"מייה שם לא מהססת, היא מצהירה: אני הקרבן. אני לא הפושעת"
בשבוע האחרון נחשפה מייה שם אל מול המצלמות וחשפה כי היא קרבן האונס מפרשיית "המאמן המוכר" וסיפרה באומץ רב ופנים גלויות את שעברה. אך מייה לא לבד, היא רק אחת מתוך גל של נשים אמיצות שמסרבות להמשיך לפחד ולשתוק. שמבהירות : הדיבור, האומץ, החשיפה – הם הכלים האמתיים למהפכה

השבוע עמדה מייה שם מול המצלמה ובראיון מדהים חשפה באומץ, בפנים גלויות, בקול ברור ויציב, את האונס שעברה שהתרחש תוך שימוש בסם אונס. מייה, כמו נשים רבות בשנים האחרונות, שוברת את קשר השתיקה לא רק עבור עצמה, אלא עבור כולנו הנשים .
את הדברים האלה אני כותבת מחד, מתוך זעזוע עמוק ותחושת הזדהות עמוקה עם כאבן של הנשים שנפגעו. ומאידך, מתוך הבנה שרק חשיפה ציבורית והעלאת מודעות רחבה יובילו לשינוי אמיתי. שתיקה היא כבר מזמן לא אופציה. כשנשים כמו מייה שם עומדות בגבורה מול המצלמות, הן לא רק משתפות הכאב האישי שלהן הן מציבות מראה אמיצה לחברה שלמה. במקרה שלה, לא מדובר באונס "הקלאסי" אלא באונס שבוצע תוך שימוש בסם אונס, מה שהופך את הפגיעה שחוותה לכפולה: גם אובדן השליטה וגם אובדן הזיכרון. העובדה שהפוגע בחר להשתמש בסם כזה מעידה על תכנון מוקדם, על ניצול מכוון של חולשה, ועל תחושת ביטחון מוחלט שהוא לא יתפס. זה לא רק אונס זהו "פשע מושלם" זו עדות לזדון ולכוונה ברורה לפגוע ולהשפיל.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
ובכל זאת, מייה שם, דמות מוכרת לכולנו כשורדת שבי לא מהססת. היא מדברת, מצהירה: אני הקורבן, לא הפושעת. אני זו שזכאית להגנה, לא להסתרה. הבושה עוברת צד. חשוב להדגיש כי כל אישה שחושפת הטרדה, פגיעה מינית, אונס מהווה השראה לנשים רבות נוספות ללכת בעקבותיה, לדבר, להיחשף, גם כשהן יודעות שיספגו נאצות, תגובות רעילות, והאשמות שקריות. הן מדברות כי הן מבינות שרק כך תתחיל המציאות להשתנות. השתיקה אמנם מגינה על הפוגע, אבל הדיבור החשיפה והפרסום מצילי נפשות.
אבל בעוד הנשים מדברות, המציאות טופחת בפנים. שוב ושוב חוזרת התופעה הבלתי נתפסת: זמרים, מאמני כושר, אנשי תקשורת גברים שמחזיקים מעצמם "גיבורי תרבות", "סלבס" כאלה שמתעטפים בפרסום ובכוח מרשים לעצמם לפגוע. לפעמים במשך שנים. בהרבה מן המקרים הסביבה שלהם שותקת, המעגלים שמקיפים אותם מגוננים ושומרים עליהם, עד שקמה אישה אחת אמיצה והאמת פורצת החוצה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
התופעה האלימה, המכוערת והמסוכנת הזו חייבת להיעצר. והיא תיעצר רק אם נדאג שמערכת האכיפה תפעל מהר, תחקור לעומק, ותשית עונשים כבדים בלי הנחות ובלי עסקאות טיעון. ומעל הכול, רק אם נגדל כאן דור חדש דרך מערכת חינוך שמחנכת לשוויון מגדרי, לכבוד האדם, ולהבנה אמיתית של גבולות ושל יחסי כוח.
מייה שם לא לבד. היא רק אחת מתוך גל של נשים אמיצות שמסרבות להמשיך לפחד. הן מלמדות אותנו שאסור לשתוק. שהדיבור, האומץ, החשיפה – הם הכלים האמיתיים למהפכה. הן הנשים שמשנות את המציאות והכללים.
ואנחנו, כחברה, חייבים להיות שם ויחד נמגר את התופעה.