אם זה לא מרגיש נכון – אולי זה לא נכון?
"להיות נאמן לעצמך" זו קלישאה כל כך משופשפת, משומשת ועייפה, שכמו כל הקלישאות, היא הופכת לשקופה, חסרת משמעות.
אבל בוא נעצור רגע לבחון מה זה אומר לגביך?
להיות נאמן לעצמך ? אותנטי ? מחייב קודם לדעת מה בעצם אנחנו רוצים מהחיים שלנו. מה החלומות שלך? מה הערכים שחשובים לך (שחסרונם ? או פגיעה בהם - יורגשו קשות)? מה סדרי העדיפויות שלך בחיים?
פילוסופים התעסקו בשאלה הזאת הרבה לפני שהוריו של פרויד חלמו להוליד. סוקרטס אמר עוד ביוון העתיקה: "חיים שאין בהם חקירה, לא כדאי לאדם לחיותם."
הבחירות שלך, לפי סדרי העדיפויות שלך קשורות לערכים הבסיסיים שמדריכים אותך. אלה הם המרכיבים שבלעדיהם תמיד תרגיש שבחרת לא נכון, ששגית. אפשר לדמות את מערכת הערכים הזאת לשרטוט, תכנית בניין. כמו טביעת אצבע, השרטוט הזה ייחודי לכל אדם.
זה גם המקור להרבה צרות: כמה פעמים קרה לך שביקשת עצה (או קיבלת אותה ללא הזמנה), ממישהו והרגשת שהעצה מתבססת על עולמו של המייעץ, ולא קשורה אליך בכלל? מה שאומר, כמובן, שכל עצה ממישהו אחר חייבת לעבור סינון לאור המפה הפנימית שלך, מערכת הערכים וההעדפות הפרטית שלך, מערכת הצרכים והרצונות שלך. זה מה שהופך קבלת החלטות לעבודה קשה, במיוחד כשמדובר בהחלטות משמעותיות. הכי קל לפעמים זה פשוט להשתמש בעצה של מישהו אחר (כולל הורים, חברים טובים, או אפילו מגזין שמבטיח נצורות) ? אבל תג המחיר של הקלות הזאת עלול להיות די כבד.
אז מה זה בעצם אומר, לחיות חיים של נאמנות לעצמנו? אלה חיים שבהם יש התאמה מירבית בין מה שאנחנו מרגישים, מאמינים בו, רוצים בו, זקוקים לו ? רגשית,שכלית, רוחנית, פיסית ? לבין העולם החיצון: היחסים שלך עם הקרובים לך, הבית שלך, העבודה שלך, הסביבה שלך. וזה לא פשוט.
הפסיכותרפיסטית ד"ר סוזן קמפבל כותבת בספרה?Getting Real?,: "כולנו צבועים. אנחנו חיים בעולם שמאתגר את תחושת היושרה (אינטגריטי) שלנו בכל אשר נפנה. אנחנו אומרים שחשובה לנו איכות הסביבה, אבל נוהגים במכוניות וטסים במטוסים. אנחנו אומרים שדמוקרטיה חשובה לנו, אבל בסתר לבנו אנחנו רוצים שהכל יתרחש על פי רצוננו. אנחנו אומרים שאנחנו מכבדים יושר, אבל תכופות אנחנו מסתירים את מה שאנחנו מרגישים כדי להמנע מעימות. כולנו מטיפים לדבר אחד ומתנהגים אחרת." בהמשך, היא מתייחסת לשימוש הנפוץ כל כך שאנחנו עושים ב"צריך". "צריך להיות טוב יותר, אנחנו צריכים לעשות יותר" וכולי. אלה הם העמדות פנים, היא קובעת: זו אמת מידה דמיונית שעל פיה אנחנו מודדים את עצמנו. ותמיד נכשלים במבחן.
אמת המידה היחידה האמיתית היא זו הפרטית שלך. השרטוט, או תכנית הבניין, שלך. אם, למשל, להיות ישר בכל מצב חשוב לך, קריטי לך כדי להרגיש נאמן לעצמך, כל פשרה שתעשה תעלה לך בהרגשה קשה. אם מה שמאוד חשוב לך זה לחיות בסביבה תומכת, חמה, לא ביקורתית - הימצאותם של אנשים ציניים ופסימיים סביבך תגרום לך קושי מוחשי. (ויכול להיות שהגיע הזמן להחליף מקום עבודה, אם אכן סביבך נמצאים בדיוק כאלה אנשים במינון גבוה.)
איך מגלים את השרטוט האישי שלנו?
אפשר ללכת למאמן אישי אבל ממש לעשות עבודה עצמית. מי שמעוניין לקבל תרגיל לשימוש אישי במייל ? מוזמן/ת לכתוב לי ל-
michal@tmlcoaching.co.za





React to WordPress