כמה קשה לי לכתוב בימים האלה…אני רחוקה מהארץ בה נולדתי יותר מ-35 שנים. בישראל גדלתי, וכאן שירתתי את מדינתי בגאווה וילדיי משרתים את מדינתנו היחידה והאהובה בגאווה אף יותר גדולה ובכל זאת רע לי בכל איבר ואיבר בגוף בכל פעם שאני מתכתבת בפחד בוואטסאפ עם חברתי נזי מטהרן. בשמונה השנים האחרונות אנחנו מתכתבות ואחרי כל התכתבות איתה, אני בוכה, אני דואגת.
מה יהיה הסוף עם בני דורי שנשארו באיראן ולא היה להם שום יד במהפכה ונפילתו של שאה? מדוע הם נענשים ומתים בכל יום רק בשביל חופש, בשביל הזכות לחיות כרצונם?

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by LIRAZ (@liraz_naz)

נזי צעירה ממני, ויוצאת בכל יום להפגנות יחד עם חבריה שחלקם נעצרו ולא ידוע מה עלה בגורלם.
״אתם לא מפחדים למות?,״ שאלתי? 
ענתה לי: ״החיים שלנו יותר רעים, יותר מרים מהמוות!״
אישה בת 32 יפה, חכמה ומשכילה מוכנה למות רק כי רוצה לחיות כרצונה?
בשנת 2022 להיות מוכנה למות רק כדי לקבל חופש בחירה?

באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!

הפגנות באיראן. צילום שאאטרסטוק

הפגנות באיראן. צילום שאאטרסטוק

איראן כשמה כשם של אישה, אולי פצועה, אולי עייפה אבל ידה תמיד הייתה ותהיה על עליונה מול כל העוולות. הנשים האיראניות החזקות עוד ישחררו את איראן לחופשי גם אם זה יעלה להן בחייהן. אנשים נהרגים היום כדי לקבל את הזכות הבסיסית ביותר - הזכות לחופש וזה קורה במדינה שהייתה הראשונה שהציגה לעולם את מגילת זכויות האדם. כורש הגדול היה המלך הראשון שדיבר ולימד על זכויות האדם. לאורך דורות החיים באיראן דמו יותר לאירופה מאשר לכל מקום אחר בעולם - עד המהפכה האיסלאמית. 
ילדי שנות השמונים ותשעים באיראן סבלו מלחצים וקשיים הכי גדולים, אבל הצליחו לחנך דור אמיץ, משכיל וללא פחד. נערים וצעירים שמעדיפים את המוות על פני החיים ללא חופש והאומץ הזה הוא התנאי הראשון להצלחת המהפכה.
אך זה לא מספיק.

יום יגיע ונראה את איראן חופשיה, האם זה יקרה הפעם? הפעם ההפגנות גדולות מתמיד בכל הערים של איראן . שחקנים ושחקניות, כדורגלנים, ספורטאים, זמרים וזמרות בכל עולם תומכים בעם באיראן אבל זה עדיין לא מספיק. אנשים עומדים לבדם מול צבא שמשתמש בכדורים אל מול בני עמו והם חסרי אונים.
אין לי ספק שהם יילחמו עד נשימתם האחרונה אבל הם זקוקים לעזרה כדי שדמם לא יהיה הפקר.


מדינה גדולה כמו ארצות הברית שדוגלת בלחץ וחרמות כלכליים על איראן, באותה נשימה מקבלת את בניהם של ראשי המשטר בזרועות פתוחות ומאפשרת להם לחיות חיי פאר הדומים לבני מלוכה ואף יותר מפוארים וליהנות מאותן זכויות שהוריהם מונעים מבני עמם בברוטליות תחת דגל הדת והקנאות וכל זה ממומן מהכספים שגזלו מהעם, וממשאבי הטבע שאמורים להיות שייכים לאיראנים. זה הזמן שארה״ב תוכיח באיזה צד היא, לצד הממשל האייתולות או לצד העם שצועק מוות לדיקטטור? העם שאפילו לא מצליח להשמיע את קולו לעולם כי בזמן שבמקומות אחרים בעולם מתכננים איך לייצר מציאות חדשה בחלל, בני העם האיראני לא זכאים אפילו לרשת אינטרנט. ראיסי ראש ממשלת איראן דיבר בראיון האחרון שלו על דמוקרטיה באיראן . איזה מדינה דמוקרטית סוגרת את האינטרנט?

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by את בסדר (@atbeseder)


העם באיראן זקוק לעזרה. עכשיו!!! לפני שיהיה מאוחר מדי  ויהרגו עוד הרבה צעירים וצעירות, לפני שעוד הורים יבכו על קבר בתם או בנם או שלא ידעו איפה יקיריהם נמצאים, חיים או מתים.
ההפגנות התחילו שוב בגלל שמהסא אמיני, צעירה בת 22, העזה ללכת ברחוב עם חיג׳אב מרושל, נתפסה על ידי משטרת המוסר והוכתה למוות. מצער שרק המוות של האישה הצעירה הזו הוציא אלפי אנשים לרחוב אבל עכשיו אי אפשר להחזיר את השד חזרה לבקבוק. העם דורש חופש ואני מתפללת שהשנה חברותיי באיראן יזכו לחיות בחופש בדיוק כמוני וכמוך כי זו זכותן כמו לכל אחד ואחת אחרת בעולם. 
אסיים את דבריי באמירה ששומעים בכל יום בהפגנות באיראן בשבועיים האחרונים: زن, زندگی, آزادی!
אישה . חיים. חופש!