הילד שוב בחדר, לבד מול המחשב. הוא בטח שוב בפייסבוק ומי יודע מה הוא עושה שם. אנחנו מגלגלים עיניים ביאוש. הילדים של היום... בזמנינו, רצנו בחוץ, השתוללנו, תקשרנו. היו לנו חברים שדיברנו איתם, צחקנו בפה ורבנו בידיים וברגליים והשלמנו בחיבוקים ובטפיחות על השכם. והיום, הם מתקשרים עם המחשב. הם צוחקים בסמיילים, רבים במילים כתובות ובקיצורי מילים  שאני לא מבינה בהם כלום. הדור של היום, לא עושה כלום.

 

אני רוצה להסביר לכל מי שחושב שהילדים פשוט בוהים מול המחשב - הילדים שלנו עובדים קשה שם, מול המחשב. הם מנהלים חיים שלמים: הם מתעצבנים, כועסים, שמחים, מתאהבים, רבים, משלימים, בזמן שאנו חושבים שהם לא עושים כלום כל היום.

 

הפייסבוק מועיל משום שהוא מאפשר לילדים סגורים ומופנמים או כאלו שחסרים מיומנויות חברתיות ליצור מערכות יחסים ולהיפתח. הבעיה, כמו בכל דבר, נעוצה במינונים. ככל שהילד שלכם שוהה יותר זמן מול המחשב, הוא מקדיש פחות זמן לעיסוקים אחרים, שיכולים להועיל לו באותה מידה או אפילו יותר וכמו כל דבר- כשהמינון מוגזם, יש נזק יותר מתועלת.

הוא קרוב אבל הוא לא שם

בזמן שהילד במחשב הוא נעשה "שקוף" עבורנו. כלומר פעילות שלמה שלו נסתרת מעיננו לגמרי, למרות שהוא יושב במרחק מטרים ספורים מאתנו. אולי זה כי המחשב בחדר שלו ואנו לא נכנסים לשם יותר, אולי כי אנו לא מבינים בדיוק מה הוא עושה שם ומה הוא כותב שם ולכן אנחנו מוותרים, אולי כי אנחנו מכבדים את הפרטיות שלו ולכן לא שואלים. ואז הילדים מנהלים לעצמם עולם שלם שכדרכו של עולם כולל גם העלבות, חרם וביטויים קשים.

 

אז מה עושים? איך שומרים על הילדים שלא ייפגעו וגם שלא יפגעו בפייסבוק  או ברשתות החברתיות?

 

פייסבוק הוא מתחם, בדומה קצת למועדון ריקודים, כמו ישיבה על הברזלים עד השעה המאוחרת של הלילה, כמו בית ספר. לפני כל הליכה של הילד למתחם מסוים אנו מוודאים שהוא יודע את החוקים והאיסורים של אותו מקום: כמה לשתות, כמה כסף להוציא, איך להתנהג, עד איזו שעה.

 

גם במתחם הפייסבוק צריכים להיות חוקים וכללים שעל הילד לציית להם. וכדי שהוא יוכל לציית להם עליו לדעת עליהם.  מומלץ לחשוב ביחד כהורים, ולנסח רשימת כללי עשה ואל תעשה לגבי השימוש בפייסבוק. הרשימה צריכה לכלול התייחסות לשעות שימוש, לשפה מדוברת/כתובה, מה מותר לעלות לרשת ומה לא, מה יקרה אם החוקים לא יכובדו ועוד. הציבו כללי התנהגות אינטרנטיים בעלי הגיון שהילד יכול להבין - למשל: לא מצרפים לפייסבוק אנשים מעל גיל הילד. לא מצרפים לפייסבוק אנשים, שהילד וההורים אינם מכירים, לא מפרסמים בפייסבוק תמונות חושפניות ועוד.

 

רק אחרי שהתגבשתם בעצמכם פנו לילד ושתפו אותו במה שגיבשתם. נכון, הוא יכעס עליכם. נכון, הוא אולי יגיד שאתם רעים, שהוא שונא אתכם. אבל בעצם הוא אומר- "תודה שאתם שומרים עלי, קשה לי להגיד את זה כרגע אבל אני סומך עליכם שתבינו למה אני באמת מתכוון".

אל תחששו להגדיר ולקבוע גבולות

הגדירו מראש את רמת הפרטיות בחשבון של הילד, כך שרק חברים קרובים יוכלו לראות את הפרטים והתמונות שלו.

 

דרשו מהילדים את הסיסמה לפייסבוק שלהם ובדקו אותו מדי פעם בלי להתריע על כך מראש – נכון, ילדים ובמיוחד מתבגרים יראו זאת כחדירה לפרטיות, כאקט הורי פולשני ומשהו ששולל את החופש שלהם – אבל אין ברירה

 

היו מעורבים - לילדים יש עולם פנימי אדיר ולא תמיד יש לנו רצון, סבלנות או זמן להכיר אותו. כשמדובר באינטרנט, חשוב שההורים ידעו איפה גולשים הילדים שלהם ומה הם עושים שם. דברו עם הילדים שלכם על הפעילות שלהם ברשת – לא כתחקיר משטרתי, אלא בשיחה חברית ופתוחה. בדקו את היסטורית הדפדפן ואת הקבצים על המחשב. שימו לב לתמונות של אנשים שאתם לא מכירים באופן אישי אבל הילדים שלכם כן. בדקו איתם מאיזו מסגרת הם מכירים ומה טיב היחסים ביניהם.

 

השתמשו בתוכנות השומרות על ילדיכם: תוכנות שחוסמות אתרים פורנוגרפיים לדוגמא. ישנן היום גם תוכנות שמנתקות את האינטרנט בשעות וימים שאנו מגדירים להם. לא יקרה כלום אם בשעות מסוימות הילדים יאלצו לעשות דברים אחרים פרט להיות מול הפייסבוק.

 

אין זה מספיק לגלגל עיניים בייאוש ולמלמל לעצמנו כשאנו נתקלים בילד היושב מול המחשב. מדובר באחריות הורית וההורות צריכה להתאים את עצמה לאורח החיים של הילדים ולטכנולוגיה. 

תגיות