גיל שלוש הוא גיל מופלא, הילדים שלנו, אלו שנדמה שרק אמש הגיחו לעולם הופכים אט אט לאנשים קטנים.

הם לומדים מהר ילדים בני שלוש, הם לומדים לאכול כמו גדולים, הם לומדים לדבר כמו גדולים , הם מבצעים פעילות מוטוריות דיי מרוכבות אם חושבים על זה.

ילדים בני שלוש לומדים כישוריים חברתיים, לומדים לפתח את המחשבה. הם כמו ספוג ענק הצמא ליידע.

ילדים בני שלוש יודעים לעשות המון דברים, אבל הם לא יודעים לצעוק את הזעקה שלהם.

ילדים בני שלוש לא מודעים לקסם שמתרחש אצלם יום יום, אנשי האקדמיה יודעים, חוקרים מובילים בעולם וגם בישראל  כבר הוכיחו כי בני שלוש נמצאים במרכז השנים בהם הם מתפתחים, לומדים ומפתחים כישורים שיסייעו להם בעתיד  בשנים אלו ההשקעה בהם תניב לא רק צמיחה אישית, אלא גם צמיחה כלכלית ? למדינה עצמה.


ילדים בני שלוש לא יודעים לזעוק ? אנחנו צריכים פיתרון.

ההורים שלהם כן.

 

מדינת ישראל פתחה את שערי משרד החינוך לילדים בני שלוש לפני שנתיים, בצעד מהיר שנועד כך נדמה לספק אותנו ההורים , להחזיר את השקט לרחובות, הנה לקחנו דרישה אחת שלכם, קיבלתם. אנחנו חוסכים לכם אלפי שקלים.

אבל ילדים זה לא עסק כלכלי, זו לא קופת חיסכון, ילדים לפני הכל אלו אנשים קטנים, גם שהם בני שלוש.

לא עבר הרבה זמן עד שהבעיות החלו לצוץ, מערכת שבחופזה קלטה לתוכה עשרות פעוטות בני שלוש, שהיא עצמה אינה מוכנה וערוכה לקליטתם.

לילדים בני שלוש, יש צרכים שונים מבני ארבע וחמש , ילדים בני שלוש זקוקים לסיוע בקיום פעולות שונות , מאכילה ועד התפנות בשירותים, לילדים בני שלוש יש צרכים רגשיים קצת שונים, לחלקם זו השנה הראשונה שהם עוברים מטיפול יחידני לקבוצה. הם צריכים עוד חיבוק בבקר שנפרדים, הם צריכים שמשהו ישים לב אם הם בסדר.

ילדים בני שלוש הם פעוטות רכים, הם זקוקים למנוחה, הם זקוקים לתזונה, והם זקוקים להשגחה. ילדים בני שלוש זקוקים להרבה יותר משני אנשי צוות. וזו אגב לא המצאה הורית, או "פינוק הורי" כפי שנאמר לנו בשנתיים האחרונות, אלו המלצות של אנשי מקצוע,, אנשי חינוך, פסיכולוגיה, התפתחות.כולם מתריעים. דורשים, מנסים לשכנע כי יש להתאים את המערכת לילדים ולא את הילדים למערכת.


ובמשרד החינוך?


שם יספרו לכם בתגובה כי לאור הקשיים הם מייד יצאו לגיוס של בנות שירות, הם לא יספרו לכם שמסמך המומחים טוען שמתנדבים לא יכולים להיות חלק מצוות. ושגם כאן לא הצליחו לגייס את כל התקנים הדרושים


הם ימשיכו  ויספרו לכם על אחוזי השמה גבוהים ,הם לא יספרו לכם שבערים רבות בארץ עם החלת החוק נסגרו מסגרות פרטיות לילדים בני שלוש.


הם יספרו לכם על חיסכון כלכלי נרחב  והם יתעלמו בתגובתם מהעבודה שהחיסכון הזה, גורם בעצם לאי שיוון רב, על חזרה לגנים הפרטיים בעיקר בקרב שכבות חזקות כלכלית. הם לא יספרו לכם שהחסיכון הכלכלי הזה הולך לעלות הרבה כסף בטיפול ושיקום נזקים לילדים .


הם יגידו שהם משקיעים כספים רבים בנושא עידוד גמילה מוקדמת, הם יאשימו את ההורים  אבל לא יודעים לספר בכמה גנים  יש אסלות וכיורים נמוכים. הם שוכחים שפעוטות בני שלוש גם אם הם גמולים זקוקים לפעמים בסיוע בשירותים.

 

כבר שנתיים שמשרד החינוך מתעלם מזעקתם של ילדים בני שלוש, כבר שנתיים שהוא שולח את ההורים אל הרשויות המקומיות , כבר שנתיים שיש רשויות שהבינו את גודל הקושי של בני השלוש ומקצים על חשבונם סייעת נוספת, ישנם רשויות שעושות זאת לתקופה קצרה, וישנם לא מעט רשויות שמתעלמות או שנורא רוצות אבל אין להם תקציב.

 גם בנות השירות אותו פתרון קסמים שהציע משרד החינוך גם הוא אינו מיושם, כי לא הצליחו לגייס.


השבוע לראשונה חברנו יחד בוועד פעולה משותף , ארגוני  הורים, גננות וסייעות בקריאה אל משרד החינוך ושר החינוך בפועל  באמירה ? הילדים שלנו לא יכולים לחכות.


הילדים שלנו הם לא רק נתונים מספריים, הם לא רק תקציב, הם קודם כל אנשים ואזרחים.

החינוך לא מתחיל בבית הספר, הוא מתחיל בגן, ילדים בני שלוש לא יודעים לזעוק.

אנחנו זועקים בשבילם.

 

בעשרים וארבע שעות האחרונות כבר זעקו למעלה מאלף איש את זעקתם של בני השלוש.

 

מוזמנים גם אתם להצטרף  כי הילדים שלנו לא יכולים לצעוק לבד ! : http://www.anu.org.il/group_messages/122.htm

 

תגיות