סאיקו, בת 35, ניסתה להרות ילד שני במשך שנתיים, כאשר הבוס שלה במעון יום יפני ביקש ממנה להפסיק כי היא החמיצה את "התור" שלה. "למה את לא לוקחת הפסקה? כבר יש לך ילד", אמר לה, למרות שידע שהיא להוטה להיכנס להיריון נוסף ושהיא נפגשת עם מומחה לפוריות. "יש כאן עובדת מבוגרת יותר ובכל הנוגע להבאת ילדים, יש לה עדיפות", הסביר לה את בקשתו. "הייתי כל כך המומה שלא הצלחתי לענות", סיפרה סאיקו בריאיון ל-AFP.

לא מדובר במקרה בודד של מעסיק מיזוגן אלא בביצוע מדיניות לא כתובה ולא פורמלית אך בהחלט שכיחה ביפן הנקראת "היריון בתורות". לפי המדיניות הזו, נשים עובדות המעוניינות להביא ילד לעולם נדרשות "לסדר" את מועדי הכניסה להיריון כדי שחלילה לא ייווצר מצב בו שתי עובדות יוצאות לחופשת לידה במקביל.

סאיקו עזבה את עבודתה ועברה למעון יום אחר, ולאחרונה ילדה את בנה השני. "אם הייתי נשארת שם, כנראה הייתי עסוקה עכשיו בלהצטער במקום לחגוג את לידת התינוק השני שלי".

הנושא של "היריון בתורות" תפס את הכותרות ביפן מוקדם יותר השנה, כאשר גבר כתב מכתב בעילום שם לעיתון "מיניצ'י שימבון" בו סיפר על הניסיון של אשתו להיכנס להריון "מחוץ לתור". לדבריו, הוא ואשתו התנצלו בפני הבוס שלה על ההיריון אולם הוא הטיח בהם: "איך אתם מעזים לשבור את הכללים בלי לשאול?"

המכתב עורר ויכוח על המדיניות, אשר מומחים טוענים כי הוא נפוצה במיוחד במגזרים אשר נאבקים כדי למצוא עובדים ולשמר אותם, כמו תעשיית מעונות יום.

הוויכוח הזה מייצג צומת של שני הנושאים החברתיים הבוערים ביותר ביפן: אוכלוסייה מתמעטת (שיעורי ילודה נמוכים) והמאבק של נשים לאזן בין קריירה ומשפחה.

"פרקטיקה נורמאלית"

בעשורים האחרונים חלה ירידה בשיעורי הלידה ביפן, מה שיצר מחסור בעובדים, אולם מקומות העבודה עדיין דורשים לעתים קרובות שעות ארוכות ושעות נוספות – דרישה קשה עד בלתי אפשרית מעובדות בחברה, שלעתים קרובות עדיין מצפה מנשים לקחת אחריות על עבודות הבית והטיפול בילדים. התוצאה היא שנשים רבות מרגישות שאין להן ברירה- הן נאלצות לעזוב את עבודתן כדי להביא ילדים או לוותר על משפחה כדי להישאר מועסקות ולקבל קידום.

"כאשר את חיה את חייך לפי התפיסה כי התפקיד האידיאלי של אישה הוא להיות עקרת בית במשרה מלאה, אז אנשים יוצאים מתוך נקודת הנחה שאם אישה נכנסת להיריון היא פשוט צריכה להתפטר", מסבירה קאנקו אמנו, חוקרת במכון המחקר NLI. "לדעתם, אם את בכל זאת רוצה להיצמד לג'וב שלך, אז פשוט תחכי לתור שלך. זה מה שאת אמורה לעשות אם זה מספיק חשוב. 'היריון בתורות' הפך לפרקטיקה נורמלית במקומות עבודה שמעסיקים בעיקר נשים צעירות ויש המון נשים שלא מבינות בכלל שמדובר בפרקטיקה לא הוגנת ומרגישות צורך עז להתנצל כשהן מגלות שהן בהיריון".

מעסיקים טוענים כי מחסור בכוח העבודה לא מאפשר לנהל עסק אם העובדות נוטלות חופשות לידה בכל פעם שזה מתאים למשפחתן אבל התוצאה היא שהדרישה הזו רק מחריפה את המצב כי האוכלוסייה מתכווצת יותר ויותר ולא מספיק ילדים מגיעים לעולם", מסבירה אמנו, "המהות של יצירת 'מערך הריון מתוזמן'  המוביל זוגות החושקים בילד להמתין בתור - הורידה את שיעור הילודה ביפן".

מומחים משפטיים טוענים כי לאלץ עובדות להרות לפי לוחות זמנים שמתאימים למקום העבודה זה  אמנם מנוגד לחוק, אבל הפך לכמעט "בלתי נמנע" במקומות עבודה כמו מעונות יום ובתי חולים. בכל מקרה, זה טבוע עמוק בראש של העובדים, בין אם זה כתוב ובין אם לא.

לא כולם חושבים שהמדיניות הזו רעה לעתיד של יפן. חלק מהמעסיקים ממסגרים את המדיניות דווקא כהוגנת וטוענים כי יש לה השפעה חיובית: הפעלת לחץ על נשואות טריות ועל נשים מבוגרות "להזדרז" להיכנס להריון, יוצרת בסופו של דבר יותר ילדים.

האתגר: להיות אישה בשוק העבודה ביפן

הנושא הזה הוא רק אחד מהאתגרים הרבים של נשים בעולם העבודה ביפן, המדורגת בתחתית מדינות ה- G8 (8 המדינות המתועשות בעולם שמייצגות 65% מהכלכלה העולמית: רוסיה, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה) בייצוג נשים בפוליטיקה ובעסקים.

לדברי אמנו לאמהות עובדות יש מעט מאוד מודל לחיקוי בעמדות ניהוליות, ונשים רבות מצאו את עצמן מופלות לרעה אחרי שילדו ילדים.

"הרבה דברים אכזבו אותי כשחזרתי לעבודתי כאחות לאחר חופשת לידה", סיפרה אישה אחת בשם בדוי, "כשביקשתי מהבוסית שלי שתשלח אותי לקורס מקצועי כצעד לקראת קידום עתידי, תגובתה הייתה: 'כבר לקחת חופשת לידה ועבדת פחות שעות, כמה עוד טובות את רוצה?!' הלוואי והיא הייתה מיוחדת בתגובה שלה אבל שלושה בוסים שונים אמרו לי את זה בחמש השנים האחרונות".

האישה, בת 42 ואם לשלושה ילדים, ניצלה את החוק היפני המאפשר להורים לעבוד פחות שעות ביום תמורת הפחתה בשכר. היא אמנם עבדה רק שעה אחת פחות ביום, אבל בכל זאת מצאה כי ההחלטה שלה הרסה את התכניות העתידיות לגבי הקריירה שלה. היא חששה שאם תתלונן על מה שהיא חושבת על אפליה, היא עלולה להיענש על ידי הממונים עליה בפיטורין או במעבר למרפאה מרוחקת.