אנחנו ישנים כשליש מחיינו. שינה איכותית ובכמות מספקת חיונית לבריאותנו ותפקודנו התקין בחיי היום-יום. נדודי שינה עלולים להתבטא בצורות שונות: קשיי הירדמות, יקיצה או יקיצות באמצע הלילה המלוות בקושי לחזור ולהירדם, יקיצה מוקדמת (לפני הזריחה) ושינה שטחית שאינה מרעננת.

 

לנדודי שינה השלכות משמעותיות על הבריאות ואיכות החיים, בין היתר: עייפות יום, הפרעות במצב הרוח, בעיות ביחסים בין-אישיים, ירידה בתפקוד קוגניטיבי, בזיכרון ובריכוז ועוד.

 

אורח החיים המודרני שינה את הרגלי השינה שלנו, אם בעבר האדם הממוצע היה מתעורר עם זריחת החמה ונרדם עם שקיעתה, כיום אנו חיים דינמיים יותר, הכרוכים בשעות עבודה מרובות ומלווים בבילויים ליליים, גלישה באינטרנט בשעות הקטנות, ועיסוקים אחרים, העלולים להוביל אותנו לחסך שינה הגורם לפגיעה בתפקודינו היום- יומי.

 

לרגל הלילה, שיהיה הארוך ביותר בשנה, ריכזנו עבורכם את כל המיתוסים הנפוצים הקיימים בתחום השינה, והאמת שמאחוריהם.

 

1. מי שישן יותר שעות בלילה יתפקד יותר טוב ביום שלמחרת.

לא נכון. כיום ידוע כי שינה איכותית עדיפה על פני שינה ארוכה יותר שאינה איכותית. בנוסף, מחקרים מהזמן האחרון הוכיחו כי לשינה של פחות מ-6 שעות או מעל מ-9 שעות השפעה שלילית על בריאותנו, בעיקר עקב הגברת הסיכון למחלות לב וכלי דם והקטנת תוחלת החיים.

2. הרגלי השינה שלנו משתנים בהתאם לעונות השנה.

 לא נכון. אדם שאינו סובל מהפרעות שינה אינו חש בהבדלים בשעות ערות-שינה בקיץ לעמת חורף, למרות ששעות האור והחושך משתנות בעונות אלו. הגורם היחיד שעשוי לשנות את הרגלי השינה שלנו הוא הפרשי השעות, הנגרם מהזזת השעון שעה קדימה בקיץ ושעה אחורה בחורף. עבור רובנו הדבר לא מהווה בעיה כיוון שהגוף עושה אדפטציה לכך.

 

3. מבוגרים ישנים פחות.

נכון. משך השינה הולך ומתקצר ככל שאנו מתבגרים. תינוקות בני יומם ישנים מספר השעות הרב ביותר, בין 16 ל 18 שעות ביממה. בגילאי הנעורים יש לישון 9-10 שעות בלילה. כמות השינה פוחתת עם הגיל ומגיעה ל 7-8 שעות בגיל 18. מגיל 50 פוחתת עוד כמות השינה ובגיל 80 הממוצע מגיע ל 6.5 שעות בלילה. במקביל פוחתת עם הגיל ההפרשה של הורמון החושך,  המלטונין, המופרש מבלוטת האצטרובל במח עם רדת החשיכה ואחראי לתחושת העייפות וההרדמות.

 

בגיל 55 ומעלה רמת המלטונין קטנה אף יותר, דבר המוביל לקשיי הירדמות ונדודי שינה. הפרעות אלו ניתנות לטיפול באמצעות טיפולים מבוססי מלטונין בשחרור איטי, המחקה את ההפרשה הטבעית של מלטונין במוח האדם. טיפולים אלו יכולים לסייע להשגת תחושת העייפות, מקלים על ההירדמות ומשפרים את איכות השינה.

4. משך שלבי השינה השונים משתנה עם הגיל.

 נכון. מחזור השינה מורכב משינה שטחית, שינה עמוקה ושנת חלום. מחזור ממוצע אורך בין 60 ל- 90 דקות. כחצי משנתם של תינוקות היא שינה פעילה – בה קיימת חלימה, כאשר משך שנת החלום הולך ופוחת עם הגיל.

 

בנוסף, משך שלבי השינה העמוקים יותר גם הוא פוחת עם הגיל. כך, השינה מעל גיל 60 הופכת מקוטעת יותר, מלווה בהתעוררויות רבות במהלך הלילה ופחות איכותית. לכן גם הפרעות שינה שכיחות יותר בגיל מבוגר.

 

5. שינה בצהריים משפרת את התפקוד.

נכון חלקית.  שעות שינה מועטות בלילה גורמות לתפקוד לקוי במהלך היום. אדם הישן מעט בלילה או ישן שינה שאינה איכותית יכול לשפר את תפקודו אם יישן גם בצהריים. מאחר שחסך שינה נפוץ מאוד, כך נולד המיתוס ששנת צהריים משפרת את התפקוד. עם זאת, שנת צהריים הארוכה מ-90 דקות, או נמשכת מעבר לשעה שש בערב עלולה אף להזיק ולשבש את שנת הלילה שלנו.

 

6. הדרך היחידה להרדם עבור אלו הסובלים מהפרעות שינה היא באמצעות כדורי שינה.

 לא נכון. טיפול בהפרעות שינה אפשרי באמצעות שינוי הרגלי שינה ורכישת הרגלים חדשים ונכונים: אימוץ שעה קבועה לשינה וליקיצה, הימנעות משתיית משקאות מעוררים (המכילים קפאין) לפני השינה וכן שמירה על היגיינת שינה (למשל, חדר השינה והמיטה מיועדים לשינה בלבד). אלו, יחד עם הרפיה והפחתת לחצים, בשילוב טיפולים מבוססי מלטונין יכולים לפתור את בעיית נדודי השינה גם ללא כדורי שינה.

7. טיפול תרופתי לשינה "מפיל" ללא שליטה וגורם להתמכרות.

נכון חלקית.תרופות שינה מקבוצת הבנזודיאזיפינים מרדימות וגורמות לישנוניות ביום, במיוחד בקרב אלו שלא נחשפו בעבר לתרופות שינה. תרופות שינה עלולות להשפיע גם על המצב הקוגניטיבי או המוטורי במהלך היום שלמחרת, ולשנות את תבנית השינה. באשר להתמכרויות – כיום קיים דור חדש של כדורי שינה שאינו ממכר. טיפול מבוסס הורמון החושך מלטונין, הינו כאמור בעל מנגנון פעולה אחר ששומר על מבנה שינה טבעי נטול השפעות קוגניטיביות או מוטוריות ביום שלמחרת.

 

8. אם הפסדתי שעות שינה אוכל להשלים אותן בלילה הבא.

נכון חלקית. חסך שינה, ולו הקל ביותר, פוגע בתפקוד היומיומי של האדם. השלמת שעות שינה אפשרית כפתרון קצר-טווח, למשל כאשר מדובר בלילה אחד בו השינה הייתה קצרה מהנדרש או לא איכותית. מעבר לכך, חסך שינה שנצבר לאורך זמן לא ניתן להשלמה, השינה אמנם תסייע לנו לחזור לתפקוד תקין אך לא תפצה על אותם ימים בהם חלה פגיעה בתפקוד.

9. הפרעה בשעון הביולוגי הינה הפרעה מולדת בלבד.

לא נכון. השעון הביולוגי הינו מנגנון פנימי בגוף אשר תפקידו לתזמן פעולות מחזוריות בגוף, ביניהם מקצב שינה-ערות. בעיה בשעון הביולוגי עשויה להיות מולדת או נרכשת, כאשר הפרעות נרכשות הן שכיחות יותר, ועשויות להתפתח לדוגמא כאשר אנו מתרגלים להירדם לפנות בוקר ומפחתים חסך בשעות שינה, הגורם לעייפות וישנוניות ביום המחרת. אלו גורמים לרצון לישון במהלך היום ולשיבוש בשעון הביולוגי.

 

בעיות בשעון הביולוגי עלולות להתפתח גם בשל סוג העבודה  - עבודה במשמרות בשעות משתנות גורמת לשינויים תכופים בזמני השינה ולהפרעה בשעון הביולוגי. טיפול בהפרעות אלו הינו טיפול התנהגותי ותרופתי משולב, כאשר לטיפול חשיבות רבה, כיוון שהפרעות אלו עלולות לשבש את מהלך החיים.

תגיות