צריך להיות קוד לבוש בכנסת, אבל לא מטעמי צניעות
קייט מידלטון, מישל אובמה, הילרי קלינטון – כולן הוכיחו שכדי להצליח בפוליטיקה את לא חייבת להתלבש כמו גבר. בישראל האופנה העסקית נתקעה מאחור ועדיין מצופה מנשים להקפיד על חליפות מכנסיים גבריות. כן, נשים אמורות להיראות בכנסת כמו גברים – זה המגרש שלהם, שכחתן?
בשנים עברו עולם העסקים היה שייך לגברים. הגברים יצאו לעבוד, והנשים נשארו בבית לגדל את הילדים ולהכין לבעל ארוחת ערב חמה. זה עבר מזמן נכון? אז זהו, שקברניטי מדינת ישראל לא חושבים כך. עולם העסקים עדיין נחשב בעיניהם לגברי, ועל כן קוד הלבוש לנשים בעיניהם צריך להיות חליפת מכנסיים מחוייטת. אז מה אם העולם התקדם ונשים כבר לא מאולצות להסתיר את נשיותן? בישראל, מדינת ההייטק והקידמה, שכחו להמשיך לצעוד קדימה.
עוד באון לייף:
- עשרות מתלוננות לא הבינו את הלבביות של ח"כ סלומינסקי
- האישה הראשונה באופנה: 15 השמלות הכי יפות של מישל אובמה
- המאבק המשותף של זהבה גלאון ושולי מועלם: מיגור הזנות בישראל
שלי יחימוביץ' והיועצת שני גרנות במחאת היועצות הפרלמנטריות. מתוך הפייסבוק של יחימוביץ'
בעולם לבוש עסקי הוא לא רק חליפות מכנסיים
ההיסטוריה מלמדת כי מכיוון שעולם העסקים היה שייך בעבר לגברים בלבד, קוד הלבוש העיסקי שהיה נהוג הינו חליפות ועניבות. עם השנים, יותר ויותר נשים נכנסו לתחום וטרנד החליפות הגבריות פרח וסימל את קוד הלבוש העסקי לנשים. זה התחיל כשמרלן דיטריך הפציעה בחליפת מכנסיים מחוייטת של שאנל כאקט לשחרור האישה ממחוכים.
בינתיים, בארץ הקוקו והסרפן, לקח שנים להחדרת קוד הלבוש העיסקי. פריחתו של קוד הלבוש צמח עם האינטרנט וההייטק, כאשר יותר ויותר עסקים נחשפו למנהגים ולקודים שמונהגים בחו"ל. עד אז קוד זה היה שמור לראש הממשלה ולאנשי עסקים בודדים שטיילו ברחבי העולם ולחתנים. לאט לאט קוד הלבוש נכנס גם לפוליטיקה הישראלית. קוד לבוש מחוייט, חליפתי – רק שכאן ז'קט זו עדיין מילה גסה, במיוחד בחום הקופח, ולכן האינטרפרטציה המקומית הסתפקה במכנסיים מחוייטים וחולצה מכופתרת.
אממה, עם הטרנדים והתפתחות עולם האופנה, חולצות הפולו כבשו את הישראלים. ובעוד שבעולם חולצה זו משוייכת לשעות הפנאי והבילוי, כאן היא הפכה כחלק מהעולם העסקי. בעוד שאת אובמה נראה בחולצת פולו כשהוא באירוע קז'ואל מחוץ לבית הלבן, כאן נראה שרים ונבחרי ציבור לובשים אותה באירועים רשמיים.
עד כאן הכל טוב ויפה, אבל מה עושים עם העובדה שבשנים האחרונות נשים מסרבות להיראות גבריות ודורשות להתלבש בהתאם לנשיותן ולצו האופנה? ובכן, מעבר לים אין בעיה עם העניין. מדגימה זאת מדי יום מישל אובמה, וכך גם אנגלה מרקל, הילרי קלינטון ואף הדוכסית קייט מידלטון, שמחוייבת לפי חוקי המלוכה לבגדים רישמיים וייצוגיים. אבל בישראל כמו בישראל, שמלה שאינה בורקה וחצאית שאינה מקסי או מפתח V, גרמו למשמרות הצניעות לאבד את העשתונות.
מלכותית, ייצוגית והכי אופנתית. קייט מידלטון, צילום: Shutterstock
כן, מסתבר שבישראל, או ליתר דיוק בכנסת ישראל, גברים יכולים לעגל פינות ולכופף את חוקי קוד הלבוש (ואגב, בחלק הגברי מאוד ברור מה מותר ומה לא), ואילו נשים, שאינן מיודעות למה כן ומה לא ופשוט מצופה מהן להגיע בחליפות גבריות, נשארות תלויות באוויר. כעת הן צריכות לעבור מדי בוקר את משטרת הצניעות בדמות שומרי משכן הכנסת, שמתפקדים על תקן מומחי "קוד לבוש". אכן, אחד מסעיפי הקבלה להיות מאבטח בכנסת זה להיות סטייליסט.
בעוד שלמישל, קייט ואנג'לה מותר לחשוף ברכיים, מסתבר שבכנסת ישראל אסור. למה? כי ברכיים זה אזור סקסי וחושני שאינו מכבד את המעמד. בחיי, כך טענו כשמדדו את אורך החצאית. לא, לא היה מדובר בחצאית שחושפת את המפשעה, אלא באורך סטנדרטי ומקובל בחברה. זאת אומרת, באורך סטנדרטי ומקובל בכל עיר בישראל, פרט לשכונת סנהדרין בירושליים ובבני ברק.
מה הוא אותו קוד לבוש של הכנסת?
אז האם גם פה אנו חוות כפייה דתית המסתתרת תחת הכותרת של "קוד לבוש מכובד"? ובכן, כן! אבל איזה כיף שעוטפים את זה בניסוח של "קוד לבוש". הרי לא נצפתה שום עובדת כנסת שנאסר עליה להיכנס למשכן כיוון שאינה לבושה בצניעות מספקת כשהיא לבושה בלבוש פרובוקטיבי, חושפני ואינו ראוי, לא בכפוף לחוקי סנהדרין אלא בכפוף לטעם הטוב והמכובד.
אל תקראו לזה "קוד לבוש", קראו לילד בשמו - כפיה דתית. מתוך עמוד הפייסבוק של שלי יחימוביץ'
נכון, מה שלבשו העוזרות הפרלמנטריות ונשות כנסת ישראל בכלל לא תמיד תאם את קוד הלבוש העסקי. אבל מהו קוד הלבוש הזה? האם זו חליפה גברית? איזה צבעים מותר? ומה אסור? מדוע לא יצאו הוראות מדוייקות שמסבירות מהו קוד הלבוש העיסקי הנשי שחל בכנסת ישראל?
שלא תבינו לא נכון, אני בעד קוד לבוש עסקי. אנשי הכנסת צריכים להיראות ייצוגיים ומכובדים, וכך גם נשות הכנסת. אין מקום לג'ינס עם קרעים, חולצות טי שירט או ברמודות, כמו שאין מקום לכפכפי אצבע. אבל האם שמלה אופנתית באורך סטנדרטי, מעל הברך, היא לא ייצוגית? והאם כשמשלבים אותה עם גרביונים היא עדיין לא צנועה? האם נאסר על נשות הכנסת להתלבש בצורה אופנתית כי זה מראה על קידמה וזה לא ראוי לאישה שתפקידה הטבעי זה להיות במטבח וללדת ילדים? (כפי שטען אחד מזמרי ארצינו הנהדרת).
אני מבינה ומכבדת את עניין הצניעות, אך אל נא נתבלבל. עובדות הכנסת שאינן דתיות חייבות לזכות לחופש הלבוש. כמובן יש לדאוג שהלוק מכובד – הכנסת הוא אינו מקום לחשוף בו את שדייך או משפעתך. אבל התמונות של הלוקים של הנשים שלא הורשו להיכנס מוכיחות שלא בכך העניין.
אפשר להתלבש עסקי בלי לוותר על נשיות ואופנתיות. מתוך האינסטגרם של ניקול ראידמן
אז מה עושים? חובה שתוקם ועדה שבה לפחות 50% יהיו נשים, שתרכיב את חוקי קוד הלבוש במשכן הכנסת אשר יחייבו את כל עובדיו ועובדותיה. מומלץ יהיה להיעזר באנשי מקצוע שמבינים בקודי לבוש עסקיים ומבינים את התפתחות עולם האופנה. למה? כי אופנה זה חשוב. מישל אובמה וקייט מידלטון הוכיחו זאת שוב ושוב – אנחנו לא רוצים שהנציגות שלנו יראו כמו דודות משנות ה-60. עדכניות אופנתיות מעבירה מסר מאוד חשוב ומכובד, ואין להקל בזה ראש.
לעטוף עצמך בשחורים זה לא פיתרון
אחת הדוגמאות הקיצוניות שמתעסקות לא מעט בקוד הלבוש היא דווקא מרב מיכאלי. מאז שהחליטה להיכנס לפוליטיקה היא מקפידה ללבוש לרוב בגדים שחורים, ארוכים עם מחשופים גבוהים. אני זוכרת שבשיחה עם אחת היועצות שלה לפני כמה שנים הבעתי את מחאתי על העניין, שכן אישה לא חייבת להתלבש שחור וחסוד כדי להיות ייצוגית ורישמית. היא שטחה באוזניי כי טענתה של מיכאלי למראה זה היא שאינה רוצה שיתייחסו למראה שלה אלא שיקשיבו לה.
האם התנהלות כזו ראויה ונכונה? האם התנהלות זו אינה מקטינה את הנשים? שכן משמעותה היא שעלינו להסתתר, לא לבלוט ולא להיות נוכחות, אם אנחנו רוצות להיות חלק מהמגזר העסקי? אם בחירה בשמלה מחוייטת בצבעים תהפוך את דברינו לסרק ותתן לגיטימציה לגברים להתעלם מהם ולהתרכז בלבוש שלנו?
או אולי פשוט הגיע הזמן לחנך קצת את הגברים, בדיוק כמו בנושא תקיפות והטרדות מיניות? בדיוק כמו שהגיע הזמן שאמהות יפסיקו לחנך את בנותיהן לשמור על הגוף שלהן, ויתחילו לחנך את בניהן לכבד נשים ואת רצונותיהן – האם לא ראוי בדיוק באותה מידה שכך יעשה גם בפן החיצוני? ראוי שיחנכו גברים שאישה היא שוות ערך להם ושיש לכבד ולהקשיב לה, לא חשוב אם היא חושפת בירכיים או צוואר, במקום לדרוש מנשים ליישר קו לקוד לבוש עיסקי שכבר נגוז מהעולם. אישה היא אישה, והיא יכולה לבחור להתלבש בצורה נשית ואופנתית ועדיין לדרוש שיקשיבו לה. היא לא חייבת ללבוש שחורים שמכסים כל איבר בגופה וחושפים רק את פניה או חליפות גבריות כדי שזה יקרה.
נשים לא חייבות ללבוש שחור כדי שיקשיבו להן. צילום: רון קדמי, ויקיפדיה
נכון, לא ראוי במקום עבודה רשמי אישה תלבש מיני קצרצר, בגד שקוף או גופיות ספגטי עם מחשוף עד הפופיק. אבל בואו נודה באמת - זה לא קורה בכנסת. גם ניקול ראידמן מוכיחה שאפשר להתלבש בשיק, צמוד ונשי, ועדיין להוביל כך עסק. כמו גם הילה רהב, שמוכיחה שעוצמה, נוכחות, נשיות ועסקים הולכים יד ביד עם מראה אופנתי. אבל מטומטמת שכמוני - עסק זה לא פוליטיקה! פוליטיקה היא עולם של גבר-גבר, של רמטכ"לים מכובדים, לא של נשים שחושבות שהן יכולות לשחק ב'נדמה לי'... וכאן הבעיה, ומהתפיסה הזו היא נובעת.
ביום בו נבין שפוליטיקה היא מקום של שיוויון בין גברים ונשים, זה היום בו יפנימו משמרות הצניעות וההתחסדות שאין להן שם מקום, ושהשפלת והקטנת נשים על פי המראה שלהם – תשלח אותם לכלא. כי זה הוא מקומם, כי זה שובניזם וזו אפליה, ואפליה היא מחוץ לחוק. גם אם זה כנגד השמלה שלך.
גאלה רחמילביץ' היא סטייליסטית המתמחה במידות גדולות ואופנת פלאס סייז. לעוד עצות, אופנה ודעות היכנסו לאתר שלה






React to WordPress