צהריים טובים,

 

 

 

 

איני מתיימרת להיות מומחית בקנה מידה עולמי ליינות, אך להבדיל בין יין טוב לשאינו כזה אני כן יודעת, להעריך יין משובח שמתאים למנות בשריות, חלביות או ארוחות דגים או סתם יין לקינוח חשוב לי מאוד, ישמע הדבר כפלצני, אבל זה חלק ממני ובשנים האחרונות אני והחצי הטוב שלי וגם הילדים במשפחתנו שגדלו והפכו לבחורים יודעים לשתות יין טוב ואין ערב שבת לצד ארוחה ביתית ומושקעת שלא חולצים פקק ומתענגים על שתיית יין טוב.

והרי יין ישמח לבב אנוש.

אז לכבוד החגים שבאים ומשמשים עלינו לטובה ולכבוד השנה החדשה, היה לנו הכבוד להרים כוסית בהתכנסות במסעדת סרדיניה האיטלקיה מיפו- כיכר קדומים עם השף אייל ולצד מבחר מדהים של גבינות קשות ורכות ומשובחות שאין דברים כאלה, פוקצ'ות מענגות ורטבים שזה חובה ליד, לגמנו כמה וכמה סוגי יין מבצירים שונים מיקבי בנימינה שקיימים אם לא ידעתם משנת 1952 והייננים החביבים יעל ויפתח שהם חבר'ה די

חדשים ביקבי בנימינה אבל הגיעו עם ניסיון עשיר; יפתח מיקבים אחרים שעבד איתם ויעל לאחר 4 שנים של התנסות ולימודי יננות מאוסטרליה הרחוקה.

למעשה בימים אלו הבציר בעיצומו ושני האנשים היקרים הללו עזבו את העבודה הקשה ובאו להציג לנו את היינות המעולים ,כמה דוגמאות מהם שהמחירים שלהם לא בשמיים, הם נגישים ואפשר להשיג אותם ברשתות השיווק. 

את רוב היינות של יקבי בנימינה אני מכירה ומוקירה וכפי שכבר סיפרתי קודם אנו שותיים יין בבית. אז את הסידרה של יוגב אני מכירה ואוהבת ואתמול שתינו את הקברנה סוביניון מסידרה זו מבציר 2011 הוא מתאים כליווי נהדר לאוכל, בעיקר בשרים והכי טוב עם בשרים על הגריל. אפשר היה להרגיש ריחו של דובדבן ויעל סיפרה לנו שכדי לשדרג את היינות לעיתים הם מנסים ומוסיפים את השדרות עצמן של אשכולות הענבים.מממ, נשמע מעניין ומוסיף נופך מעניין לעסק.

הכרמים של יקבי בנימינה משתרעים על איזורים רבים בארץ מהגלבוע, בית שמש ועד רמת הגולן ,הגליל העליון והתחתון. 

יש לומר שהם ממש חולשים על פני הרבה סוגים של אדמות, אקלים שונה, לחויות אחרות ומגוונות והדבר רק משבח את הענבים ונותן להם אפשרות לייצר יותר סוגים של יינות ולהעשיר את הקולקצייה שלהם.

הבציר השנה החל מוקדם בשל החורף הפחות גשום שהיה לנו אשתקד וזאת עובדה חיובית למדי ליקבים.

 

 

אז ליקבי בנימינה יש 5 סדרות  וסידרת הבסיס היא סדרת טבע הקלילה יותר ממנה לגמנו את המוסקט שהוא יין לבן וקינוחי נחמד מאוד ומחירו כ- 25 ש"ח והוא מכיל פחות מ-4 גרם לליטר סוכר, כך שאין בו אחוז אלכוהול גבוה. 

מעל לטבע יש את סדרת בין החביבה.

שתינו את היין המעולה הלבן והוא ממש מצא חן בעיני, הרבה יותר מהמוסקט. ויאונייה- יין אחד הטובים ששתיתי מבין הלבנים ,מקורו בעמק הרין בצרפת. הענבים שלו נשארים הרבה זמן על הגפן, כלומר הם מוצאים בבציר מאוחר, ניתן לחוש בריחות של משמש ולדר, גם פיטנגו  וטעמיו הם דבשיים, הוא מגיע מכרם שימרייה - ממש במדבר ,15 דקות מבאר-שבע.

הוא לא נחשב כיין מתחכם, הטיפול בזן הזה הוא מאוזן ומאתגר מבחינת גידולו.

שומרים אותו במיכלי נירוסטה והיינננות שלו ממש נקייה.

לאחריו ניסינו את השירז מסדרת טבע והמלצת הייננית יעל הייתה לשתות אותו לא לאחר זמן רב, לא לאחסון ארוך!

 

אבל לדעתי ולטעמי הגוורץ של בנימינה הוא יין הקינוח הכי טעים ששתיתי מאודי, דבשי, חלק, מענג. אין ספק שאני מאמצת אותו אל חיקי בכיף. ולבטח הוא וגם הקברנה סוביניון ילוו את ארוחת החג במשפחתי- משפחת ארז לצד מנות הבשר, התוספות והקינוחים וגם כקינוח בפני עצמו.

 

לא אעזוב לפני שאספר לכם שיינות של בנימינה - מ -3 קטגוריות זכו השנה בפרס אשכול הזהב השנה וזהו כבוד גדול. השוק הזה של הכרמים והיקבים בארץ מתפתח ומתעצם ומביא לארצנו הקטנטונת הרבה כבוד ופרנסה ליינינים ולכל הבוצרים שעובדים קשה ביום ובלילה ללא הפסקה בתקופה הבוערת. ודואגים לנו ליין טוב שהולך ומשתבח עם השנים.

אנחנו האורחים שהגענו לסקר הופתענו ביין מוסקט קפוא שהיה ממש שוס הערב, מלבד כמובן הגוורצרמינר שהוא אדיר בטעמיו. לדעתי מגיע לו מדליה של זהב כיין הקינוח העכשווי הטוב ביותר. מצדיעה בפני יקבי בנימינה על התוצר המעולה.

 

היה נהדר להרים כוסית לחיים ולהנות יחדיו מתקרובת משובחת ויינות טובים של יקבי בנימינה.