שילוב מוצלח בין משפחה לקריירה עסקית!
אני מאמינה בכל ליבי בעיקרון ה-WIN-WIN ומיישמת אותו בהתמדה בכל תחומי חיי.
לדעתי, חובה על כל אחד מאיתנו לפעול כך שבכל אינטראקציה שלו עם אחרים, כולם ירוויחו. החיים הם לא משחק סכום אפס, שבו כשאחד מרוויח, בהכרח השני מפסיד. להפך!
בתי, קורל, ואני אוהבות זו את זו, משפיעות זו על זו, ואושרה של כל אחת מוסיף לאיכות חייה של השנייה. כמובן שהיחסים בינינו אינם שוויוניים, ותחומי האחריות של כל אחת שונים. אבל ? אנחנו אימא ובת, שרוצות זאת באושרה של זאת.
העבודה שלי מתחילה בשעות הצהריים ונמשכת עד לשעות הקטנות של הלילה. אולם, כשאני מסיעה את קורל מדי פעם לבית הספר, אני לא "מקריבה את עצמי", אלא עושה מאמץ להקל עליה ולאפשר לה לישון כמה דקות מתוקות נוספות של בוקר. אח"כ אני מנצלת את ההשכמה המוקדמת שלי כדי להכניס עוד כמה שעות עבודה לסדר יומי העמוס, ואם אני מצליחה לצאת לריצת בוקר בפארק הקרוב אני בכלל מרגישה גיבורה...כך שתינו מרוויחות. בדיוק באותה צורה אני מתנהגת עם העובדים, הלקוחות והחברים שלי: מתאמת ראיונות עבודה ופגישות ולא "מזמנת" אף עובד לשיחה איתי דווקא כשלא נוח לו, כדי להראות לו מי הבוס. כשלקוח או ספק מבקש לדחות ישיבה שנקבעה מראש כי צץ לו משהו דחוף, אני לא כועסת עליו ו"עושה שרירים" אלא כבר מתאמת איתו מועד אחר.
כשהגעתי למרתון של 10 שעות בכלכלה, ואז התברר לי שמנהלת ההדרכה טעתה ואני צריכה להעביר את המרתון ביום למחרת, לא הקמתי שערורייה אלא חייכתי אליה, הודיתי לה על היום החופשי שנתנה לי...ומייד מילאתי את היום בפעילויות אחרות. לא התלוננתי בפני הבוסית שלה, לא הבכתי אותה בפני חברותיה. פשוט חזרתי למחרת, באותה שעה,(אפילו באותה שמלה....) והעברתי 10 שעות מרתקות של כלכלה. כמובן שאותה מנהלת הדרכה מייד בחרה בי להעביר את המרתונים בסמסטרים הבאים...
כך אני שומרת על מקומות העבודה שלי, מקבלת התחשבות מקסימאלית כשהתוכניות שלי משתנות בפתאומיות ויוצרת סביבת חיים נעימה ויעילה לכולם.
בואו נדבר קצת על עקרון עסקי נוסף ? עלות אלטרנטיבית. הכוונה היא שבכל החלטה הכרוכה בהוצאת כסף, זמן או משאבים אחרים, אנחנו צריכות לבדוק היטב על מה אנחנו מוותרות כדי לקנות/לעשות את מה שהחלטנו. זה המחיר האמיתי של ההחלטה שלנו. למשל ? כשאנחנו קונות שמלה חדשה במבצע, ומחירה 300 ? במקום 500, לא באמת "חסכנו" 200 ?, אלא בחרנו לוותר על נעליים לעצמנו, שני שיעורי מתמטיקה לילד שלנו או ארוחה בחוץ, כדי להוציא 300 ? על שמלה.
אנשי עסקים תמיד בוחנים את כל האלטרנטיבות העומדות בפניהן, ובוחרים את הטובה ביותר עבורם. בבית, אנחנו בד"כ שוכחות את העיקרון הזה ומבצעות אין סוף משימות. אישה שעובדת גם מחוץ לביתה, לא חייבת לעשות במו ידיה את כל עבודות הניקיון, הבישול, הקניות, הטיפול בילדים ואחזקת הבית. מספיק עם השאיפה המתסכלת והמיותרת להיות סופר וומן כל הזמן, ובכל התחומים!
המחיר של בחירה זו, הוא לחיות במצב של עייפות כרונית, כעס על כל העולם, שחיקה ותסכול. לוותר על שעות של איכות וכייף עם בני המשפחה, לגרום להם לרגשות אשמה וחמור מכך ? לא לפתח אצל הילדים כישורי חיים בסיסיים! דרור ויובל, נדהמו כשהבאתי לכל אחד סל כביסה והסברתי להם שלא ייתכן שאישה אחת מכבסת ל-7 אנשים! ובכלל...לא חייבים לשלוח למכונה כל חולצה או ג'ינס שלבשנו בקושי 10 דקות.
הסברתי ל"בעלי וילדי", שכל יום של אימא שלהם, הוא בעצם חמישה ימי עבודה:
לקום בשש בבוקר, לנקות את כל הבית, לכבס, לתלות ולשים סירים על האש ? אחד. לרוץ למספרה ולעבוד עד אחת ? שתיים. לחזור הביתה ולהכין ארוחת צהריים ? שלוש. לחזור שוב למספרה ? ארבע, ובערב לבוא הביתה, להכין לכולם ארוחת ערב,לרחוץ את כל הכלים, לקפל שלוש מכונות כביסה ולהשלים את הניקיונות מהבוקר! הם פערו עיניים בתדהמה: "אף פעם לא חשבנו על זה ככה", אמרו בכנות מלאה. עכשיו אנחנו מבינים למה אימא רוב הזמן עצבנית וצועקת. מה הפלא? אתם לא הייתם?
זוהי העלות האלטרנטיבית. והיא יקרה מאוד.
אני מאמינה שאישה, וכל אדם בכלל, צריך לפתח את הכישרונות והיכולות שלו, ולהביא את עצמו למצב שבו יתפרנס ממה שהוא הכי אוהב, יודע ויכול לעשות. כך יוכל להרוויח כסף, ולשלם אותו בשמחה לאנשים שיעזרו לו בתחומים שהוא פחות אוהב באופן אישי, אבל הם דווקא נהנים מהם.
את מטלות הבית היום יומיות, הגיע הזמן לחלק בין כל אלה שגרים בו. ואתם יודעים מה ההפתעה הכי גדולה? שהילדים דווקא שמחים כשמשתפים אותם! דרור היה גאה כשקיבל את התואר המכובד: סמנכ"ל המטבח. יובל היה מבסוט מהאחריות שקיבל כסמנכ"ל כביסה ורוני, בעלי באותו שבוע מופלא, היה מאושר כשחזר הביתה וראה אותי יושבת בגינה וקוראת ספר....סיכמנו שהם ימשיכו לחלוק את עבודות הבית וכך גם סוזי תוכל ליהנות משעות מנוחה מדי פעם....
אה, ובבית שלי? קורל ביקשה שנקנה מכונת כביסה ומייבש. אמרתי לה שרק בתנאי שהיא תיקח את האחריות לעניין הכביסה עליה. ואכן ? שתינו עומדות בהסכם וכמובן ששתינו מרוויחות ממנו: אני נהנית מכביסה זמינה ומקופלת להפליא, קורל נהנית מהשליטה המוחלטת בארון הבגדים שלה, ובכסף שחסכנו מההוצאה על המכבסה אנחנו משתמשות לצ'ופרים לשתינו. אמרנו WIN-WIN , אמרנו עלות אלטרנטיבית, נכון?....
אז מה דעתכן: האם אפשר ליישם בבית ובכל מקום את העקרונות הכלכליים בצורה הוגנת, מתוך אהבה, כך שבני המשפחה ירוויחו?





React to WordPress