מאת: שרון אורשלימי

הדגדגן הנשי נחשב לאחד האיברים המסתוריים ביותר בחקר גוף האישה, עד כדי כך שכמעט ולא חקרו אותו. בסוף שנות התשעים נעשה מחקר MRI ראשון שחקר את הדגדגן מבפנים ורק בשנת 2009 התפרסם מחקר שחשף את המבנה הכולל של הדגדגן ואת האופן בו הדגדגן מתפקד בזמן מגע מיני.

 

עוד באון לייף:

 

נשים רבות, (וגם גברים) לא יודעות מה זה הדגדגן, איך הוא נראה וכיצד הוא פועל. הפין, לעומת זאת, הוא איבר נוכח, חיצוני וברור לעין. אי אפשר לפספס אותו וקל מאוד להבין אותו. בשונה מהדגדגן, הפין מגיב למגע שנעים לו באופן שניתו לזהות, ואם המגע לא נעים, אז גם את זה קל לפרש. בשונה מהפין, הדגדגן מוחבא מתחת לעור. אבל האם העובדה שהדגדגן מוחבא היא זו שלא מאפשרת לנשים רבות לדבר עליו, להגיד את המילה "דגדגן" ואפילו לשמוע את המילה בתרבות הפופולארית? כנראה שלא. הגיע הזמן שנתחיל לדבר ולחנך על הדגדגן.

 

הדגדגן הוא האיבר היחידי בגוף שכל מטרתו הוא עונג

זה האיבר היחידי שנוצר למטרה זו בלבד: לייצר עבורנו עונג. נכון, יש איברים ונקודות נוספות בגוף של נשים וגברים שמענגים אותנו גם כן, אבל הם גם משרתים מטרות נוספות. הדגדגן לא.

 

הדגדגן הוא הרבה יותר גדול ממה שאנחנו חושבות

הדגדגן הוא יותר מאשר צ'ופצ'יק קטן בקצה העליון של השפתיים החיצוניות של הפות. הצ'ופצ'יק הוא בלוטה שהיא חלק קטן מהדגדגן. הדגדגן כולו מצוי מתחת לעור עם שתי זרועות שנפרשות מתחת לשפתיים של הפות ועוטפות אותן. הזרועות מגיעות עד לתשעה סנטימטרים (!)

 

 

הדגדגן הוא לא רק "פין קטן"

למרות שגברים, (ובל נשכח גם פסיכואנליטיקאיים מסוימים...) חושבים שהדגדגן הוא סוג של פין קטן או פין נשי, או התפתחות לא תקינה של הפין המקורי לכדי הדגדגן הקטן, לא כך הדבר. 

 

האמת היא שעל אף גודלו הקטן לעומת הפין, הדגדגן מורכב מ-8,000 קצוות עצבים. זה לא רק המקום הרגיש ביותר בגוף האישה, אלא הרבה יותר רגיש ומדגדג מהפין, בו יש כחצי מכמות קצות העצבים שיש בדגדגן.

 

בדגדגן אין זקפה כמו בפין

איברי המין מתפתחים אצל בנים ובנות באותו שלב בעוברות, ומאותם תאים ופעילות הורמונלית. יש לפין ולדגדגן את אותו חיבור למערכת העצבים בגוף האנושי. למשל, הבלוטה החיצונית של הדגדגן דומה לכיפת הפין. כמו שהפין מתקשה ומגיע לזקפה כשדם זורם אליו בזמן גירוי מיני, ככה גם הדגדגן. לאחר אורגזמה, הקשיחות וההתנפחות של הדגדגן יורדת בהדרגה והדגדגן חוזר לצורתו הרגילה.

 

הדגדגן הוא האיבר ממנו נשים חוות אורגזמה

למרות כל המיתוסים וכל הניסיונות להוכיח שנשים אכן גומרות מחדירה, כי יש להן איבר מענג בתוך הפות והוא מופרד מהדגדגן (נקודת הג'י וכו'), בעצם מה שמופעל בזמן אורגזמה ואגינלית הוא שורש הדגדגן מבפנים. כאמור, לדגדגן שלוחות ארוכות שמגיעות גם לחלק הפנימי של הפות ומשם נשים יכולות גם לחוות אורגזמה. גם כאשר האורגזמה היא פנימית, הדגדגן הוא זה שמפעיל אותה. הלחץ והגירוי שמופעל על הדגדגן מבחוץ, הוא זה שמפעיל את שורש הדגדגן מבפנים.

 

לא תמיד קל למצוא את הדגדגן

אם אישה לא מצליחה למצוא את הדגדגן שלה, שלא תצפה שבן/בת הזוג שלה ידעו היכן הוא נמצא ואיך לענג אותו. יש דגדגנים גדולים יותר ויש פחות, יש כאלה מכוסים כמעט לגמרי בעור הפות ויש כאלה שבולטים יותר החוצה, ועדיין, עם קצת בדיקה, מראה ומגע, כל אחת יכולה למצוא אותו. אין מה להתבייש בבדיקה עצמית של הפות ואיתור הדגדגן למטרות עונג. תמצאי אותו לבד. תענגי את עצמך. אחר כך תדריכי אותו/אותה.

 

הדגדגן הוא איבר רגיש

נשים שונות מעדיפות סוג מגע שונה. מה שמתאים לאחת לא מתאים לאחרת. יש כאלה שיאהבו מגע ישיר על הדגדגן עם האצבעות, יש כאלה שתעדפנה מגע מעל תחתונים ואפילו מכנסיים. יש כאלה שתעדפנה מגע של לשון עם ליקוק, אחרות מציצה של הדגדגן וגם כאלה שרק תרצנה נשיפות כבדות לעברו. גם חיכוך עם הפין מספיק לנשים רבות. העניין הוא שזה משתנה מאחת לאחרת וחשוב שנדע: אין נכון או לא נכון. כל אחת זכאית לבחון ולבחור את סוג המגע, האינטנסיביות שלו, שהיא רוצה על הדגדגן שלה.

תגיות