כבר שמענו את הסלוגן: "העולם שייך לצעירים". אנו יודעים, שומעים, מרגישים וגם מבינים זאת כבר למעלה מעשור. כן שייך לא שייך, זה עדיין נתון לויכוח ולהתיחסות ספציפית באיזה היבט של החיים אנו מתמקדים.

בכל שקשור לעולם המדיה, הסולולר והתקשורת, אני מעזה להודות שהעולם שייך להם. הם נולדו לתוך העולם הזה ואין פלא שאין טובים מהם בתחום.

ומכאן, האם נכון לנו להכיל את הידע הזה על כל תחומי החיים? האם המראה החיצוני שאנו טרודים בו ביום יום אכן מחייב אותנו להתמכר ולהתמסר לטיפולי הצערה שגובלים בפאתטיות? 

גם אני רוצה להראות טוב. גם אני רוצה להיות רזה, נאה, נטולת קמטים. שלמה עם גופי פנימה אבל לא בכל מחיר, תרתי משמע. 

בוטוקס הוא אותו חומר המוחדר לעור במטרה להרפות את השרירים הגורמים לקמטי הבעה. אני יוצאת מהנחה שטיפולי בוטוקס הם סוג של כלי נשק במאבק שנועד לגרום לגוף להיראות צעיר בציפייה שיגרום לאותם "מוזרקים"  להרגיש צעירים כמו פעם. האומנם?

 

השאלה שלי היא מה גובר על מה: האסתטיקה על הפנימיות או להיפך? אני ספק אם יש לכך תשובה. יש מי שחשיבותו של האופי גובר אצלם על היופי ויש מי שלא. לאיש לא ברור עד הסוף מה גובר על מה והיות שכך לא ברור עד כמה אכן חשוב בכלל להעלים את הקמטים שלנו, ועד כמה זה ישנה את שמחת חיינו ואת התנהלות היום יום שלנו בכאן ועכשיו. 

כל קמט מסמל דבר בחיינו. מביע, מרמז, מזכיר. וגם אם וכאשר נמחק אותו אין לנו הבטחה שנפרדנו ממנו או שמשמעותו התפוגגה, ואולי מוטב שכך. העלמת קמטים בטיפולי הבוטוקס לא תוריד אף לא שנה בתעודת הזהות שלי ולא משנה כמה אדמיין לעצמי שאני צעירה יותר.

 

שלגיה כבר בת 202 ויותר ואינה מסירה קמטים,

אז למה עלי שאני צעירה הרבה יותר... להסירם? 

 

 

 

 

 

 

 

ריקי ברוך

  בחירות נכונות אימון אישי וקבוצתי

 0506489787