סופגניות נגד קאפקייקס: מי שולטת?
היינו צריכים לאכול אותן בזהירות מירבית ובתשומת לב, מכיוון שביס לא מחושב מזווית מוטעית גרר אחריו שפריץ אדום כדם של ריבה, שהיתה נוחתת ישר על הבגדים ושאף מסיר כתמים שבעולם לא יכול לה.
אבל לפני כמה שנים החלו לצוץ העולות החדשות מאמריקה, האליטה המחוננת של העוגות הקטנות - הקאפקייקס. יפיפיות, מגונדרות ומצועצעות, מעוטרות בשלל צבעים זרחניים ובקישוטים שנעשו ביד אומן. על אף שהקאפקייקס הן גירסה משוכללת של המאפינס, ולכאורה אין להן דבר וחצי דבר עם עיגולי השמרים המטוגנים של חנוכה, התקנאו בהן הסופגניות ורצו גם הן להתיפיף קצת.
כך קרה שבשנים האחרונות, בבואך לרכוש לעצמך ולבני משפחתך האהובים מעט קלוריות ריקות מתוכן לקראת החנוכה המתרגש ובא, אתה מוצא עצמך עומד מול שפע מסחרר של צבעים, צורות וטקסטורות שאין לתאר, ומי שחפץ בסופגניה הפושטית, אבקת סוכר פלוס ריבת תות תעשייתית, נאלץ לחתת רגליו אל מכולות נידחות, אליהן לא הגיעה הבשורה האופנתית.
עם מילוי דובדבן ובציפוי חלבה ופיסטוק, עם קרם שקדים וגלייז שוקולד לבן וסוכריות קופצות, עם ריבת לימונים, פיצפוצי בוטנים ועיטור קרמל, טופי ופקאן מסוכר ועוד ועוד פיתוחים ושיכלולים שלעיתים נדמה שמי שהגה אותם אינו קונדיטור אלא מדען במעבדות הפיתוח של נא"סא. ומה לגבי הטעם? והריח? על כך, כידוע, אסור להתווכח וכל אחד שיזלול מה שטוב וטעים לו אבל דבר אחד ברור - סטנדרט חדש במראה ובצורת הגשה של מתוקים נקבע כאן, והוא בהחלט מעורר התפעלות.
מתוך design sponge
שפע הסוכר, החמאה והצבעים בהם מתנאה הדור החדש של הסופגניות הוא משהו שבעטיו שוחרי בריאות ומטיפים לתזונה בריאה עלולים להתעלף, אבל אפשר ללמוד משהו מרמת הגינדור לגבי הגשה בכלל של מנות אחרונות ומתוקות, כי כידוע, אנחנו קודם כל אוכלים בעינים ורק אחר כך טועמים. ניתן להשיג בחנויות המתמחות (למשל, "הילולה" בקרית שאול) מגוון ענק של מפות ומפיות, קעריות וכלים למסיבה במגוון ענק של צבעים והדפסות, שעושים שמח בעינים. אפילו בחנויות זולות כמו "הכל בדולר" אפשר לאסוף כמה וכמה פריטים שישדרגו כל הגשה של קינוח.
סט צבעוני של כוסות גלידה. רשת אנטר, 100 שקל
טורקיז בית יצחק - כלי מלאמין 15-29 שקל
סט קעריות של סוהו. 100 שקל
רוצים לנסות את זה בבית? אפשר להחליט שהמנה האחרונה תסוב סביב צבע מסוים, ואז להגיש אותה עם מפיות, קעריות,כפיות בגוון דומה או (וזו כבר ממש חגיגה) לקבוע שהכל הולך, שכל הצבעים כשרים (חוץ, אולי, מאפור ושחור שאינם מתקשרים עם מתיקות שומחת חיים, או כחול, שלא מרגיש טבעי כל כך) - ופשוט להשתולל עם כל קשת הצבעים. בקיץ, כשיש שפע של פירות, החיים הרבה יותר קלים, אבל גם בחורף, סוכריות גומי או עדשים צבעוניות יכולות להקפיץ כל מנה אחרונה ויש, כמובן, גם צבעי מאכל טבעיים, אותם ניתן לערבב עם רטבים להשלמת האירוע המתוק.
אפשר לעשות את זה בדרך של מרתה סטיוארט
תמיד בארוחות,כשמגיע שלב הקינוח, כולם מתחילים להיאנח וליבב על "אוי, כמה שזה משמין" ועל הדיאטה שנחרבת מכל המתוקים האלה, ועל כן אנחנו מציעים - מנות קטנות, בגודל ביס אחד או שניים, אבל ממש יפהפיות ומושקעות, מוגשות בכלים צבעוניים ומקושטות היטב, שרק מלהסתכל עליהן מרגישים נחת, מתוקות-מתוקות, גם במראה ובטח ובטח שגם בטעם. חג שמח!





React to WordPress