אחת התוצאות הראשונות של תרבות הצריכה המערבית, מיד אחרי האוברדראפט, היא הבוידעם -  המקום אליו הולכים כל הדברים שאין להם כל שימוש, אבל נמצאים במצב טוב מדי (כמעט חדש!) כדי להשליכם לפח. במשך עשרות שנים המתינו בבתי הקברות הצרכניים האלה כל סוגי האוספים האפשריים, מכשירי הכושר הביתיים, מתנות החתונה חסרות השימוש, וחיכו. ואז לפני חמש עשרה שנה הגיע המשיח שלהם. קראו לו אי-ביי.  ותחיית המתים התחילה.

 

הרעיון התחיל בתור עסק קטן וכיום הוא מגלגל מליארדי דולרים בשנה. בכל שניה נמכרת באי-ביי סחורה בלמעלה מ2,000 דולר. בכל רגע נתון מוצעים למכירה באי-ביי כ50,000,000 פריטים.

סוד ההצלחה. הרי מכירת מוצרי יד שנייה היא לא דבר חדש.

תמיד היה מישהו שהסכים לשלם סכום כסף מסויים עבור זוג מגלשי סקי ישנים למשל. אבל השילוב בין האינטרנט שמגיע לכל מקום בעולם, לבין שיטת המכרזים של איביי שמאפשרת לקונים הפוטנציאליים לקבוע את המחיר שהם מוכנים לשלם היא חומר הבעירה האמיתי של אתר המכירות הפומביות הזה.

 

העניין הוא לא הבן אדם האחד שרוצה את המגלשיים האלה. זה העובדה שיש עוד אחד כמוהו איפשהו בעולם.  והם הולכים לריב על המגלשיים האלה כאילו אין מחר. אלא אם כן מחר נגמר המכרז.

 

במשך השנים התפרסמו אינסוף סיפורים ביזאריים על הדברים המוזרים שניתן לרכוש באי ביי – שאריות כוס מים של אלביס, מטוס קרב, מישהו אפילו ניסה למכור פעם את ניו זילנד. הסיפורים האלה עושים עוול לאתר, שמלא במוצרים שעונים על צורך אמיתי.

אני למשל הבנתי לא מזמן שאני חייבת טבעת זהב ויקטוריאינית  משובצת באבני רובי ואוניקסים. זה קרה ב 22:00 בערב, וכל החנויות לטבעות זהב ויקטוריאניות בשכונה שלי כבר נסגרו מזמן. התיישבתי מול המחשב. זה לקח קצת זמן אבל מצאתי.

 

ואז התחיל הכיף האמיתי: האדרנלין, הריבים עם הלוזר משיקגו על פריט שנמצא בכלל בהודו. הסיפוק בקנייה באי ביי מגיע פעמיים, פעם אחת ברגע הניצחון ובפעם שניה ברגע חלוקת הפרסים בדואר או עם שליח. הטבעת אגב מהממת. אני שוקלת למכור אותה בשנה הבאה, אם אקבל עליה מחיר טוב.

בחמש עשרה השנים האחרונות אי ביי כבר מזמן לא מתפקד כמרוקן בוידעמים של פנסיונרים שמנסים להיפטר מאיזה מגזין בורדה מ1960. יותר ממיליון אנשים מתפרנסים ממכירת דברים באי ביי בלבד. יש פריחה מחודשת  של עסקים משפחתיים שנדחקו למרחב הווירטואלי אחרי שרשתות הענק השתלטו על המרחב העירוני. ושם הם מצליחים בצורה בלתי רגילה.

 

קחו למשל את  ביל מארקנסו שאסף בולים והתפרנס מעבודה בחנות צילום. הוא הפך את התחביב שלו לעסק משפחתי שמגלגל מליונים. מסתבר שכמוהו, יש עוד הרבה אוהבי בולים בעולם והעובדה המצערת שהוא גר בארקנסו כלל לא מגבילה את ההתפתחות העיסקית שלו.

אוהבים אופנה? המעצבים ימכרו פריטים בלעדית באי ביי

ועכשיו אחרי חמש עשרה שנה גם חברות הענק ומעצבים העל החליטו להצטרף לחגיגה ולשתף פעולה עם ענקית המכירות. פריטים בעיצובם ימכרו באופן בלעדי באי ביי ולא ניתן יהיה לקנות אותם בשום מקום אחר. לא מכבר הודיע המעצב דרק לאם על שיתוף פעולה עם אי ביי. דגמים מהקולקציה שלו הוצגו בשבוע האופנה בפברואר האחרון בניו יורק והגולשים הצביעו עבור הפריטים האהובים עליהם ביותר, הפריטים שקבלו את מירב ההצבעות נשלחו לייצור.

אז אי ביי  חוגגת חמש עשרה. אם עדיין לא הצטרפתם לחגיגה הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לחגוג ולא להתעורר בבוקר עם האנגאובר וגריל משומש ב3,000 דולר.
 

שחקו אותה קול. מצאת פריט שאתם פשוט חייבים באי ביי? נהדר. הדבר האחרון שאתם צריכים לעשות זה לשים עליו ביד. אם תשימו ביד מוקדם מידי, מתחרים שלכם ישימו בידים גבוהים יותר מה שיאלץ את המחיר לעלות עוד ועוד. 
 

השתמשו באפליקציה הקטלנית Auction sniper - הצלף שלכם באיביי. האפליקציה שולחת  לכם הודעה בכל פעם שמישהו שם ביד גבוה משלכם ומעדכנת אתכם בשניות האחרונות לפני סיום הבידינג. לא תפסידו יותר אף ביד בחיים. אלא אם כן נקלעתם לקרב בין צלפים. ואז רק אלוהים יעזור לכם.
 

היזהרו. המילה "נדיר" מאד לא נדירה באי ביי.
 

בדקו את הפידבק של המוכר ממנו אתם קונים. מוכר עם פידבק טוב מלקוחות  הוא סימן טוב ומרגיע.
 

היו סבלניים. 70 אחוזים מהבידים מבוצעים בדקות האחרונות של המכרז.
 

לכו אחר תחושת בטן. אם זה נראה too good to be trueרוב הסיכויים שזה אכן כך.
 

יש עוד. איביי הוא לא אתר המכירות היחיד, הכירו את  ebid, אמנם קטן בהרבה אך שמעדיפים חוויה מעט יותר אינטימית. כמו כן יש auctionlotwatch.co.uk ועוד אתרים רבים עם מנגנון מכירות דומה.

 

כשהחבר שלי מתקומם נגד חדוות השופינג שלי הוא אומר לי 'מותק, אם אין את זה בדיזנגוף סנטר, את  לא צריכה את זה'. התשובה שלי היא 'אהוב, אז לך לסנטר ותקנה לך מחשב חדש, אני לא זזה מפה עד סוף המכרז הזה'.

 

הכותבת היא בעלים של אתר בגדי המעצבים הראשון בישראל. www.belleandsue.co.il

תגיות