אפשר להירגע: נמצאה הסיבה לכל דבר שנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אי פעם תעשה שיעצבן מישהו, או יראה למישהו לא הגיוני. היא היסטרית, גבירותיי ורבותיי.

 

ולא רק היא: כל אישה שאי פעם תעשה משהו שיוכל להתפרש כפזיז או חסר היגיון.

 

הרי למה לטרוח לדבר לגופו של עניין. יש לה רחם? יפה. אפשר להשתמש במונח המושרש, שחלילה לא נצטרך לתת את הדין לסיבה שהאישה הנכבדה קיבלה החלטה מקצועית החליטה לעשות מעשה ולהוריד את הריבית לשפל היסטורי של 0.25%.

 

היסטריה, אז והיום

היסטריה, למי שפספס, הוא השם שבו השתמש זיגמונד פרויד בתחילת המאה שעברה, עבור מה שמכונה כיום ?הפרעת המרה?, שכללה ביטוי גופני לקשיים נפשיים. במקרים רבים מדובר היה בנשים שחדלו מלחוש איבר בגופן. הוא מצא שהדבר נבע מהדחקה של אירוע שהיה טראומתי מדי בכדי לעבדו בעת ההתרחשות וסבר כי המחלה ייחודית לנשים משום שיכולת העיבוד הרגשית שלהן פחותה מזו של גברים. המילה היסטריה מגיעה מהמילה היוונית לרחם, ומקורה - ניחשתם איפה.

 

ובכן, ברוכים הבאים לשנת 2014, שבה גם גברים מאובחנים בהפרעות המרה, והמילה היסטריה כבר לא נמצאת בשימוש בלקסיקון הפסיכולוגי או הרפואי. למי שפספס גם כאן, המילה עברה כמה תהפוכות חברתיות וכיום היא נמצאת כאן כדי לסייע לגבר הממוצע להוריד מערכן של נשים באשר הן. בעיקר אם הן מביעות רגש, פועלות באופן נמרץ או נושמות בכיוון הלא נכון.

 

גם היום, כשיש לנו אישה נגידה, שלוש מנכ"ליות של בנקים ומנכ"לית משרד האוצר, עדיין נשים מעטות מאיישות עמדות מפתח פוליטיות ו/או כלכליות. גם כשסטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הקודם המליץ על פלוג, עשו ראש הממשלה ושר האוצר כל מאמץ כדי לקדם מועמדים פחות ראויים ממנה לתפקיד.

112 יום לקחו להם ואינספור שלדים מביכים שצצו מארונם של המועמדים האחרים.  

 

ואז, הו אז, נערך מבצע צבאי, שעלותו כחמישה מיליארד שקל, והנגידה ביקשה לעשות מעשה אחראי (שבלי להבין הרבה בכלכלה נשמע דווקא די הגיוני) - להביא את הכסף מאיפשהו. התגובות לא איחרו להגיע: "פלוג היסטרית והורסת את הכלכלה", צוטט גורם בכיר בממשלה היום בעיתון גלובס. האמירה הזו נועדה להזכיר לנו שלפני שהיא נגידת בנק ישראל, היא קודם כל אישה, ולאלה, לא עלינו, יש רחם במקום מוח.

 

עם כל הכבוד, את אישה לא רצינית

הנה לכם יופי של דרך להוריד מכבודה של אישה שפילסה את דרכה בעולם של גברים, עם שימוש במילה שתמיד תופנה כלפי נשים. למה לעסוק בביקורת מקצועית על ההחלטה שלה, אם אפשר לא לדון בבחירת הנגידה להעלות מיסים באופן רציני, תוך שמזכירים לנו שהיא אישה, וככזו, היא לא רצינית.

 

היופי הוא שבדמגוגיה זולה, כמו בדמגוגיה זולה, הטיעון שבעזרתו מורידים מערכן של נשים, הוא גם הטיעון שבאמצעותו מצדיקים מעשים בלתי לגיטימיים של גברים. כשגבר הוא הורמונלי, אז הוא לא יכול לשלוט בעצמו, ונשים צריכות לדעת את זה ולהיזהר, אחרת נאמר עליהן שהן ?מבקשות את זה?. אבל כשאישה עושה מעשה שמעורר ביקורת, אין ספק שהיא חושבת מהרחם. כי אם מחפשים דרך קלה לגנות אישה, כל מה שצריך זה להזכיר לנו שהיא אישה.