בפעם האחרונה שאכלתי חובזה הייתי בת עשרה שאהבה ללקט את פירות שיח הבר הזה הישר אל תוך פי. החוביזה הוא מהשקראנו לו אז- לחם ציפורים (חלמית הבר) וצמח בשדות המושב בו גדלתי.

אתמול אחרי כל כך הרבה שנים נהניתי לחזור אל הטעם הזה שוב.

 

לא אל תטעו בי, לא בקרתי באחת ממסעדות הירק החדשות שקמו בלב העיר. אמש עשיתי את דרכי אל חגיגת בשרים ומפגש בלוגרים מיוחד בביתו של הבלוגר סתיו אדם שארח אותנו לתפריט ייחודי עליו הופקד השף גיתי זמיר המתמחה באירוח דרום אמריקאי, אסאדו וברביקיו, מחזיק גם בקייטרינג, עורך סדנאות ומשלוחים של מפעל הבשר משק זמיר.

 

 

 

כשהגעתי סוף סוף אל הבית. קבלו את פני באווירה משפחתית חברי הבלוגרים ושולחן ערוך במעוררי תאבון: סלט ירקות חריף, לימון כבוש, זיתים תוצרת בית, פרחי כרובית קלויים בתנור ויין משובח. אל השולחן הוגשו בהדרגה מנות בארבעה סגנונות שהשתלבו נפלא בטעם, במראה ובניחוח: מנה מערבית מודרנית,מערבית מסורתית ,ערבית חדשה וערבית מסורתית.

 

 

 

 

 

חגגנו על סטייק בלק אנגוס מיושן ברוטב שמנת מפולפלת. הסטיק היה נוטף, עסיסי ורך. נתחי אנטריקוט משובחים על הגריל. קציצות בקר ועלי חובזה טריים ש"החזירו אותי" מרוגשת אל שדות ילדותי. קדרת סניה עגבניות וקדרת סניה טחינה, שתי יצירות מופת שהשתלבו בצבעים ובטעמים.

אחריהם הגיע מגש ועליו נתחי חזה עוף חמים ממולאים בירקות כשעלי החובזה מהווים חלק דומיננטי בטעמם. המקלובה הוגשה אחרונה. בשתוף פעולה מקצועי בין גיתי וסתיו התהפכה יצירת המופת אל מול עינינו למגש רחב ובאותו הרגע התפשט בחדר ניחוח ומרקם של טעמים מופלאים.

 

 

 

 

 

 

 

המפגש הגסטרונומי הפך לערב חברתי מופלא ששילב הנאה, למידה, חברה ועבודה בין כולנו. נהניתי מכל רגע. ואם גם אתם רוצים להנות מבשר איכותי, שרות מעולה, אמינות ומתכונים. הכנסו לחנות והזמינו עכשיו.

 

 

 

"משק זמיר" הוקם בשיתוף פעולה יהודי-ערבי. חנות המפעל ממוקמת באזור התעשיה של טירה ופתוחה לשרות הקהל הרחב בכל ימות השבוע למעט יום א'.

שעות הפתיחה: ימים ב ,ג,ד, 8:30 עד 18:00 יום ה,8:30 עד18 יום שישי ושבת ,7:30  עד  15:30

המשלוחים בימי רביעי לכפר סבא רעננה הרצליה תל אביב רמת השרון  בימי חמישי לגבעתיים רמת גן פתח תקווה ובקעת אונו.

 

 

 

 

 

תודה לכם סתיו, גיתי, ארנה, שרון, איל ואבי. 

 

ריקי ברוך 

מאמנת אישית וקבוצתית עיתונאית רשת, בלוגרית.