הנסיך, הנערה והדרקון: איך למנוע קבלת החלטות שגויה מגדרית
מכירים את הסיפור על הנסיך שמציל את הנסיכה מהדרקון? באגדה הזאת, מסתבר, טמון ההסבר לסיבה שבגללה גברים מקבלים החלטות שגויות עבור נשים. והפתרון? הרבה יותר פשוט ממה שחשבתם
דמיינו, נערה בחדר סגור במגדל גבוה שבקומתו הראשונה שרועה על הרצפה דרקונית. לפתע נסיך נכנס למגדל, פוצע את הדרקונית ומחלץ את הנערה מהמגדל. זה נשמע כמו התחלה של סרט ילדים, או אגדה אבל זה תיאור נאמן של תהליכי קבלת החלטות בארגונים המתבססים על שיפוטים מהירים מדיי של מקבלי ההחלטות, ללא שיתוף אמיתי והיוועצות עם עובדים ובעיקר עם עובדות.
רבות נכתב על העדרן של נשים מצמתי קבלת החלטות ועל המחיר שכולנו משלמים על כך. למשל החרפת המצב הרגשי של ילדים ומבוגרים במהלך משבר הקורונה נבע בחלקו כתוצאה ממדיניות חינוך ובריאות שלא תמיד לקחה בחשבון את זווית המבט הנשית בשל העדרן של נשים בקבוצת מקבלי ההחלטות. ייצוג הולם של נשים במוקדי קבלת החלטות הוא דרך מצוינת להבטיח כי החלטות משמעותיות תתקבלנה באיזון מגדרי המביע בחשבון ריבוי דעות והעדפות. הבעיה היא שעד שנגיע לייצוג הולם כזה, הרבה מאד החלטות ארגוניות מתקבלות על סמך סטראוטיפים גבריים והטיות חשיבה המניחות הנחות ייסוד שגויות.
הדוגמאות לכך הן רבות. מנהלים למשל חושבים כי נשים יעדיפו לצאת לחל"ת כדי שיהיה להן קל יותר לטפל בילדים בתקופה של סגר, מניחים כי לנשים יהיה מורכב יותר לנסוע לחו"ל לפגוש לקוח משמעותי בגלל התפקיד המשפחתי ולכן יציעו את ההזדמנות לעמית גבר, סוברים כי נשים יעדיפו לסיים את עבודתן בשעה מוקדמת יותר ולכן יציעו משרות נחשקות יותר לגברים, לא יציעו קידום משמעותי לנשים או תפקידים בעלי משמעות בשל הנחה שגויה שנשים אינן מעוניינות בכך. במילים אחרות, החלטות רבות מתקבלות על בסיס יותר מדיי הנחות יסוד ללא בדיקה מעמיקה שלהן.
פסיכולוגיים יטענו כי החלטות אלו מתקבלות באופן פרקטי שלא מבטיח פתרון אופטימלי, כלכלנים ידגישו את הנטייה לאפליה סטטיסטית, וחוקרי מגדר יבחנו החלטות מוטות מבחינה מגדרית במונחי של יחסי כוח ושליטה במרחב הארגוני. תהא הסיבה אשר תהא, בפועל החלטות רבות מדיי מתקבלות ללא שיתוף אמיתי והבנת הצרכים והרצונות של הצד האחר תוך התבססות על הנחות עבודה מוטות ומטעות.
דרך אחת לשנות את המצב הקיים הוא כפייה בירוקרטית של שיתוף נשים בקבלת החלטות ארגונית באמצעות הסדרת כללים ותהליכים שבהם נשים תהוונה 50% בכל מוקדי קבלת ההחלטות. אינני מאמינה בבירוקרטיה ובעיקר לא בכפייה ולכן אני מבקשת להציע דרך אחרת קצת יותר צנועה אבל שטמונה בה פוטנציאל רב – שיתוף. בשיתוף הכוונה היא שלפני שמתקבלות החלטות משמעותיות, בעיקר ביחס לעתידן המקצועי של נשים, פשוט לשאול אותן מה הן רוצות. איתור וברור צרכים אישיים יכול למנוע הרבה מאוד אי הבנות וקבלת החלטות מוטעית על סמך הנחת יסוד שגויות. שיתוף בקבלת החלטות מבטלת את הכפייה הבירוקרטית ומגבירה את השוויון המגדרי באופן טבעי. כמו כן, באופן זה יתקבל פתרון מותאם וסובייקטיבי ובכך גם אופטימלי.
ואיך כל זה קשור לנערה במגדל? הנערה עלתה לחדר בקומה העליונה כדיי לעבוד על משימה מאד משמעותית עבורה, הדרקונית בקומה התחתונה היא חברה טובה שקפצה לביקור. הנסיך בתום לב וכוונות טובות רצה להציל את הנערה ולכן עט לקומה העליונה וחטף אותה משם תוך כדיי כך שהוא מפריע לה לסיים רומן או מאמר חשוב במיוחד. בשל להיטותו להציל את הנערה הוא אף פצע את חברתה הטובה. וכל זה למה? כי הוא פשוט לא טרח לשאול. או בקיצור- יותר מדי פעמים מנהלים חושבים כי הם מקבלים החלטות מצוינות עבור העובדות שלהם, בלי בכלל לשאול לרצונן והעדפותיהן האישית. לכן בפעם הבאה לפני שאתם מקבלים החלטה עבור מישהו – פשוט תשאלו מה הוא / היא היו רוצים.
React to WordPress
