מתלהבים ממבצעי נובמבר? זאת הסיבה שאתם דווקא צריכים להימנע מהם
רגע לפני שאתם עטים על מבצעי נובמבר ועל הסיילים המפתים כדאי שתבינו כמה נזק הרכישה שלכם עושה: "נוסף להיותה התעשייה השנייה הכי מזהמת תעשיית האופנה היא גם התעשייה השנייה הכי מנצלת בעולם"
ממש עוד רגע מבצעי נובמבר יתחילו, פרסומות המתריעות על סייבר מאנדי, בלאק פריידי, חג הרווקים הסינים ומבצעים יקפצו מכל פינה. והשנה, בחסות הקורונה מבצעי נובמבר יתחילו מוקדם מתמיד. ניתן היה לצפות שהמעבר לעבודה מהבית וצמצום היציאות שנכפו עלינו במסגרת הגבלות הקורונה יובילו לצמצום ברכישת הבגדים, אבל המציאות מלמדת ששיעור הקניות באינטרנט עלה ב-250 אחוזים, כאשר המרוויחות העיקריות הן רשתות האופנה המהירה.
השעמום והייאוש שהגיעו עם הסגר ואובדן החיים כפי שהכרנו אותם, הובילו לעליה דרמטית בקניות בגדים באינטרנט בישראל: רשת האופנה המהירה הסינית SHEIN הגדילה מכירות בשיעור של 33%, ASOS שהפעילו במהלך הסגר השני בישראל גל מבצעים אגרסיבי שהיה ייעודי לישראלים נהנו מגידול של 19% במכירות, טרמינל איקס רשמה גידול ממוצע בטראפיק החודשי של כ-62%, וזארה ועדיקה הגדילו מכירות גם כן. המפסידים הגדולים לעומת זאת הם יצרני האופנה הישראלים הקטנים, הפועלות שמייצרות את הבגדים שלנו במדינות עולם שלישי וכדור הארץ כמובן.
המגמה הזאת היא חלק ממגמה כוללת הנמשכת כבר שלושה עשורים בה אנחנו קונות יותר ויותר ובמקביל משתמשות ונהנות מהבגדים שלנו פחות ופחות. למעשה, מוצר הצריכה המצוי ביותר בבתים הוא בגדים. משנות ה-80 ועד היום ייצור הבגדים צמח ב-400 אחוזים, אנחנו מחזיקות היום הרבה יותר בגדים ממה שהחזקנו בעבר ובמקביל ההוצאה הביתית על בגדים פחתה בעשרות אחוזים וכך גם ממוצע השימוש בכל בגד. מה שאומר שאנחנו רוכשות הרבה יותר בגדים זולים מבעבר ואת המחיר האמיתי מגלגלות מאיתנו והלאה. זה לא היה כל כך נורא אם הבעיה הייתה מסתכמת רק בארונות הבגדים העמוסים לעייפה שלנו, אבל ארון מתפקע הוא חלק מבעיה עולמית גדולה במיוחד.
תעשיית האופנה הפכה להיות התעשייה השנייה הכי מזהמת בעולם, זו שאחראית לשימוש ברבע מהכימיקלים המזהמים בעולם, פליטת 1.2 מיליארד גזי חממה בשנה, ייצור 20-35% מהמיקרו-פלסטיקים המצויים בים, מיליארדי טונות של פסולת טקסטיל שאינה ברת מיחזור והמקור השני בגודלו לזיהום של מים מתוקים. פליטות הפחמן, זיהום המים והרס הקרקע בתהליך הייצור, כמו הטמנת ושרפת הבגדים בסוף השימוש, יתרחשו ברובם במדינות עניות בדרום מזרח אסיה ואפריקה בעוד שמרבית הבגדים ירכשו במערב.
מאזן הכספים של תעשיית האופנה מדגים גם הוא את אי הצדק הסביבתי. בעוד שהצרכן המערבי אוחז בארונו בכמות אדירה של בגדים המובילה לכך שמעל ל-20% מהבגדים שברשותו לא ילבשו לעולם, 98% מהעובדות בתעשיית האופנה לא מרוויחות מספיק על מנת להאכיל את משפחתן ו-20% מהן הן מתחת לגיל 9. הנתונים האלה הופכים את תעשיית האופנה, נוסף להיותה התעשייה השנייה הכי מזהמת, גם לתעשייה השנייה הכי מנצלת בעולם, כאשר קודמת לה רק תעשיית הפאלפונים.
האם הפתרון הוא להפסיק לקנות לגמרי? לא בהכרח. יש מרחק גדול בין הפסקה מוחלטת של קניות לבין דפוסי הצריכה הבולמים שלנו. תחת הסל של אופנה איטית, יש הרבה מאוד אפשרויות: בגדי יד שניה, עיצוב מקומי, אופנה המיוצרת בכמויות קטנות, בגדים המיוצרים מחומרים מקיימים יותר כמו כותנה אורגנית ובמבוק, בגדים מחודשים, רכישת בגדים איכותיים המחזיקים לשנים רבות, ובגדים המיוצרים בתנאי סחר הוגן. מעל לכל רצוי שכולנו נאמץ דפוסי צריכה השואפים לצמצום כללי של מספר הפריטים הנרכשים ונאריך את השימוש בפריטים שברשותנו.
זה עשוי להישמע מסובך וגוזל זמן, אבל האמת ששפע האפשרויות מאפשר לכל אחת מאתנו למצוא את הדרך שלה להיות צרכנית אופנה הוגנת יותר. זו גם הסיבה שיחד עם שורה של נשים נהדרות הקמנו את מתלבשות על נובמבר, מיזם המאפשר לכל אחת למצוא את הדרך שלה ליהנות מאופנה תוך שמירה על כדור הארץ והאנשים שחיים בו. רגע לפני שאנחנו מזמינות עוד חבילה של בגדים באיכות ירודה, שכנראה לא נלבש לעולם, בואו נעצור ונבחר אחרת, כי זה הדבר הירוק והמוסרי לעשות ובעיקר כי אפשר.
React to WordPress
