השנה של המנהלות הגדולות במשק

בערב מיוחד ויוצא דופן, בביתה בהוד השרון של הדס גולדשטיין מנכ"לית מייסדת און לייף, פגשנו 6  מנהלות מהחברות הגדולות במשק: ענת צורן מגריי, מיכל נצר מתנובה, דנה רביד מנחם מכלמוביל, שי ביאליק משטראוס, שרי רחמים מפלייקארד ואלה אלקלעי מבית ההשקעות IBI. בשיחה פתוחה ומרתקת, שמענו מהן על איך הן מתמודדות עם המלחמה ועם האתגרים שהיא מביאה עימה, על האופן בו התגייסו החברות במשק יחד עם כל עם ישראל, ועל איך בכל זאת מוצאים דרך לחזור לשגרה ואפילו- לייצר תקווה.

"הם קמו ורקדו, ככה, עם הפרוטזות ועם כיסאות גלגלים" : משהו אחד שעשית בשנה האחרונה שאת גאה בו

שרי רחמים, סמנכ״לית פיתוח עסקי ומכירות במועדון הנוסע המתמיד ופלייקארד, מספרת כיצד בחרה החברה להתנדב במחלקה של 'חוזרים לחיים' בתל השומר, בה מטופלים הקטועים והקטועות הרבים מאז המלחמה. "היו במחלקה הזאת המון סיפורים מרגשים. פגשנו שם הורים לחיילים שעזבו הכל כדי לטפל בהם- אמא קופאית ואבא סדרן, שעזבו את העבודה כדי להיות ליד הבן הפצוע שלהם. אז החלטנו שמוציאים אותם קצת מהשיגרה הכואבת" מספרת שרי. "הבאנו למחלקה בעצם בופה עם כיבוד כמו פלאפל וגלידות, והכי מרגש היה שבסוף עשינו להם מסיבה גדולה, עם דיג'י והם קמו ורקדו. ככה, עם הפרוטזות ועם כיסאות גלגלים, משפחות דרוזיות, דתיים, חילונים וחרדים, כולם ביחד."

"לנו בכלמוביל בכלל, ובג'נסיס בפרט, יש אחוז גבוה מאוד של אנשים במילואים, רובם קרביים" אומרת דנה רביד-מנחם, עד לאחרונה מנהלת חטיבת ג׳נסיס בכלמוביל, ״במהלך השנה וחצי האחרונות חווינו בעוצמה את האתגר שחוו חברות רבות במשק הישראלי, הדאגה למילואימניקים ובני משפחותיהם לצד הדאגה להמשכיות עסקית מעולה ולצוות שנשאר, כך שנצליח לצד הדאגות היומיומיות להתמקד בביזנס ולעמוד ברמת השירות וביעדים עם כוח אדם חסר ובלי להתפשר. כשחזרו המילואימניקים גילינו שגם  ההתמודדות עם חזרתם היא אתגר, כי לוקח להם זמן לחזור ולהתנתק מהתחושה שהם עושים דברים משמעותיים יותר במילואים ולוקח לו זמן להחזיר את הערך העצמי שלו בעבודה. זה מעין לופ שעד שעובד חוזר לשיגרה, הוא בעצם מגוייס לסבב נוסף". עוד מספרת דנה כי "שמחנו מאוד לראות שעל אף הקושי התמודדנו בכלמוביל עם האתגרים ויותר חשוב מכל עזרנו לעובדינו המילואימניקים להתמודד עם האתגרים. ומלבד הפידבקים הטובים, קיבלנו חיזוק לכך בסקר עובדים האחרון בו ראינו שדווקא העובדים שהיו במילואים מרגישים חיבור חזק לחברה, שהתחזק מסקרים קודמים. בג׳נסיס אנחנו כמו משפחה ודאגנו באופן אישי לכל מילואימניק גם אני באופן אישי שמרתי על קשר רציף עם כל המילואימניקים שלנו ונסעתי לבקר משפחות של עובדים במילואים והם מאוד התרגשו מהביקור והכניס עוד משמעות לתפקיד המנהל״

פרויקט חברתי נוסף שריגש במיוחד היה הפרויקט של תנובה. מיכל בצר, מנהלת אגף השיווק של תנובה סיפרה על פרויקט שיזמו בחברה לקראת חג פסח למשפחות שחזרו לגבול הצפון. "בכל התקופה מאז המלחמה תנובה נמצאת בעשייה חברתית עצומה, ואחד הפרויקטים שריגשו אותי הוא המהלך שיזמנו לקראת פסח ובו מילאנו את המקררים ל-2000 בתי אב בקרית שמונה, עם חזרתם הביתה. זה היה מהלך שכלל את כל מותגי החברה הרלבנטיים לחג החל מדגים, דרך ירקות סנפרוסט וכמובן מוצרי החלב. באחד הימים הגעתי לקרית שמונה כדי לראות שהכל עובד כשורה ולקחת חלק בעצמי וזכיתי לחוות התרגשות גדולה עם המשפחות בבתיהן, לרבות תושבים שהינם עובדי תנובה לשעבר." עוד אומרת מיכל כי "זה מה שמרגש בתנובה, שהיא נוכחת בכל בית ובכל חלקי הארץ, שהיא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית וחלק בלתי נפרד ממנה."

עדנה צורן, מנהלת תחום תוכן במשרד הפרסום אדלר חומסקי , מספרת כי במהלך השנה ניהלה מספר פרוייקטים חברתיים. לדבריה, שני הפרויקטים שהיא הכי גאה בהם הם פרויקט המנטורינג לקטועי גפיים, בתמיכת מפעל הפיס ובשיתוף און לייף, ופרויקט ששילבה בו  את עמותת גדולים מהחיים בשילוב מותג רכב ״. נתנו לילדים הפוגה קלה כייפית ומפנקת ביחד עם משפיענים  שהם אוהבים ויחד עשו דברים מיוחדים וחוויתיים.  זה היה חיבור שהובלתי ואני מאוד גאה בו" אומרת עדנה, ומוסיפה "הלקוח היה מרוצה, העמותה הייתה מאושרת מהחיבור הזה, לילדים זה עשה טוב. חשוב לי מאוד להצליח להוביל גם מהלכי תוכן שיש בהם ערך  חברתי שמייצר משמעות, גם ללקוח , גם למשרד , וכמובן למחלקה שלי ולי."

עוד נושא שמעסיק רבות את החברה הישראלית, הוא העניין הפוליטי. "אחד הדברים שמטרידים מאוד במציאות שנוצרה מאז ה-7.10 הוא העדר אופוזיציה נוכחת, משמעותית, מאוחדת במסריה לנוכח האסון אליו מקדמת אותנו ממשלת החורבן" אומרת אלה אלקלעי, מבית ההשקעות IBI. " באופוזיציה יש נשים מעולות שלא שומעים על פועלן אם את לא משקיעה בלעקוב אחריהן וקשה לעקוב אחריהן כי הן לא נחות. אלו נשים שהיו שרות מעולות ופרלמנטריות מצויינות, ואם הינו שומעים את קולן ייתכן והאופוזיציה הייתה מתחזקת. פחות אגו ויותר שיתופי פעולה אפקטיביים. החלק המשמח הוא שיש רשימה לא קצרה, יש לנו ייצוג לא מספק אבל מרשים. המוכרות יותר הן אולי: מירב כהן, מרב בן ארי, קרין אלהרר, אפרת רייטן, נעמה לזימי, פנינה שאטו תמנה, אורית פרקש – רוב הציבור לא מכיר, לא יודע, לא שומע, וחבל כי יש להן מה להגיד. אני חושבת שנשים ראויות, משמעותיות, שכבר בחרו לייצג אותנו חייבות לקבל את התמיכה שלנו. שהתפקיד שלנו זה לחזק את קולן - להדהד אותן בסושייל, להזמין אותן לחוגי בית, ללכת לחוגי בית שלהן וכדומה" היא מסבירה.

שי ביאליק, ראשת מערך קיימות והשפעה חברתית  (חל”ד) בקבוצת שטראוס, מספרת שהדבר שהסב לה גאווה יותר מהכל היה להיות שם בחיבור לעובדי החברה: “הדבר שנתן לנו תחושת סיפוק מאוד גדולה היה שנתנו את המקום לעובדי שטראוס להגיד מה הם רוצים. המון רעיונות באו מהעובדים, מהצרכים שלהם ומהרצונות שלהם. הם קיבלו את הבמה, את הדרך ואת התקציב. זו זכות גדולה לתת להם אפשרות לקדם את הדברים שחשובים להם”, היא אומרת.

מימין לשמאל, מלמעלה למטה: עדנה צורן, מנהלת תחום תוכן במשרד הפרסום אדלר חומסקי, מיכל בצר, מנהלת אגף השיווק של תנובה, אלה אלקלעי, מבית ההשקעות IBI, דנה רביד-מנחם, עד לאחרונה מנהלת חטיבת ג׳נסיס בכלמוביל, שרי רחמים, סמנכ״לית פיתוח עסקי ומכירות במועדון הנוסע המתמיד ופלייקארד, הדס גולדשטיין, מנכ"לית ומייסדת און לייף, שי ביאליק, ראשת מערך קיימות והשפעה חברתית (חל”ד) בקבוצת שטראוס

"להכניס רגעים של שמחה ונחת במציאות הזו שלנו": משבר או רגע משנה חיים בשנה האחרונה

"בתחילת המלחמה כולם היו בשוק ראשוני, אף חברה לא רצתה לעשות קמפיינים, עדיין לא הייתה הבנה של מה נכון להגיד ועל מה" אומרת הדס גולדשטיין, מנכ"לית ומייסדת און לייף. "אפילו לא הצהירו עוד "ביחד ננצח", פשוט כולם פה אחד הפסיקו לפרסם הכל. מה שבהחלט מובן, אבל בין כל הכאוס סביבנו, בו נמצאים אינספור עובדים ושותפים שרק יושבים בבית ומחכים להתגייס, נפלה ההבנה שלא נשאר דבר מהשגרה, ומה שנשאר זה להתחיל להבין איך ולמי אפשר לעזור בתוך כל זה. תחילה הייתי הולכת לבתי חולים, מחלקת מתנות, שרה שירים, מנסה לשמח,ומה שבעיקר פגשתי היו סיפורים. סיפורים, חוויות שגם התסריטאי המופרע ביותר לא היה מעלה בדעתו לכתוב" היא מתארת. "אז בעצם התחלתי לחשוב, מה אפשר ליצור מתוך השבר הזה? איך נמשיך להדהד את הסיפורים הבלתי נתפסים של אנשים רבים כל כך? ככה קם הספר "עטופים" - פרויקט יוצא דופן שעשינו יחד עם בנק הפועלים, שהפך לאחד המסמכים התיעודיים החשובים של התקופה הזו. הוא כולל בתוכו אינספור סיפורים ממקור ראשון שאף אחד אחר לא יצליח לספר."

"קצת קשה להצביע על רגע אחד של משבר בתוך השנתיים האלו שלעיתים מרגישות כמו משבר אחד מתמשך מאז החלה המהפיכה המשפטית, אבל רגע אחד משנה חיים אצלי באופן אישי היה בהחלט ההבנה שהגיע הרגע שלי לעצור" אומרת דנה רביד מנחם, עד לאחרונה מנהלת חטיבת ג׳נסיס בכלמוביל. "אני לא חושבת שאפשר לפסוח על ההשפעה של התקופה הזו עלינו אינדיבידואלית. אני לא חושבת שבחיי עזבתי תפקיד מבלי לדעת מה הצעד הבא שלי, אבל בתוך כל התהפוכות והאינטנסיביות בשנה האחרונה, ולאחר שממש הקמתי את המותג של ג'נסיס בארץ, הקמתי צוות, וליוויתי אותו במשך חמש שנים למקום בו הוא נמצא, הרגשתי שזה הרגע שלי להגיד תודה על תקופה מדהימה ולהסכים, באומץ, לעצור ולשאול את עצמי שאלות שלא עצרתי לשאול מעולם, ואחרי 25 שנים במרוץ קריירה להיות מופתעת וסקרנית לקראת הבאות."

גם עדנה צורן, מנהלת תחום תוכן במשרד הפרסום אדלר חומסקי, משתפת באתגר אישי. לא תמיד היה ברור שעדנה תמשיך את דרכה בתחום זה, ובשנה שעברה, משרד התוכן שבו עבדה במשך תשע שנים סגר את המחלקה שלה. "זו הייתה תקופה לא פשוטה," היא משתפת, "להיפרד ממקום שהיה כמו בית, משפחה..ולא מבחירה היה מערער". למרות הקושי, עדנה החליטה לראות את המצב כהזדמנות. "בחרתי לעלות שלב ולהקים מחלקת תוכן חדשה באדלר חומסקי", היא מסבירה. "זה נתן לי את ההזדמנות לאתגר את עצמי ולפתח את הצוות שלי, נשים שבאמת אני גאה בהן.

שרי רחמים, סמנכ״לית פיתוח עסקי ומכירות במועדון הנוסע המתמיד של אל על ופלייקארד, מספרת כי "בתוך המשבר הזה, היה רגע מאוד משמעותי בתוך ההבנה שהחברה שלנו, כמו כולם, צריכה להתגייס ולהירתם למאמץ החברתי. התנדבנו עבור פצועים ושורדי מלחמה קשה ומתמשכת, ובמציאות המאתגרת הזו התפיסה של לצאת מתוך המשרד ובאמת להצליח להגשים חלומות בשטח ולסייע לאלו שכל כך ראויים לכך, הייתה נקודת מפנה משמעותית בעשייה שלי ושל החברה בכלל". שרי חותמת ומוסיפה כי "פתאום את מבינה כמה מרגש זה להיות חלק ממערך שיש ביכולתו לדאוג לאחרים ובאמת לממש את היכולות האלו בפועל ולהכניס רגעים של שמחה ונחת במציאות הזו שלנו".