מועדים לשמחה,

 

אז הייתי בהצגה של יידישפיל - "ציגיינער נשמה" והפעם עם אבי היקר. 

למען האמת קצת לפני חששתי, הצגה באידיש אני לא מבינה. איך אהנה, מה אכתוב. אבל הרגעתי. יש תרגום גם לרוסית למעוניניים ולקחתי עמי את אבי היקר שמבין קצת עניין באידיש ומדי פעם נעזר גם הוא בתרגום.

המקום הוא אולם אריסון ברחוב סעדיה גאון 6 פינת לויד ג'ורג' 2 ת"א (פעם ראשונה שאני מגיעה לרח' לויד ג'ורג' בתל-אביב ,ויש חניון נוח ממש שם ,כך שאין בעית חניה. הסירו מלבכן/ם דאגת חניה.

ההצגה עשירה במוסיקה צוענית נהדרת ושמחה. השחקנים ממש מעולים ורובם ככולם צעירות וצעירים. מוכשרים- מה יש לומר..

 

את השחקנים מלווה תזמורת קטנה ומשובחת של כינור,תוף, טומבה ואקורדיון. שילוב מוצלח מה יש לומר.

עוד לפני שקראתי את התוכניה וכבר חוויתי את ההצגה הרגשתי היטב את הקשר החזק בין היהודים והצוענים ששניהם שייכים לעמים נודדים, נרדפים וגם היהודים כמו הצוענים עברו את האסון הנורא הזה של השמדת עם בשואה. בטוחה אני שישבו בקהל הצופים לא מעט ניצולי וניצולות שואה. כך שהחוויה הזו הייתה ממש חזקה ועוצמתית.

יחד עם הסוגיה הקשה הזו של סיפור הנדודים והשואה היו גם הרבה דברים שמחים מתובלים בביטויים מפולפלים באידיש נהדרת שזה לי אישית מזכיר קצת ילדות ונשמע ממש ערב לאוזניי

שלא נדבר על אבי שהוא אדם מבוגר בן 86 שיחיה שפשוט התענג על כל רגע ורגע בהצגה.

אז היו שירים ומונולוגים וגניבות וריקודים, ומחוות של הצועני ליהודי וההיפך ותשוקה, ושמחה ,ואהבה וילד אירופאי שמחכה שיחטפו אותו צוענים שיקבל מעט תשומת לב ואהבה ויחיה בתוך השמחה והריקודים של הצוענים בלי דאגות והערות על כך שהוא טיפש מאמו הקשוחה. מה בסך הכל ילד מחפש?? חום ,אהבה ותשומת לב. כל כך נוגע ללב.

אז צחקנו והתרגשנו.

 

וכזה הוא הסיפור של ההצגה:

בשנת 1987 ראה אור אלבומה ש לירדנה ארזי "נשמה צוענית" . השירים של ירדנה ארזי באלבום זה עשירים ונהדרים ועושים חשק לפצוח בריקוד צוהל.

בשנת 2010 הוציא יוני אילת את אלבומו "ציגיינער נשמה" ובו גרסאות יידיש לשירי אלבומה של ירדנה ארזי.

"ראשיתו של אלבום זה בבוקר ששי אחד, 1987, אני בדרכי לבית הספר היסודי, ועל חלון הראווה של חנות "התקליט"  בקרית טבעון נתלתה עטיפת האלבום החדש של ירדנה ארזי "נשמה צוענית". תוך זה קצר היה ברשותי עותק שלו.

כמעט שני עשורים חלפו, ואיתם גם טעמי המוזיקלי מאותם ימים. שפה אחרת "השתלטה" על חיי האומנותיים והאזנה מחודשת לשירי האלבום ההוא, הביאה לרעיון לעבדו מחדש - ליידיש. אני מוצא ששפת היידיש הולמת את המוזיקה הצוענית. גם היא כמוה ,בת בלי בית, בלי מולדת. (יוני אילת מתוך עטיפת האלבום "ציגיינער נשמה".

 

הצגת התיאטרון יידישפיל "נשמה צוענית" מבקשת לעמוד על הדומה וגם המבדיל בין המיעוט הצועני המרזח אירופי לבין העם היהודי החי במחוזות הללו. עמים נודדים, מבחירה או מכורח הנסיבות המאופיינים בשונות רבה בהופעתם הבסיסית והחיצונית וגם במאפיינים הלשונים והחברתיים. אך אלו עמים ששניהם מצליחים לשרוד בעולם עויין ולשמר את שפתם, מורשתם ומנהגיהם החברתיים והמסורת שלהם. עמים ללא מולדת שצפו להם לא פעם שחורות בעולם המשתנה והדינמי סביבם, אך הצליחו לשרוד ולהמשיך להתקיים במדינות רבות ובקרב עמים חזקים מהם, בעלי זכויות יתר, ולשרוד את אגרוף השנאה והעוינות , כמו גם את חיבוק הדב של ההתבוללות . עמים אשר הפכו לחלק מן הנוף האנושי חברות האירופאיות בסביבתן חיו ושאין לתארו בימינו בלעדיהם.

אז אני ממליצה ובחום מכל הלב והנשמה. אהבנו, נהנינו. הצגה נהדרת חיה ותוססת.

שעה וחצי של בילוי עם יידיש נהדרת ומפולפלת, מוזיקה וריקודים.

 

 

 

לכרטיסים וזמני ההצגות:

http://www.yiddishpiel.co.il/%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94-%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA.html

תגיות