תוצאות הבחירות הן לא פחות ממדהימות. שתי הפתעות אדירות התרחשו, ושתיהן התבטאו במפלגת "יש עתיד". הפתעה ראשונה היא העלייה הענקית של לפיד מול הסקרים. לפיד עלה ב-8 מנדטים בפחות מ-4 ימים.

 

לשם השוואה, הגמלאים בזמנם עלו ב-4 מנדטים בממוצע (מ-3 בסקרים האחרונים ל-7), קדימה של ציפי לבני עלתה גם כן בכ-4 מנדטים (מ-24 ל-28), ואפילו טומי לפיד עם שינוי ב-2003 לא קיבל יותר מ-3 מנדטים לעומת הסקרים האחרונים. עלייה של 8 מנדטים בשלושה ימים וחצי היא "הפתעת בחירות" בעוצמות שלא הכרנו.

 

עוד ב-Onlife:

 

אבל הפתעת הבחירות יוצאת דופן בעוד מובן, אולי עוד יותר דרמתי – לעומת שישה חודשים עם סטגנציה במצבי הגושים בסקרים, כל העלייה של לפיד בשבוע האחרון באה על חשבון גוש הימין. עד השבוע האחרון  היה הימין עם 65 מנדטים, כשברוב תקופת הבחירות הוא נהנה משיעור ממוצע של 67-69 מנדטים לעומת גוש השמאל. גם בשבוע שעבר היו עוד שני סקרים (שהסתברו כפשוט לא נכונים) שנתנו לימין יותר מ-70 מנדטים.

 

והנה ביום הבחירות, תיקו בין גושי. כמעט תיקו, כי היום בבוקר פרסמה ועדת הבחירות המרכזית עדכון כך שבנט (וגוש הימין) עומדים לקבל מנדט אחד נוסף ל-12 מנדטים על חשבון רעם-תעל שירדו ל-4.

 

אחוז מדהים של מצביעים למפלגות שלא עברו

אני לא מתחמק מהתנצלויות. בטבלה אפשר לראות את תוצאות האמת מול התחזית שלי שהתבססה על סקרים. טעיתי בגדול בכל הקשור ללפיד ולימין. אבל אפשר לראות שיש הסבר לטעות. אני רוצה להגן על המודל ולטעון שאם מנקים את 8 המנדטים של יאיר לפיד על חשבון הליכוד והבית היהודי – התחזית לא רעה.

 

 

יהדות התורה, התנועה, מרצ ובלד נחזו במדויק. בנוסף אמרתי שאם קדימה תצליח להיכנס לכנסת זה יהיה כנראה בהיפרש קטן, ועל חשבון העבודה וש"ס – שוב מתקזז יפה. בנוסף אני די מתגאה בתחזית שנתתי למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.  אגב, 7.1% של קולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה זה ממש הרבה. גם בקנה מידה ישראלי וגם בקנה מידה בינלאומי.

 

 

הסיבות להצלחה של לפיד

אז מה קרה לנו כאן בכל זאת? איך אפשר להסביר את הפתעת הבחירות הגדולה? אחת הסיבות האפשריות להבדלים בין הבחירות לסקרים היא שיעור הצבעה נמוך לעומת הסקרים: שיעורי ההצבעה ביום הבחירות נמוכים בהרבה מכמות האנשים שאומרים בסקרים שיגיעו להצביע.

 

 

וזו לדעתי הסיבה להפתעה הגדולה של הבחירות, והסיבה הזו היא אולי לא פחות מדהימה. שימו לב לאחוזי ההצבעה הבאים:זוהי דוגמא מדפוס שחזר על עצמו בכל הארץ. במילים פשוטות, ברוב המעוזים של הליכוד-ביתנו היה שיעור ההצבעה נמוך מהממוצע, וברוב היישובים שבהם ניצח יאיר לפיד היה שיעור הצבעה גבוה מהממוצע. עולי רוסיה למשל לא הצביעו ליאיר לפיד במקום לליכוד-ביתנו, הם פשוט לא הלכו להצביע.

 

יש עתיד בזכות המחאה החברתית

יש לנו כאן אפקט מעניין של ההמחאה החברתית. המחאה אולי לא שינתה את הדעות של הציבור ישירות, אבל היא הפכה אותו להרבה יותר מעורב. אחרי חרמות צרכנים, הגעה להפגנות עם הילדים, כתיבה פוליטית בפייסבוק – פתאום נהיה מגניב להצביע. אני מצביע בקלפי בשכונה חילונית בפתח תקווה, השנה (בשונה מ-2009) היה בכניסה לקלפי תור של אנשים צעירים. רובם הגיעו זוגות ביחד, משפחות שלמות, עם הילדים.

 

כל אחד מהקוראים יכול למצוא בפייסבוק שלו תמונות של מכרים שהעלו את עצמם או ילדיהם מצביעים. פתאום להצביע זה קול. אבל לא לכולם, אפקט המחאה החברתית הגיע באינטראקציה עם תמיכה מפלגתית: אם אתה תומך בימין אזי היה על המחאה החברתית אפקט שלילי על מידת ההתלהבות שלך מהצבעה. במילים אחרות, את הרצף האידיאולוגי בישראל לא הצליחו לשנות – לא היתה הצבעה כלכלית. אבל את ההתלהבות מהצבעה הצליחה המחאה לשנות בצורה סלקטיבית.

 

גם הפייסבוק שלכם התמלא בתמונות כאלה?

 

למה דווקא לפיד? למצביע הבורגני הממוצע, יחימוביץ' נתפסה כקומוניסטית וקשוחה, לבני נתפסה לא רלוונטית, ואת נתניהו הוא לא סובל. הוא התלבט אם להצביע לבנט אבל בסופו של דבר החליט שהמפלגה של בנט מעט קיצונית מידי מדינית. מה שנשאר לו זה יאיר לפיד. יש עתיד היא מדורת שבט, המכנה המשותף הנמוך ביותר. מה שראינו בבחירות הוא מה שלפיד מכיר כה טוב מהטלוויזיה: רייטינג גבוה.

תגיות