מהי קופת גמל וכיצד בוחרים קופת גמל משתלמת?

קופות גמל הן למעשה שם כולל לקבוצת מכשירי חסכון לטווח בינוני או ארוך שנועדו למגוון מטרות: פיצויים, תגמולים, קרן השתלמות ועוד. כיום, המכשיר המזוהה ביותר עם השם קופות גמל הוא קופות גמל לתגמולים. המדינה מעודדת חסכון בקופות גמל על ידי מתן הטבות מס לחוסכים בהן. קופות הגמל פתוחות לחסכון הן על ידי עמיתים שכירים והן על ידי עמיתים עצמאיים. במקרה של עמיתים שכירים, גם המעסיק משתתף בהפקדות לקופת הגמל עד לגובה 7.5% מהשכר.

בעבר, קופות גמל היו תוכניות חסכון לטווח בינוני או ארוך שניתן היה לפדותן לאחר 15 שנות חסכון, לכל מטרה. עם רפורמת בכר, כל הכספים שהופקדו משנת 2006 והלאה מיועדים למשיכה בגיל הפרישה לפנסיה בלבד. שינוי נוסף שהביאה איתה הרפורמה בקופות הגמל הוא כי החל משנת 2008 הכספים שהופקדו לאחר 2006, שבעבר ניתן היה למשוך אותם כהון, היום ניתן, בפועל, למשוך אותם כקצבה בלבד (למעט מספר מקרים מיוחדים).

בנוסף, אם בעבר, מרגע שהעמית הצטרף לקופת גמל כלשהי, הצפי היה כי הוא ימשיך לחסוך באותה קופת גמל עד למשיכת הכספים, הרי שהיום המצב השתנה בעקבות רפורמת בכר. בגלל הסרת הקנסות והמעבר הקל ללא איבוד הותק, העמית רשאי להעביר את כספי החסכון מקופת גמל אחת לשניה, ללא מחיר שעליו יהיה לשלם על העברה זו. עובדה זו פותחת את השוק לתנאי תחרות בין קופות הגמל, ומעודדת את העמית לקחת חלק פעיל בהחלטות שישפיעו בצורה ניכרת על גובה הקצבה הפנסיונית אותה יקבל לאחר פרישתו מהעבודה. ההחלטה באיזו קופת גמל לבחור, יכולה להיות מושפעת מגורמים רבים. את הגורמים הללו אפשר לחלק בין גורמים שקשורים לבית ההשקעות המנהל את קופת הגמל (מדד שארפ, יציבות הגוף המנהל, תשואות לאורך זמן, שקיפות ושירות של בית ההשקעות, דמי הניהול הנגבים, וכדומה), וגורמים הנתונים לשיקול דעתו וטובתו של העמית (הרכב השקעות הקופה, רמת החשיפה לסיכון).

הקשר בין גיל הפרישה לרמת הסיכון בהשקעה

קיים קשר בין גובה התשואה האפשרית לגובה החשיפה לסיכון. כאשר מסתכלים על הרכב תיק השקעות הקופה, ניתן להעריך את גובה החשיפה לסיכון על פי אחוז ההשקעות המושקע במניות ועל פי סטיית התקן של התשואות. קופת גמל בה אחוז ההשקעה במניות הוא גבוה במיוחד, תניב לרוב תשואות גבוהות יותר לאורך זמן, אולם התנודתיות והסיכון להם נחשפים העמיתים החוסכים בקופה גם הוא גבוה.

כאשר העמית החוסך בקופת הגמל הוא צעיר, שלא מתעתד למשוך את הכספים הצבורים בקופה למשך עשרות השנים שלפניו עד לגיל הפרישה, יש הגיון רב בהשקעה ברמת סיכון ותנודתיות גבוהה אשר תניב תשואה גבוהה. גם אם שנה מסוימת היא שנה רעה להשקעה במניות, השנים שלאחר מכן יפצו ויכסו את הפסדי אותה השנה. מנגד, ככל שהעמית מתקרב לגיל הפרישה, כך רמת הסיכון המתאימה עבורו יורדת. אדם המאבד רבע מערך קופת הגמל בשנה בה הוא פורש לגמלאות, יפסיד סכומי כסף גדולים וישלם על כך בקצבה מופחתת. בניגוד לצעיר שאותה שנה בה הקופה ספגה ירידות חדות תפוצה בשנים שלאחריה, לעמית המבוגר העומד בפני פרישה אין אופק השקעה כזה. כאשר אופק ההשקעה הוא קצר, התנהלות ההשקעה מקבלת אופי מגננתי. השיקול העיקרי משתנה מתשואות גבוהות לאורך זמן, לרמת סיכון מינימאלית שבה גם בשנים קשות, ההפסדים יהיו מינימאלים.

כל קופת גמל, ובית ההשקעות המנהל אותה, מפרסם את הרכב ההשקעות בקופה. ככל שהעמית מתבגר ומתקרב לגיל הפרישה רצוי שישקול מעבר מקופות גמל בהן אחוז ההשקעה המנייתי הוא גבוה, לקופות גמל בהן רמת הסיכון נמוכה וסטיית תקן התשואות (התנודתיות) נמוכה. לרב, משמעות הדבר הוא אחוז השקעה במניות נמוך ואחוז ההשקעה באג"ח גבוה.

בחירת בית השקעות וקופות גמל לאחר צמצום בהתאם לחשיפה לסיכון

גם לאחר קבלת ההחלטה הראשונית הנוגעת לאופי ורמת הסיכון בהרכב תיק ההשקעות בקופה, נשאר העמית עם מספר לא מבוטל של קופות גמל מהן עליו לבחור, כאשר כל הקופות שנותרו ברשימה מנוהלות ברמת סיכון דומה.

בחירת קופת גמל מוצלחת לאחר צמצום האפשרויות לקופות הגמל המתאימות לצרכי העמית תתבטא בהשוואה בין קופות הגמל הללו על המדדים הבאים:

דמי הניהול ? לכל בית השקעות מדיניות משלו ביחס לדמי הניהול הנגבים מהעמית. כיום, דמי הניהול עומדים על עד 2% שנתיים מהצבירה, וללא גביית עמלות מההפקדות השוטפות. נושא זה נמצא כרגע בתהליכי שינוי וצפוי כי החל משנת 2012 דמי הניהול יעמדו על עד 1.2% שנתיים מהצבירה ועד 5% מההפקדות השוטפות.
מספרים אלו הם הגבול העליון שאותו זכאי בית ההשקעות לגבות כדמי ניהול, אולם במקרים רבים דמי הניהול אשר נגבים בפועל נמוכים מאלו. כיום, בממוצע, גובה דמי הניהול עומד על 1.4% שנתיים מהצבירה. רצוי להשוות בין גובה דמי הניהול בבתי השקעות שונים, ואף להתמקח עם בית ההשקעות במטרה להורידם.
תשואות ? תשואות קופות הגמל יכולות ללמד את העמית על הצלחת מדיניות ההשקעות של מנהלי הקופה. חשוב לבחון את התשואות לאורך זמן ארוך (למשל 5 שנים) ולא להתמקד בשנה האחרונה בלבד. באתר גמלנט הממשלתי ניתן להתעדכן בגובה התשואות של קופות הגמל השונות. רצוי להתייחס בגובה התשואות לאחר ניקוי דמי הניהול והעמלות כדי לקבל תמונה טובה לגבי גובה התשואות בפועל.
מדד שארפ ? סיכון נמדד בתנודתיות או בסטיית התקן. מדד שארפ בוחן את התשואה ביחס לרמת הסיכון. לאחר צמצום קופות הגמל לקופות בעלות רמת סיכון מסוימת, ניתן להשתמש במדד שארפ כדי לבחון מבינהן מהי הקופה המשתלמת יותר.
יציבות ואמינות הגוף המנהל ? בית ההשקעות העומד מאחרי קופת הגמל חשוב מאד אף הוא. חשוב לבדוק שמדבור בגוף יציב כלכלית ובעל ניסיון בניהול תיקי השקעות.
שירות ושקיפות ? חשוב גם להתחשב ברמת השירות והשקיפות של קופת הגמל, לוודא כי ניתן מענה במוקדי השירות וכי ניתן לבדוק באופן נוח את מצב הקופה על ידי העמית.

בחירת קופת גמל מתאימה היא היום בידיהם של העמיתים. חשוב לבחור קופת גמל יציבה ורווחית לאורך זמן, ומתאימה בהרכב ההשקעות שלה למידת הסיכון שלעמית נוח איתה, כיוון שהיא זו שתקבע את רמת החיים של העמית לאחר גיל הפרישה.

תגיות