12 ילדות נפגעו אבל ליצמן עדיין ישן טוב בלילה
לא פחות משבעים וארבעה סעיפים של אונס ועבירות מין קשות בתלמידות. אלו האישומים שעומדים נגד מלכה לייפר, שניהלה בית ספר חרדי לתלמידות במלבורן שבאוסטרליה. מסכת המעשים המזעזעת בחומרתה ובהיקפה היא זו שעליה ניסה לכאורה סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לגונן במסגרת דאגתו המסורה ל"אנשי שלומנו". הגיע הזמן לדרוש שיתפטר
בסוף השבוע החולף עברה החקירה הסמויה נגד סגן שר הבריאות לשלב הגלוי. השר יעקב ליצמן, על פי החשד, פעל למנוע את הסגרתה של לייפר לאוסטרליה. זאת, באמצעות הפעלת לחצים ואיומים על רופאים פסיכיאטריים ואנשי מקצוע במשרד הבריאות, אשר סיפקו חוות דעת על אי כשירותה הנפשית, כביכול. במשך קרוב לחמש שנים היתלה לייפר ברשויות החוק באמצעות חוות הדעת האלו, שנחשפו כשקריות. ובכל פרק הזמן הזה, שלומה, ולא שלומן של 12 הילדות החרדיות שבה פגעה, עמדו בראש מעייניו.
פגיעה מינית בילדות ובילדים היא אחד התרחישים שמטילים אימה על כל הורה ועל החברה כולה. כאשר עבירות מין מתרחשות במוסד חינוכי, ועבריינית המין, לכאורה, היא זו שבידיה הופקדו התלמידות למשמר, השבר חמור עוד יותר. ההשלכות הנפשיות, הרגשיות והגופניות שפוקדות את מי שעברו פגיעה מינית מותירות חותם על הנפש, שעלול להתפתח לכדי הפרעת דחק פוסט טראומטית, מקרי אבדנות ומנעד חריף ומטלטל של נזקים בכל מרקמי החיים. הילדות שעברו התעללות על-ידי מי שהייתה אמורה להגן עליהן יישאו את הצלקות לאורך כל חייהן. ולא רק הן: פגיעה מינית מערערת את האיזון של המשפחה ושל הסביבה כולה. כמו זרועות ארוכות וחונקות של תמנון, אשר לא מותירות מרווח שאליו הן לא מגיעות, שבו הפגיעה אינה נוכחת.
במקום להגן על הקורבנות, ליצמן עלול להתגלות כמי שמגן על פדופילית סדרתית. אנחנו, באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מלוות את האחיות ארליך, מי שחשפו את הפרשה המחרידה הזו, כבר תקופה ארוכה. לפני כשלושה חודשים הייתי איתן בעוד אחד מדיוני ההסגרה, בבית המשפט המחוזי בירושלים. המעמד היה קשה מנשוא עבורן. באולם הקטן והדחוס הן מצאו עצמן יושבות סמוך לבני משפחתה של לייפר, שהופיעו לדיון במקומה. הדיון התקיים בעברית, והשלוש, שהגיעו מאוסטרליה, לא יכלו לעקוב אחר השתלשלות האירועים אלא בעזרת תרגום. הן הגיעו כדי להסתכל בעיניים לאישה שגזלה את ילדותן, אך נאלצו לחזות בחומה האנושית שהוצבה עבורה.
במשך שנות עבודתי כמנהלת מרכז סיוע, ליוויתי הרבה מאוד מקרים של נפגעות ונפגעים שחיפשו צדק. ובכל זאת, המפגש עם שלוש האחיות שנפגעו – דסי, נחמה (ניקול) ואלי היה מטלטל. שלוש נשים צעירות, שמקדישות את רוב זמנן למאבק הזה, לדרישה הבסיסית כל כך שמי שפגעה בהן תיתן דין וחשבון על מעשיה המפלצתיים. ועל זה, נוסף הצורך לנהל שתי מערכות. באוסטרליה סיפורן מוכר מזה שנים. שורה של אנשי ציבור ופוליטיקאים, בהם ראש ממשלת אוסטרליה, נתנו הבטחה אישית לפעול. הן חצו חצי עולם כדי להגיע גם לפה, ולהסתכל לרוע בעיניים. סייענו להן ליצור קשר גם עם חלק גדול מחברי ומחברות הכנסת שלנו פה, אבל כפי שמתברר מהמעורבות של ליצמן, המערכת הפוליטית והרשויות הנחילו להן אכזבה קשה. החשדות נגד סגן השר, אם יתאמתו, משקפות אכזריות שאין כדוגמתה.
אל תטעו לרגע ותחשבו שמדובר על מאבק אישי בלבד. המאבק שלהן הוא חלק ממאבקם של כל הנפגעות והנפגעים באשר הם – שנכיר בכך שהן והם פה, בינינו. שזה קרה להן ולהם, ושלא נעז להסיט את המבט. אם ההאשמות נגד סגן השר נכונות, אזי מדובר בפשע שהוא לא רק פלילי, כי אם אנושי. התרבות היהודית העמידה כערך עליון את התייצבות הקהילה לצד חבריה וחברותיה. למרבה החלחלה, נראה כי סגן השר עשה בערכים המשותפים שלנו כבשלו, והתבלבל.
אין זו הפעם הראשונה שבה ליצמן מגלה אמפתיה דווקא לעברייני מין, ואפילו לא רק לכאורה. לפני כשנתיים, פורסמו תמונות שלו ושל הרב אליעזר ברלנד, שהורשע, על פי הודאתו, בעבירות מין בנשים מהחסידות שלו. גם ברלנד נמלט והתעופף בטרם הורשע. הוא גם זכה לשחרור מוקדם ממאסר לנוכח מצבו הבריאותי, אף שזה מאפשר לו להוסיף ולהופיע בכל רחבי הארץ. על פי פרסומים בתקשורת, ליצמן גם פעל למתן חוות דעת מקלות עבור עברייני מין חרדים נוספים, המרצים עונשי מאסר.
החיבוק שליצמן בחר לכאורה לתת למלכה לייפר הוא חיבוק מכוער ונפשע. כפוליטיקאי וכמנהיג של קהילה חרדית, וכסגן שר במדינת ישראל, ליצמן חייב היה להגן ולתמוך באחיות ובשאר הנפגעות, שרובן עדיין חוששות להזדהות. קשה להמעיט בגודל השבר הנוסף שנחת עליהן השבוע, כשגילו שלא רק טחנות הצדק טוחנות לאט – בממשלת ישראל יש מי שפועל באופן אקטיבי כדי לעצור אותן, ולהמשיך את מעגל הפגיעה.
יעקב ליצמן, איך אתה ישן בלילה? איך התבלבלו בך היוצרות עד כדי הגנה על מי שברוב שפלותה ברחה באישון ליל לישראל, מחשש לשלם את הדין על מעשיה. עליך להשעות עצמך מכל פעילות ציבורית עד שינוקו החשדות נגדך. ואם יתגלה שאכן מעלת באחריותך החוקית, הערכית והמצפונית כמנהיג וכאיש ציבור, יהא עליך להתפטר לאלתר.
*הכותבת ניהלה במשך שבע שנים את מרכז סיוע 'תאיר' ולנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, וכיום עובדת כמנהלת קשרי קהילה באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל.
React to WordPress
