"שוויון מגדרי לא יקרה מעצמו. הוא דורש מאבק, מודעות, ועשייה מתמשכת"
כל שנה במהלך חודש האישה אנחנו מוצפות קמפיינים שמדברים שוויון מגדרי, אך בפועל המציאות רחוקה מכך. בישראל נשים עדיין מרוויחות כ-65% משכר של גברים בתפקיד ורמת השכלה זהה, ורק 17% מהמינויים בהנהלות בחברות הציבוריות מאוישות על ידי נשים. למעשה, על פי הפורום הכלכלי העולמי, אם קצב צמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה ימשיך כפי שהוא כיום, ייקחו למעלה מ-130 שנה עד שנגיע לשוויון אמיתי, יעל כהן, סמנכלי״ת שיווק בקבוצת ההשקעות elg כותבת: "שוויון מגדרי הוא לא סיסמה, לא טרנד, ולא מחווה שמציינים פעם בשנה. הוא המפתח לחברה בריאה, הוגנת, וצודקת יותר לכולם. חשוב להתחייב להמשיך לפעול, כדי שכל ילדה תגדל למציאות שבה אין לה גבולות"
חודש האישה שעבר עלינו לא מזמן הוא לא רק הזדמנות לחגוג הישגים אלא גם רגע לעצור ולשאול איפה אנחנו באמת עומדות. שוק העבודה אמנם השתנה אבל נשים עדיין מתמודדות עם מציאות שבה לא מספיק להיכנס למעגל העבודה אלא צריך גם להילחם על יציבות, על ביטחון תעסוקתי, ועל הזדמנויות שוות לקידום.
לא מדובר בעניין של ''הרגשה'' בלבד - הנתונים מדברים בעד עצמם: דוח של ה-OECD מצא כי שוויון מגדרי בתעסוקה אינו רק אינטרס חברתי, אלא מנוע כלכלי משמעותי.
מדינות שמשקיעות בקידום נשים בשוק העבודה רואות צמיחה כלכלית גבוהה יותר, יציבות פיננסית ארוכת טווח, ושיפור במדדי הרווחה החברתית. מחקר נוסף של הפורום הכלכלי העולמי מראה שאם קצב צמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה ימשיך כפי שהוא כיום, ייקחו למעלה מ-130 שנה עד שנגיע לשוויון אמיתי. כלומר, בלי שינוי מהותי זה לא יקרה בחיינו, וגם לא בחיי הבנות שלנו.
ומה אצלנו? המצב בישראל משקף את המגמות העולמיות. דוח שפורסם לאחרונה מצא כי השכר החודשי החציוני של נשים בישראל בשנים 2021-2023 היה 76.9% בלבד משכר הגברים, מה שממקם את ישראל במקום ה-35 מתוך 38 מדינות ה-OECD .
פערי השכר אינם אחידים. נשים בעלות השכלה אקדמית מרוויחות רק 62% משכר הגברים בעלי השכלה דומה, בעוד שנשים בעלות השכלה נמוכה מרוויחות 65% משכר הגברים באותה רמת השכלה.
גם בתחום התפקידים הבכירים הייצוג הנשי עדיין נמוך משמעותית. בשנת 2024 רק 17% מהמינויים בהנהלות בחברות הציבוריות אוישו על ידי נשים, ובדריקטוריונים נשים היוו 32% מהמינויים במגזר הציבורי. נשים מהוות 14% בלבד מכלל המכהנים בשלוש הקבוצות הבכירות ביותר- מנכ"ל, משנה למנכ"ל, ומקבילי מנכ"ל, וזה לא נגמר רק בשכר. אחד הגורמים שמונעים מנשים להגיע לתפקידים בכירים הוא חוסר הוודאות התעסוקתי.
מחקרים מראים שנשים נפגעות יותר מאי-יציבות בשוק העבודה. הן הראשונות להיפגע במשברים כלכליים, ויש להן פחות גישה לרשתות נטוורקינג וקידום מאשר לעמיתיהן הגברים. בנוסף, תפקידים בכירים דורשים לעיתים זמינות גבוהה מאוד, מה שמקשה על נשים שמשלבות קריירה עם הורות, במיוחד במערכת שלא תמיד מותאמת לכך.
אני רואה את זה גם בענף שלי, נדל"ן. זהו ענף שבמשך שנים נחשב לתחום גברי, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר נשים נכנסות אליו, ולא רק בתפקידי שירות או שיווק, אלא גם בניהול, ביזמות, ובפיתוח פרויקטים. כשיש להן הזדמנות אמיתית לשגשג, זה לא רק משנה את הקריירה שלהן זה משנה את כללי המשחק. כדי לקדם תעסוקה יציבה ושוויונית יש לפעול במספר מישורים: החל מחקיקה שתבטיח תנאים הוגנים ושוויון בשכר, דרך מדיניות ממשלתית שתעודד תעסוקת נשים, ועד מחויבות של המגזר העסקי ליצירת סביבת עבודה תומכת. בנוסף יש לשים דגש על הכשרות מקצועיות שיתנו לנשים כלים להשתלב בתעשיות מבוקשות ובתפקידים בכירים.
שוויון מגדרי לא יקרה מעצמו. הוא דורש מאבק, מודעות, ועשייה מתמשכת. יש לעודד בנות ובנים כאחד לחלום ולהגשים בלי מגבלות מגדריות, לחזק מודלים חיוביים לנשים מובילות, ולהטמיע ערכים של כבוד הדדי ושוויון. חקיקה תקיפה בנושא שוויון בשכר, מניעת הטרדות מיניות, ותמיכה באיזון בין עבודה לחיים פרטיים, יכולה לסייע בשינוי המציאות.
מעסיקים צריכים לא רק להצהיר על שוויון - אלא גם ליישם מדיניות שמקדמת נשים. זה כולל שכר הוגן, גמישות תעסוקתית, והזדמנויות לקידום התקשורת והחברה. חובתם להפסיק לתייג נשים על פי מגדרן, ולהפסיק למדוד אותן על פי סטנדרטים כפולים. אי אפשר לדבר על שוויון מגדרי בלי לשלב גם את הגברים במאבק, הם שותפים למאבק, וככל שיבינו שגם הם מרוויחים ממנו- כך יתגייסו יותר לשינוי.
שוויון מגדרי הוא לא סיסמה, לא טרנד, ולא מחווה שמציינים פעם בשנה. הוא המפתח לחברה בריאה, הוגנת, וצודקת יותר לכולם. חשוב לא רק לחגוג נשים חזקות ומעוררות השראה, אלא גם להתחייב להמשיך לפעול, כדי שכל ילדה תגדל למציאות שבה אין לה גבולות, מלבד אלה שהיא עצמה תבחר לשבור.