קצת על עצמי. גרה בתל אביב, דירה סטנדרטית (בסטנדרטים של תל אביב), נשואה לבן זוגי האהוב ומגדלת בחום ונחת את שני בניי ואת סם. הכלב שלנו. את הדירה הנוכחית אני שוכרת כ-5 שנים של עליות ומורדות, בעיות, תקלות ובעיקר גילויי הזנחה של בעל הבית. כנראה בגילו הוא לא יודעת להעריך נכס ברחוב מרכזי בלב העיר. נו מילא. על הכל הצלחתי להתגבר ולהבליג. דאגתי להציק לשכן מלמעלה יום יום על שיתקן את הנזילה, טרחתי להביא איש מקצוע לתיקון הסתימה ועוד מיני נזקים. עד שהגיע השלב בו השתלטו לי יונים על המרפסת. במשך 5 שנים גרתי כאן ומעולם לא הטרידו אותי יונים. לא התעכבתי בכלל לתהות על מה המהומה. עד שהשתלטו לי על מסתור הכביסה. בהתחלה ההרעשים הקטנים לא הטרידו אותי. בכל זאת, רב היום אני כלל לא בבית. מפה לשם, מהתעלמות להתעלמות, ממלכת היונים צמחה גדלה לה. זוג היונים הצעיר הפך למשפחה צעירה. הגוזלים שעזבו את הקן חזרו הביתה עם בן או בת זוג ומסתור הכביסה שלי התמלא בקנים ובכינים. פרעושים וקרציות נמצאו על סם באופן קבוע אף על פי שהוא אינו משוטט לבדו ואנו הולכים במסלול קבוע על מדרכה. כביסה מלאה בלשלשת יונים התישה אותי, אך מה ששבר את גב הגמל היה ביקור אצל רופא המשפחה עם הקטן שלי, עוד לא בן שנה עם דלקת עיניים חמורה. הרופא הסתכל עליי, שאל אותי אם הוא בגן ילדים. אמרתי עוד לא. שאלתו השנייה היתה האם יש לי יונים בקרבת מקום. נותרתי עם פה פעור. פה החלטתי - די לשאננות. בן הזוג שלי עובד עד 20:00 בערב מידי יום, אני עובדת עד 17:00 אמנם, אך העבודה השנייה מתחילה בבית עם הזאטוטים. בעל הבית טוען שאין זה באחריותו ואם המפגע מפריע לי עליי לטפל בו באופן עצמאי. החלטתי להזמין חברה להרחקת יונים. נציג שהגיע אליי בחן היטב את הדירה, הציע דרך להרחקת היונים לצמיתות ביעילות שתבטיח עמידות לזמן רב. ואז הוא שאל אותי מדוע אני לא פונה לוועד הבית שיטפל בנושא. הרי יונים הם מפגע לכלל הדיירים. מסתבר שהוא צדק. התייעצות עם שכנה ועם עוד אחת, ופנייה מרוכזת לוועד הבית, סיפק לנו שירותי הרחקת יונים לצמיתות במחיר משותף וסימלי. רוצה לציין, קראתי קצת ברשת, קצת הרבה. יונים אמנם מסמלות את השלום, וזוגיות יציבה והרמונית אבל הן גורמות לנזקים עצומים ולמחלות אכזריות. לכן המלצתי האישית, אל תחכו שהן יגיעו אליכם. תחסמו להם גישה מראש ולא תצטרכו להתמודד עם זה מלכתכילה. 

תגיות