הדר לוי אומרת לכולכן – הכל בסדר
אני מאוד מתרגשת להיות פה בטח אחרי שדיברתן ושאלתן שאלות על פוסטינור מהמומחות בפאנל הקודם. חבל שאתן לא שואלות אותי. אז אני אסביר לכן רגע – פוסטינור זה גלולה שלוקחים שלושה ימים אחרי. מה שלא סיפרו לכם זה שיש גלולה חדשה שזה חמישה ימים אחרי – יש לך עוד יומים החליט, בקצב הזה יהיה כדור כשהילד בין שמונה שהאמא תגיד לו , או שאתה מסדר ת'חדר או שאני לוקחת את הכדור.
הדר לוי בכנס נערות מנהיגות שינוי של און לייף ועיריית כפר סבא (צילום: בני גם זו לטובה)
כמה שאני נראית לכם טלוויזיה וזה ועולם הזוהר, ורזה – גם אני נכנסת לגוגל וגם בגילאים שלי אני עושה חיפושים. היו לי רגעים קשים בחיים, כמו אחד לפני שעה, ונשבעת לכם יש דילמות שלפעמים את עומדת מול המחשב וכותבת. אז נכנסתי לגוגל וכתבתי
"מה עושים עם החיים" – ואז נכון שגוגל משלים, והוא השלים לי
מה עושים החיים – המגעילים שלי?
והיתה אופציה "המעפנים שלי".
ואמרתי לעצמי – בואנה כולם דפוקים... אני חייבת לצאת מהבית.
אז לא רק גוגל יחליט בשבילכם – אתן תחליטו בשבילכן.
לכל בחורה שמגיעה לפרונט בדרך כלל יש סיפור – איך זה קרה, ואיזה רגע קשה היה בחיים וכדומה. אני רוצה לספר לכן על הרגע הזה. הייתי בכיתה ג' (גדלתי בבית שאן) – והייתי הולכת לספריה והייתי עם חברות, ואתי הספרנית לא נתנה לי להשאיל ספרים. היא טענה שאני לא מחזירה אותם בזמן. קטנונית. ולכל החברות שלי היא הסכימה ומאוד הושפלתי. יצאתי החוצה והתחלתי לבכות – עם רעש והכל.
היה מול הספריה לוח מודעות כזה עם מודעות על הופעות (ומודעות אבל), ואני זוכרת את זה ממש – והסתכלתי ואמרתי "אני אראה לה – אני אראה לאתי הספרנית, יום יבוא וגם מודעה שלי תהיה תלויה שם. אם זה בגלל הופעה, או אבל, לא משנה".
ובאמת 30 שנה אחרי זה קרה. 30 שנה אחרי זה.
ומאז – מכיתה ג', לא בשביל להתמסכן אבל זה באמת קרה - תמיד אמרו לי לא לאן שלא הלכתי. רציתי ללמוד תיאטרון - שלחו אותי ללמוד פחחות ואז לבי"ס לבנות (הייתי במשפחה דתית). שם גיליתי את ההומור שלי, כי לא היו שם בנים ולא היה את מי להרשים - חוץ מהשרת – שהיה בן 70 ונשוי וזה לא הוביל לשום דבר.
רציתי להתגייס ללהקה צבאית – הייתי מורה חיילת. שום דבר לא עבד. כל הזמן את שומעת לא – ואת רוצה להגיע ולא מצליחה. ואמרו לי "סבלנות וסבלנות והכל יסתדר" ואז הכנתי שכל מה שקרה לי הכין אותי לזה – שזה סבלנות, וחריצות, והדבר הכי חשוב וזה לחלום. זה מה שזה נתן לי.
(צילום: בני גם זו לטובה)
לכל אחת מכן יש חלום – לא רק להתפרסם או להיות בטלוויזיה – יכול להיות למצוא אהבה, לגור איפשהו, לעשות משהו עם עצמך. אם אני עומדת פה - שומדבר לא יעצור אתכן. גדלתי בדירת 2 חדרים, 6 ילדים, בלי עין הרע, לא היה מקום, והומור זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים – עזר לי להתמודד עם כל דבר וכל סיטואציה בחיים. ויש בזה משהו חצוף, נועז, אמיתי, שכאילו לא מקובל שאישה תעשה. לא מקובל שאישה תבוא ותגיד "וואלה העולם לא נראה לי כמו שהיא נראה" יש לי מה להגיד. בתוך העולם הזה קצת קשה לקבל כשאישה אומרת את זה. זה הופך להיות יותר פופולרי ויותר מקובל, לשמחתי.לא משנה מה תעשו - אל תפחדו ותעשו את זה, תתיעצו עם חברות, עם גוגל, עם מי שתרצו, ותגיעו לאן שאתן רוצות. וגם אם ניסיתן – זה גם חשוב.
אם אני חוזרת לילדה ההיא הבוכה בספריה והייתי אומרת לה שהייתי מחבקת אותה, ואת כל אחת מכן כי כל אחת מכן היא עולם – והייתי אומרת לה שתי מילים: הכל בסדר. הכל בסדר.
צפו בנאום המלא של הדר לוי בכנס "נערות מנהיגות שינוי" של און לייף, עיריית כפר סבא ופרלמנט נערות כפר-סבא





React to WordPress