סערת הסרטון "תמכור לי שוקולד" כבר כמעט שככה, הבדיחות על הסרטון כבר התיישנו, ועכשיו מגיע הגל השני. גל ה"אם הם לא היו מזרחיים, לא היינו רואים זה". בטור שלו, שהתפרסם כאן באון לייף, טען קובי בכר שלאשכנזייה זה לא היה קורה, ומציע לקרוא את הדיאלוג במבטא הפוך, מבטא מזרחי לדייל ומבטא אשכנזי לנוסעת, ולראות איך זה מתקבל. ברוך שמילוביץ' ב'המקום הכי חם בגיהנום' טוען, שהוולגריים כאן הם אלה שהעלו את הסרטון לרשת וביישו את המשפחה, שאתרע מזלה שישבה ליד נוסע זריז עם אייפון, ולא מגיע למשפחה שיביישו אותם ככה, ולמה הילדים שלהם צריכים לסבול ולהתבייש בשם הוריהם.

היו שאמרו שזו הדוגמה לאנשים שמצביעים לביבי, או לאנשי הימין. אני חולק על זה – זה לא עניין עדתי ולא קשור להצבעה בבחירות. וולגריות והתנהגות פרועה הן לא התנהגויות ששמורות רק למזרחיים. גם אשכנזים יודעים להתנהג כמו בהמות, גם בארץ וגם בחו"ל. לא רק המזרחיים מתנהגים כמו "פילוסים", גם אשכנזים עושים זאת. יצא לי פעם לשבת בשדה התעופה הית'רו ליד חבורת מהמרים ישראלים שהגיעו בטיסה מלאס ווגאס והמתינו לטיסה לישראל. הם צעקו, לכלכו והתפרעו, ככל הנראה אחרי טיסת לילה עם הרבה אלכוהול מארה"ב, והם לא היו מזרחיים כלל.

זו התרבות שלנו, תרבות של דפיקה על השולחן, תרבות של מגיע לי, שילמתי עליך וכמובן המשפט הגזעני "תמכור לה, מה היא ערביה?", כי יהודים תמיד קודמים לכולם. התרבות הישראלית לועגת לנימוס, לאיפוק, לעמידה בתור, להמתנה בשקט. בתרבות שלנו זה לצאת פראייר. רק תראו איך מתנהגים מועמדים לכנסת בראיונות בתקשורת או בכנסים לקראת הבחירות. מי שצועק חזק יותר, מי שתופס את המיקרופון ומפריע לאחר הוא זה שמקבל את הכותרות. שרון גל, נפתלי בנט ומירי רגב עשו מזה קריירה.

הכינוי "ערסים" כבר מזמן לא מתייחס רק למזרחיים. במקור הוא זוהה עם גברים מזרחיים, אבל היום הוא מזוהה עם התנהגות עבריינית וולגרית, לא רק של מזרחיים. בישוב שלי יש הרבה "ערסים" כאלה שמוצא משפחתם מערבות רוסיה ופולניה, וביום שישי בצהרים הם מטרידים את מנוחת התושבים עם הטרקטורונים שלהם. ערס הוא אחד שלא מתחשב, שעוקף בפקק, בתור, שמחפש קיצורי דרך, לא רק מזרחי.

השיימינג הפומבי הוא נשקו של החלש. במקרה הזה הדיילים של ישראייר הם החלשים, והתגובה של החברה לתקרית והעובדה שלא ננקטו צעדים כנגד המתפרעים, ושהחברה הסכימה להעלות אותם לטיסה חזרה, מעידה כמה הדיילים חלשים. הדייל שם מאיים "את לוורנה לא תגיעי", כשהוא יודע שאין לאמירה הזו כיסוי. כשהייתי מורה, למדתי לא לאיים במשהו שאני יודע שלא יקרה, כי ההנהלה לא מגבה את המורים מול התלמידים וההורים, אז האיום יוציא אותי רק חלש.

 

לאשכנזייה זה לא היה קורה

על פרשיית השוקולד בטיסת ישראייר שמעתם? בטח ששמעתם. אם היה מדובר באישה בהירה יותר עם פחות ח' או ע' בכלל לא הייתם יודעים על זה

 

לטור המלא...

 

אני אזכיר לחברת ישראייר את סעיף 4 (א) לחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל"א-1971:

"היה לקברניט כלי-טיס יסוד סביר להניח כי אדם ביצע בכלי-הטיס, או עומד לבצע בו, מעשה המסכן או עשוי לסכן את בטחון כלי-הטיס או את בטחון בני-האדם או הרכוש שבו, או את הסדר הטוב או המשמעת בכלי-הטיס, רשאי הוא לנקוט באמצעי-בטחון סבירים הדרושים לדעתו, לרבות מעצר או חיפוש, כדי להגן על בטחון כלי-הטיס ועל בטחון בני-האדם או הרכוש שבו, או כדי לשמור על הסדר הטוב או המשמעת בכלי-הטיס, או כדי לאפשר לו להוציא את האדם מכלי- הטיס לפי סעיפים 8 או 9".

נוסע שצועק במטוס, מאיים על דיילים ומסרב לשבת לדרישת דייל, נכנס, לדעתי להגדרה של מי שעשוי לסכן את בטחון כלי הטיס.

אני לא מציע לאף אחד לא לציית לדרישה של דיילת אמריקאית בטיסת פנים בארה"ב לנוסע לשבת ולא לעמוד או להפסיק לצעוק. אותו נוסע היה מוצא את עצמו באזיקים, כשהמטוס מבצע נחיתת חירום בשדה התעופה הקרוב, ומרשלים חמושים מחכים על המסלול. הדיילים העלו את הסרטון לרשת כדי שנדע מה הם עוברים כל יום בטיסות של ישראלים, וכי זה הנשק היחיד שיש להם היום.

כמו הגששים, שלעגו לתרבות הישראלית הישנה ויצרו תרבות חדשה של קומבינות, גם פילוס, שהוא דמות קריקטורה של "ארץ נהדרת" כנגד התרבות הוולגרית, הפך להיות גיבור תרבות בפני עצמו, עם חיקויים והומאז'ים של צעירים למערכונים. בהפוך על הפוך, הפך פילוס ממושא לעג למודל לחיקוי, מודל התנהגות רצוי. זו הטרגדיה.

גיבורי סרטון השוקולד חזרו לארץ אבלים וחפויי ראש, מכוסי פנים כמו חשודים בדיון הארכת מעצר, וטוב שכך. אני בספק אם זה יגרום לאנשים לחשוב שנית אם להתנהג כמו בהמות, אבל אולי זה יעשה איזה שינוי.