לא משנה מה חשבתם על הגמר, ב'כוכב הבא' הצליחו לספק את הסחורה ולהפתיע
הזוכה הגדול, ריבוי השופטות והשופטים, רגישות מפתיעה בפריים טיים וכוכבות שמוכיחות את עצמן – אחרי האח הגדול וחתונמי המאכזבות, הכוכב הבא מוכיח שאפשר אחרת

בין אוגוסט, קורונה, תחילת שנת הלימודים והחיים עצמם נדמה שהעונה האחרונה של הכוכב הבא מלווה אותנו כבר מספטמבר שעבר. אבל לא חברים, זה אולי מרגיש שנינט ושירי בסטיז כבר נצח, עברו רק שלושה חודשים מאז תחילת העונה, ואיזה עונה.
אז מה היה לנו כאן? כבר דובר רבות על המהפך הדרמטי שהתוכנית נאלצה לעבור בגלל הפרס שהשתנה. בעונות הקודמות המתמודדים נלחמו על הזכות לייצג את ישראל באירוויזיון מה שנתן נפח לאירוע ומטרה קולקטיבית נשגבת עבור העם כולו. הפעם, לראשונה מזה שבע שנים, הוחלט כי הנציג הישראלי לאירוויזיון ייבחר בתוכנית הריאליטי המתחרה האקס פקטור. העובדה הזו אילצה את הכוכב להתרענן ולמצוא גימיקים שירתקו את הצופים למסך. זה לא תמיד עבד. בין היתר קיבלנו שולחן עמוס שופטים (ונינט טייב אחת ויחידה) ופינת מתיחות לעוסה סטייל יגאל שילון ומושון פוגשים את רותם סלע ואסי עזר.
הדבר החיובי שיצא מכך שהפרס הפך למיליון שקלים ולא תחרות שירה בינלאומית, הוא העובדה שהמתמודדים לא נאלצו להיות גדולים מהחיים בכוח ולתת לרוב הופעות גדולות עם זיקוקים ורקדנים. התחרות התמקדה פחות ב"שואו" ויותר בכישרון עצמו, מה שאיפשר לזמרים ויוצרים להתבלט. חייבים לומר, כל אחד מארבעת הזמרים והזמרות שהגיעו לגמר היו ראויים לזכייה הזאת. שי המבר, ואלרי חמאתי, מתן לוי ותמיר גרינברג נתנו ביצועים מעולים לאורך העונה וכל אחד מהם מפוצץ בכישרון. גרינברג אומנם עשה את זה בגדול וזכה, אבל העונות הקודמות כבר לימדו אותנו שלא רק הזוכים מצליחים להישאר בתודעה הישראלית.
מעבר לשידור המהוקצע והבידור במקסימום שסיפקה לנו 'הכוכב', צריך לשבח את יוצרי התוכנית על שני דברים גדולים שעשו. האחד – העיסוק הנרחב והלא מתנצל בפגיעות מיניות בפריים טיים ששי המבר הצליחה להציף. המבר בת ה-22 ביצעה בפתיחת העונה שיר שכתבה בעצמה, "פעם את לילה" וחשפה באומץ כי השיר נכתב בעקבות תקיפה מינית שעברה והטראומה שחוותה בעקבותיה. הכוכבת שפרצה לחיינו כבר כשהייתה בת 13 ב"בית ספר למוזיקה", דיברה על הנושא ברגישות מופלאה והצליחה להציף שיח שכולם מעדיפים להחביא ולהשתיק, במיוחד בתוכניות מהסוג הזה. המבר לימדה גם את אלו שמעדיפים להתעלם מהתופעה איך הטראומה משפיעה ומלווה אישה שעברה תקיפה - לאורך כל חייה, ובאותה נשימה לא מגדירה אותה. בהקשר הזה, צריך גם לציין לשבח את יואב צפיר וטדי הפקות על כך שהקפידו לתת מקום בולט וחשוב לנושא והצליחו לנרמל את השיח בתוכנית בידור שפונה לקהל כל כך רחב שאוהב את הריאליטי שלו בעיקר צהוב ומבדר. עוד חשוב לציין שהזמרת עם הקול המהפנט שמילאה את הבמה בכל פעם בטונות של כריזמה, הייתה הפייבוריטית שלנו לזכייה ולא נשכח ונסלח שהיא הגיעה רק למקום הרביעי.
ואם כבר מדברים על 'פייבוריטיות' זה גם הדבר הגדול השני שליוצרי התוכנית מגיע "שאפו" לגביו. הכוכב הבא על גלגוליו השונים מלווה אותנו כבר שנים (היי, צביקה הדר). אם פעם נהגו לזלזל ביוצאי תחרויות שירה וביכולת שלהם להשתלב ב"תעשייה" היום המתמודדים והמתמודדות הם שם דבר, ומי שמצליח לשמור על מעמדו ולנצל את 15 דקות התהילה כראוי מתברג בכבוד בתעשיית המוזיקה הישראלית. מידי שנה בדיוק בתקופה הזאת אנחנו זוכים לראות עד כמה התעשייה הזאת עדיין מדירה נשים. הפלייליסטים שסוגרים את השנה, שיר השנה, פריצת השנה – בכל המצעדים למיניהם הרוב המוחלט הוא גברי, מיקרוקוסמוס שמראה איך אמניות עדיין נדחקות לשוליים וברדיו עדיין מעדיפים להשמיע ולהבליט זמרים. הכוכב הבא מוכיח לנו כבר שנים שגם זמרות יכולות לעשות את זה בגדול. למעשה, השמות הכי זכורים מריאליטי השירה לאורך השנים הם של נשים – נינט, שירי מיימון, נטע ברזילי, אלה לי, עדן אלנה ועוד ועוד ועוד. התוכנית מבליטה כוח נשי, קולות של נשים, דעות של נשים (היי שופטות דומיננטיות, וולקאם שופטים על שולחן), ומהווה מקפצה לתעשייה הגברית והכל כך קשה הזאת. ובזמנים כאלו של הדרה, קול באישה ערווה וכו' זה משמעותי מאוד.
ה-2 לספטמבר המבורך הגיע והעונה הגיעה לסיומה. יום אחרי הגמר יש הרבה קולות שאומרים ש'הכוכב' צריכה שוב להמציא את עצמה מחדש, לא בטוח שיש צורך בכך. נכון, הפורמט כבר לא חדשני וקצת שחוק אבל אחרי שהאח הגדול הפך בכוח להישרדות על ספידים ואיכזב, ואחרי שהזוגות של חתונמי הוכיחו שעדיף לחפש זיווג כמה שיותר רחוק מיעל דורון ודני פרידלנדר – הכוכב הוא העוגן היחיד שנשאר לנו בלוח השידורים. רק תעשו לנו טובה, בעונה הבאה תרחיקו מרותם סלע את הפיאה עם התלתלים.