גירושין זו המכה ה -11 שמגיעה אחר פסח, ולא מדברים עליה מספיק
תקופת 'אחרי החגים' היא גם התקופה בה בתי הדין לענייני משפחה מקבלים הכי הרבה בקשות לגירושין במהלך השנה. אז מה גורם לחגים להיות טריגר כל כך משמעותי עבור זוגות, ולהיות המכה ה-11 של מערכות היחסים?

סינדרום החגים מתאפיין בבקשות הרבות לגירושין שמגיעות מיד לאחר חג הפסח. התקופה שלאחר החג אשר מתבטאת בפריחה ובריחות האביב, היא גם התקופה שבה כל בתי הדין לענייני משפחה נתקלים בהכי הרבה בקשות לגירושין מאשר כל השנה. הפיק הזה, אם לדייק, מתרחש פעמיים בשנה: גם אחרי חגי תשרי וגם אחרי פסח, והוא לא מקרי – משהו ב'ביחד' המשפחתי הכפוי וסיר הלחץ שמביא עמו החג הממושך והארוך, גורם לזוגות רבים להבין שנמאס להם להמשיך ביחד. לא סתם הקורונה, שכפתה גם היא התכנסות משפחתית, הייתה אחת התקופות עם הכי הרבה בקשות לגירושין. הסדקים היו שם כנראה קודם, והפצע לא טופל בזמן, וכעת כהוא כבר הפך למוגלה שאין מנוס מלפוצץ אותה. ופחות מטאפורי - הסדקים במערכת היחסים שהולכים ומתרחבים עד שלבסוף הפערים נעשים גדלים מדי ואז לרוב מגיע הקש ששובר את גב הגמל.
כמי שנמצאת בתחום יותר מעשרים שנים, אני יכולה לומר שבאמת ראיתי הכול מהכל. עם השנים נוכחתי לדעת שעורכת דין לענייני משפחה היא גם זו שיכולה בהרבה מהמקרים לכוון את הזוג לשלום בית או הפוך מכך, ולכן החלטתי ללמוד בשנים האחרונות קאוצ'ינג וזאת על מנת שאוכל להעניק ערך מוסף למי שמפקידים בידי את אחת ההחלטות הכי דרמטיות בחייהם. אומר את המובן מאליו - אין בני זוג שלא רבים. אין בני זוג שאין להם עליות ומורדות בזוגיות ואין זוג שלא עוברת להם המחשבה שאולי עדיף להתגרש. כל אחד מסיבותיו שלו וממניעיו. לא כאן המקום לערוך דיאגנוזה על האבולוציה של מערכות יחסים והסיבות לפרידה אך בסופו של דבר יהיו הסיבות אשר יהיו – פרידה, ובפרט שהיא מגיעה עם ילדים, היא עסק מורכב ומטלטל שצריך לגשת אליו בחרדת קודש ובלב שלם. גם לא בחצי – שלם.
אמנם חייבים לתת מקום להתלבטות הפנימית ובכל זאת עדיף תמיד לקבל החלטה מתוך ידע וחשיבה ולא משנה מה תחליטו בסוף. להתחיל לחשוב על השינוי זה מפחיד ויחד עם זאת לא על כל מכשול או מריבה מפרקים זוגיות וצריך לדעת שאפשר לעבוד על הדברים ולתקן. גירושין ופרידה הם תמיד אופציה אבל הם לא האופציה העדיפה. הרי כשאתם נפרדים זה נוגע בעוד הרבה אנשים, בילדים שלכם, במשפחה המורחבת. ולכן האופציה לגירושין צריכה להיות רק אם זה באמת באמת להיות או לחדול. רק אם באמת באמת אתם לא יכולים להישאר. אז איך תדעו? אם מדובר בגחמה חולפת? במשבר רגעי? או שזה באמת מה שאתם צריכים לעשות?
הכנתי לכם סדרה של שאלות .
אלה השאלות שאתם חייבים לשאול את עצמיכם אם אתם רוצים תשובה כנה להתלבטות שלכם:
- האם את אוהבת אותו?
- האם אתה אדם שמח?
- האם את יכולה לסמוך עליו?
- האם אתה מעריך אותה?
- האם אתם חברים טובים?
- האם אתם משתפים אחד את השני?
- האם יש לכם בדיחות פנימיות רק שלכם?
- האם יש עוד תשוקה? האם את נמשכת אליו?
- האם אתם מתנשקים (צרפתית) כשאתם עושים סקס?
- אם היא תיסע לחו"ל לשבועיים תתגעגע?
- אם תתקעי בצרה הוא הראשון שתתקשרי אליו?
- במה אתם טובים ביחד?
- מה אתם אוהבים לעשות יחד?
- מתי אמרתם אחד לשני אני אוהב/ת אותך?
- מתי הייתם בחופשה זוגית לבד?
- מה קנית לה ליומולדת?
- האם היא מחבקת אותך?
- האם אתה אומר לה שאתה אוהב אותה?
מי שענה על רוב השאלות בחיוב סימן שיש רק משבר קטן וזה עובר. אולי שווה אפילו ללכת ליעוץ זוגי אם לא מצליחים להתפייס כמו שצריך ולהיות בתקשורת מיטבית. מי שבכל השאלות ענה לא, כדאי שיבדוק טוב טוב את מערכת היחסים שלו ויפנה לשיחת יעוץ אצל בעל מקצוע.
חיי נישואין וזוגיות מלאים עליות ומורדות. לכן המבחן עוסק בשאלות שבוחנות לאורך זמן את מערכת היחסים ולא באיזה מצב רוח קמתי היום בבוקר או מה הוא עשה לי אתמול בלילה. בעצם המבחן הוא מבחן מהותי האם לקשר יש בסיס נכון וטוב ושווה להילחם עליו או לא. מבחינתי גם אם עניתם על חצי מהתשובות כן אז יש סיכוי להציל את הזוגיות ויש עם מה לעבוד. זכרו שלמרות שיש אנשים שמתלבטים ומפחדים יש גם אנשים שהאצבע שלהם קלה על ההדק, וזה מאד חבל. בתור מי שעוסקת בגירושין כבר 23 שנים ויודעת מה מפרק זוגיות, אני גם יודעת להגיד איזה זוגיות שורדת את מבחן הזמן וזו תמיד אותה תשובה, זוגיות שבה בני הזוג הם קודם כל חברים טובים. כי מה שלא תעשי לחבר הכי טוב שלך לא תעשי לבעלך אם הוא אכן החבר הכי טוב שלך.
**
כותבת הטור הינה מומחית לדיני משפחה ובעלת פירמה פרטית בתחום.