות לשאול ולהגיב כאן למטה.

 

סיגל ששון - מדריכת מיינדפולנס להפחתת מתח, MBSR

פרטים על סדנאות מיינדפולנס ? http://mbsr.keshev-merape.co.il/sadnat-MBSR

דף פייסבוק ? https://www.facebook.com/keshev.merape.MBSR

תגיות