מבלי להכירך באופן אישי אני בטוחה שאת חברה נהדרת לחברתך הטובה.

 

כשהיא צריכה אוזן קשבת - את שם, כשקורה לה משהו שמבחינתה זה סוף העולם - את שם בשבילה בכדי לומר לה שזה ממש לא נורא ושההרגשה הרעה תעבור ותשכח. כשהיא אומרת לך שהיא סתם שמנה - את שם לשים לה את מראת המציאות ולהראות לה שהיא בעצם נראית די טוב לגילה. כשהקמט הראשון יוצא לה - את שם להגיד לה שזו תעודת הצטיינות לגיל שלה, וכשהיא סתם עצובה את שם כדי להגיד לה שזה בסדר גם לבכות לפעמים ומציעה לה את הכתף שלך אם היא רוצה.

 

אז כל הכבוד לך. באמת. הלוואי על כולנו חברה כמוך.

 

עכשיו, קחי רגע למחשבה ושאלי את עצמך האם את גם מתנהגת כחברה טובה שלך עצמך.

 

 

האם כשאת נכשלת את אומרת לעצמך שזה ממש לא נורא וממשיכה הלאה? האם כשאת מרגישה שמנה את מסתכלת שוב במשקפיים ורודים יותר ולפתע רואה שאת בעצם נראית די טוב? האם כשהקמט הראשון יצא לך קיבלת אותו בברכה? והאם כשאת עצובה את מאפשרת לעצמך לבכות?

 

תני לך לסלוח לעצמך

ושוב, מבלי להכיר אותך באופן אישי אני מרשה לעצמי לקחת את הצ'אנס ולהמר שקרוב לוודאי שככל שהדבר נוגע לעצמך את חברה הרבה פחות טובה. פחות מפרגנת, פחות מעודדת, פחות סולחת, פחות מוותרת ובעיקר, לצערי, פחות אוהבת.

 

אז איך מתחילים להיות החברה הטובה של עצמי? בגדול - בכל פעם שקורה לך משהו טוב/רע/שמח/עצוב שאלי את עצמך: "איך חברתי הטובה היתה מתנהגת כלפי במצב הזה, מה היא היתה אומרת לי" ואת אותו דבר בדיוק עשי לעצמך.

 

לדוגמה:

  1. כשעשית משהו אשר מבחינתך מהווה הצלחה מסויימת (גם אם זה לא וואוו) דאגי להחמיא לעצמך ולטפוח לעצמך על השכם. מעולם לא הזיק להגיד לעצמי :"כל הכבוד" "המשיכי כך".
  2. כשלא הצלחת במשהו והדבר מהווה מבחינתך כשלון. עצרי. הביטי בצעדייך. הסיקי מהם את המסקנות להצלחה של הפעם הבאה ואמרי לעצמך זהו רק ניסיון שלא צלח בפעם הבאה - אם ארצה - אצליח. כשאת עצובה - תבכי. זה בסדר! ותרי לעצמך!
  3.  
  4. כשאת מסתכלת במראה ולא אוהבת את מה שאת רואה. היזכרי באירועים בחייך שגרמו לך לחייך ושהרגשת טוב עם עצמך. עצם הזיכרון יעלה חיוך על פנייך ואז הסתכלי שוב במראה. אחרת נכון?
  5. כשאת מרגישה לא מספיק טובה - תזכירי לעצמך כמה את מהממת, מקסימה, אהובה ויקרה לך ולאחרים!
  6.  

השבוע קראתי מחקר לפיו אישה (להבדיל מגבר) בכדי לשמור על בריאותה  צריכה לטפח את מערכת היחסים עם חברותיה. ממש כך. ממחקרים שנעשו עולה כי נשים מספקות אחת לשניה מערכות תמיכה המסייעות להן להתמודד עם מצבי לחץ והתנסויות קשות בחייהן. זמן חברות הוא משמעותי ברמה הפיזיולוגית ממש.

 

 אז נכון, לחברות טובות אין תחליף ולא צריך שיהיה להן אבל אם את מסוגלת להיות חברה כל כך טובה לחברותייך אני בטוחה שאת מסוגלת להיות כזו גם לעצמך.

לכי והיי חברה טובה של עצמך.

 

עו"ד עדי המאירי, מאמנת אישית בגישת הפסיכולוגיה החיובית

חברה טובה של 3 חברות ושל עצמי.

adihameiri.com