משהו לא טוב עובר על האיש, העיתונאי, הגבר וחתן פרס ישראל לתקשורת נחום ברנע.
חבל רק שאנחנו צריכות וצריכים לקרוא את זה בעיתון ועוד זה הנפוץ במדינה.

 

עוד ב-Onlife :

למי שפספסו, אזי בטורו האחרון בסוף השבוע במוסף לשבת של העיתון "ידיעות אחרונות" תקף ברנע (שוב) את ראשת האופוזיציה חה"כ שלי יחימוביץ' והפעם בשיא חדש של בוטות וגסות רוח שוביניסטית, החוצה כל קו של אתיקה עיתונאית. הוא האשים אותה בכך שהיא היחידה "שבחרה להאשים את ליברמן בשחיתות ביום זיכויו", במקום אולי לשלוח לו פרחים לאגרטל. מעבר לכך כי עובדה זו לכשעצמה אינה נכונה וכי היו פוליטיקאים נוספים שהתבטאו נגד ליברמן ביום חופתו השני (ראשת מרצ למשל חה"כ זהבה גלאון), ברנע בחר "לתבל" את הפסקה הזו והוסיף בתוך סוגריים מגוחכים  כי "ברשתות החברתיות יש מי שמכנים אותה יחימו-ביץ'". ברנע בפירוש הסיפא של הכינוי הזה, לא התכוון כמובן לחוף הים, אלא לשם העצם השכיח המתאר אישה רעה ואגרסיבית ואף 'פרוצה', 'יצאנית' וכיוצא בזאת.

למי ששכחו נזכיר כי לפני פחות משנתיים תקף ברנע את יחימוביץ' אודות צילום שלה (שצילם צלם מעריב יוסי אלוני) רצה על חוף הים בבגדי ספורט שגרתיים, שם האשים אותה כי השימה עצמה בכוונה "כאובייקט מיני" וכי התמונה נועדה "להבליט את מה שיש להבליט". יחימוביץ' אמנם הגיבה על כך בטורה המושחז: "הפנטזיות הסודיות של נחום ברנע" שפרסמה בבלוג שלה וזה אמנם התנצל על כך בטורו, אבל נראה כי לאיש ישנו זיכרון קצר, וכושר איפוק קצר עוד יותר, שאינו מאפשר לו לשלוט בשוביניזם הבוטה והנמוך שלו.

                                            

אך מעבר למקרה הפרטני של יחימוביץ, מעניין לשאול ולבדוק מה יש בנשים אסרטיביות, דומיננטיות, דעתניות שמצליח להקפיץ בכזו קלות את הפיוז אצל מובילי דעת קהל מסוימים ומעבר לכך – מדוע התגובות כלפיהן תמיד מונמכות לעולם דימויים רדוד, בלתי ענייני ובעל מאפיינים מגדריים?

כאשר היחצ"ן (וכבוד השופט כמובן) רני רהב ביקש להגיב למלחמתה של יחימוביץ' נגד כוונת בנק הפועלים לפטר 900 עובדים הוא טבע את המושג האד הוקי: "אישה רעה". לא 'מסוכנת', לא 'בעייתית', לא 'דמגוגית', אלא: "אישה רעה". חשוב היה לו להדגיש את היותה אישה ולא סתם כזו, אלא אישה רעה ומניפולטיבית. יש טובה ויש רעה. למה רעה לדעתו? זה כבר סיפור אחר. מעולם לא שמענו מרהב בפומבי אמרה דומה העונה לכינוי "איש רע".

כאשר אחמד טיבי רצה למחות כנגד התנהגותה של חה"כ לשעבר אנסטסיה מיכאלי על ששפכה כוס מים על חה"כ ראלב מג'אדלה (מעשה מכוער ומיותר כמובן) הוא זיכה אותה בפיוט: "אנסטסיה שנדפקה לה האינסטלציה". היו כאלה כמובן אשר שלחו אותה פשוט לעשות עוד ילדים.

כאמור, כאשר מדובר בנשים אשר התנהגותן מאופיינות בחריגה מהנורמה, או לעיתים רק "סתם מרגיזות" מישהו במעשה או בהתבטאות, הן ישר חוטפות את הביקורת מתחת לחגורה. הרי הרשו לי – כמו אחרות ואחרים – לקבוע בסבירות גבוהה מאוד כי אם היה מדובר בראש אופוזיציה ממין זכר, לא היה מעז ברנע לעשות שימוש מיני כה בוטה כלפיו ולכתוב קללה שכזו בעיתון.

ביני לביני תהיתי אם השר לשעבר אופיר פינס-פז, אף הוא ממפלגת העבודה, זכה אי פעם לכינוי גנאי כזה הכרוך בשם משפחתו, עקב התנהגות פוליטית שלו ועוד בעיתון כה פופולארי.

כשמדובר בנשים - הכל פתוח, הכל פרוץ והכל אפשרי. גם קללה ברורה ומפורשת בעיתון, שניסיון הטשטוש שלה בתוך סוגריים ועל ידי שימוש בטריק העלוב והנודע: "יש המכנים" לא יכול לסייע בבריחה מאחריות.

והערה קטנה לסיום:
גם אם ייתכן כי שלי יחימוביץ' אפילו תרוויח הון פוליטי קטן ובלתי מתוכנן מהסיפור הזה, טוב היה כמובן, אם לא היה מתרחש. נחום ברנע הוא עיתונאי וותיק וזכויותיו וכישרונו עמו.
יש הרואים בו אבי סוגת הנאו-ג'רנליזם הישראלי, המשלב בין דעה לעובדה.יחד עם זאת, ישנן טעויות שלא ייתכן כי ייערכו ויתרחשו פעמיים. גם לעיתונאי ותיק כברנע יש עורך. והיה מוטב לו זה (או זו) היו עושים עבודתם נאמנה במקרה האמור ומונע זאת מברנע, מראשת האופוזיציה, מהעיתון עצמו ובעיקר מאתנו מציבור הקוראים והקוראות.