יוון העתיקה סיפקה לנו סיפורים טרגיים לרוב, אודות לאנשי הרוח והפילוסופיה, המחזאים והסטיריקניים היווניים.

סופוקלס היה מבין החשובים שבהם, הוא כתב מחזות חשובים שהפכו לעמוד תווך בתרבות המערבית, בניהם סיפורה של אנטיגונה.

 

לך אנטיגונה, יקירתי, כתבתי כמה משפטים:

אנטיגונה יקירה,

איך באקט של מחאה,

כך חטאת בחטא הגאווה,

ואת נפשך הפצועה,

לקחת טרם זמנה.

 

לא היססת לרגע,

ללקק את הפצע,

הפתוח, המדמם,

בין שמיים לארץ,

קשורה.

 

דמותה של אנטיגונה הינה סוג של מורדת, אישה,המעזה להחליט ולצאת כנגד צו המלך,

היא מצליחה להוכיח אותו ולהביא את המלך הגדול והכוחני למצב של ביזיון והשפלה,

הוא בעל ההון והשלטון, בעל הכוח והממון, נאלץ להשפיל עצמו ולהתחרט על שעה,

והתנצלותו לא זוכה לאוזן קשובה,

זאת כי היא כבר איננה, התאחדה עם אחיה ואביה.

 

עד לפוסט הבא,

מזמינה אתכם לקרוא את המחזה,

חשבו על כסף, גאווה, נשים ואהבה,

לירז.

 

 

תגיות