עושים שוויון: הגברים שמתאמצים לשלב בין קריירה למשפחה

מאת: עדי הגין

הפעם הראשונה שבה אבא שלי החליף חיתול היתה לפני כחודשיים, לבתי הבכורה ולנכדתו הרביעית במספר. איכשהו הוא נשאר איתה שעה שלמה לבדו. לאחר חצי שעה של חיוכים ומשחקים, היא התחילה לבכות. הוא הרים אותה והבין שלא רק שהחיתול מלא, אלא גם בגדיה רטובים. וכך, באין מושיע, נאלץ אבי ללכת לארון, לבחור בגדים חדשים, להפשיט אותה, להחליף חיתול ולהלביש. כשחזרנו מסידורינו, הוא דיווח לנו בעיניים בורקות ונרגשות איך בתחילה נבהל, אך לא איבד עשתונות ולראשונה בחייו החליף בגדים וחיתול לתינוקת בת שלושה חודשים.

עוד באון לייף:

אין לי ספק שנשמע את המור"ק המשפחתי הזה שוב ושוב, אבל כנראה שהמעשה לא יחזור על עצמו פעמי רבות מדי, מפני שבדור של הורינו זה היה כמעט חקוק בסלע: האמא היא המטפלת הבלעדית של הילדים. האבא יכול היה לעזור או לשחק פה ושם, אבל עול הגידול, כולל העבודה המלוכלכת והמסריחה, נפל על האם. וגם אם היא עבדה, לרוב, האימהות הייתה הקריירה העיקרית שלה.

היום הנורמות האלו כבר השתנו: אחיי ובן זוגי לא יבינו לעולם את ההתרגשות של אבי כי הם רגילים לטפל ולהחליף חיתולים מאז הלידה. הם לא "עוזרים", הם שותפים מלאים. בהחלט התקדמנו. ואולם בכל מה שקשור לקריירה שלנו, עדיין האם היא זו שנדרשת לוויתורים גדולים יותר. זה מתחיל בהיעדרות ממקום העבודה בשל חופשת הלידה, שעל אף שגם האבות יכולים לקחת אותה, נדירים הגברים שעושים זאת בפועל, ממשיך באילוצי הנקה, ולפעמים מסתיים בוויתור על קידום מפני שאין מצב לשעות נוספות.

עם זאת, ועל אף שהמציאות הישראלית כמעט ולא מאפשרת, יש כמה גברים שעשו אף הם ויתורים בקריירה שלהם למען הזוגיות והילדים. אף על פי שגברים ישראלים רבים מתגאים באבהותם הפעילה, התקשינו למצוא כאלה שבאמת עונים על הקריטריונים ומוכנים להתראיין על כך בשמם המלא. בסופו של דבר מצאנו שלושה גברים אמיצים, שלא רק שעשו ויתורים מרחיקי לכת, אלא גם הצליחו להתקדם, מבלי לפגוע במשפחתם.

"אני עדיין רחוק מהאידיאל"

לפני כשלוש שנים הקים דניאל הרוש, אז דוברו של ח"כ איתן כבל, את השדולה "הורות בעידן של קריירה" בכנסת. בעקבות פוסט שכתב בפייסבוק, על כך שהוא לא מצליח לראות את בנותיו, עלתה השדולה לכותרות. "הצלחנו להיכנס לכל כלי התקשורת וזה עורר מודעות בקרב אבות רבים, שגם חשו שזה לא בסדר שהם לא רואים את הילדים שלהם".

"עבודה במערכת הפוליטית היא מאוד אינטנסיבית כמובן, אבל לכבל נולדה ילדה בדיוק באותה תקופה שבה אני הפכתי לאבא, אז הייתה הבנה מצדו. הוא הפנים את הסיפור ופה ושם הצלחנו למצוא גמישות, כדי שאוכל לראות את הבנות שלי יותר. ואולם בהמשך מוניתי לדובר המפלגה וגילינו שזו שנת בחירות, אז כמובן שלא היה איזון כלל בין העבודה למשפחה. עבדתי מסביב לשעון ולא הצלחתי להיות עם הבנות כמו שרציתי".

לא הצלחתי להיות עם הבנות כמו שרציתי. דניאל הרוש

כשסיים את השנה כדובר, קיבל הרוש הצעות עבודה מפתות, אבל החליט לא לקפוץ מיד לעבודה הבאה. "לקחתי חצי שנה חופש, גם כדי להשלים פערים עם הבנות, וגם כדי לחשוב איך לשלב נכון תפקיד חדש עם האבהות. כיום, בתפקידי כדובר של יו"ר קק"ל, אני משלב טוב יותר בין עבודה למשפחה, אבל עדיין רחוק מהאידיאל. כשנכנסתי לתפקיד ערכתי תיאום ציפיות והגענו להבנה שאני יכול להיות זמין מחוץ למשרד. בסופו של דבר צריך למדוד עובד לפי מבחן התוצאה, ולא לפי הזמן שבו הוא נמצא במשרד. אבל את הכללים האלה צריך לקבוע מראש – הרבה יותר קשה לשנות הרגלי עבודה לאחר זמן מה בתפקיד".

הרוש סבור כי האיזון מעכב קריירה, "אבל בסוף אצליח להגיע ליעדים שהצבתי. בנוסף, הקריירה מקבלת פרופורציות אחרות. אז ייקח לי קצת יותר זמן להתקדם, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. קריירה ואבהות לא באים זה על חשבון זה, אבל זה בהחלט דורש הסתגלות אחרת. גם היעדים משתנים, אתה מבין מה חשוב בחיים".

אתה מבין מה חשוב בחיים. דניאל הרוש

במקביל לשדולה קמה עמותה בשם כולנו משפחה, שמנסה ליצור איזון ראוי בין הורות לקריירה. "על אף שאני מנסה להשאיר זמן פנוי למשפחה, לפני כמה חודשים הם ביקשו ממני להיות היו"ר בהתנדבות, ולא יכולתי לסרב. באמצעות העמותה אנחנו מקדמים תהליכי קיצור שבוע עבודה. ההסתדרות מתכוונת להעלות לקראת דיוני התקציב קיצור שעות עבודה ל-40 בשבוע. לצערי, ישראל הולכת כרגע הפוך. יום העבודה נמרח ומתארך, ומצפים ממך להגיב למיילים בכל שעה נתונה".

"לאשתי לא התאים רילוקיישן אז אמרתי לא"

ארז גולדשטיין, אב לשלושה ילדים בני 19, 17 ו-12, נמצא כ-20 שנה בעמדות ניהול בתחום ה-IT. הוא עבד בכמה חברות, בהן אורקל ישראל ו-ONE תוכנה. "פעמיים במהלך הקריירה הוצעו לי תפקידים אטרקטיביים בחו"ל וויתרתי עליהם למען המשפחה. בפעם הראשונה הייתי בין עבודות והוצע לי תפקיד בחו"ל. המשמעות היתה רילוקיישן ובאותה נקודת זמן זה לא התאים למשפחה, במיוחד לאשתי. בתקופה שהוצעה לי ההזדמנות, היא התחילה לעבוד כמנכ"לית. בחרתי להשיב 'לא' לתפקיד.

"בפעם השנייה הוצע לי תפקיד של שיווק ומכירות של סטארט אפ ישראלי באירופה. המינימום שנדרשתי לו הוא שבוע בחו"ל ושבוע בישראל. אם רוצים להתפתח בתחום ההיי-טק, צריך להתנסות בפיתוח עסקי במכירות מול שותפים ולקוחות בחו"ל, ומאוד רציתי להיכנס לעולם ההיי-טק ולרכוש ניסיון בינלאומי. פה נאלצתי להחליט בין הקריירה למשפחה. לעבודה הזו היה מחיר משפחתי כבד: להיות זמן ניכר בחו"ל ולפספס חצי מהזמן המשפחתי, כולל אירועים חשובים בחיי הילדים. ועל אף שהוא היה חשוב לקריירה שלי, ויתרתי על התפקיד כי לא רציתי לשלם את המחיר.

ויתרתי על התפקיד כי לא רציתי לשלם את המחיר. ארז גולדשטיין ומשפחתו

גולדשטיין מציין כי מבחינתו הפרויקט הכי חשוב בחיים זה המשפחה ולכן זו הבחירה שלו. "אני מאוד שלם עם ההחלטה. בצמתים בחיים יש הרבה שבילים, אז לקחתי שביל אחר שהוביל למקום אחר ואולי זה עוד יקרה בעתיד, אבל בתקופת הזמן שבה הילדים צריכים את ההורים לידם, והאשה צריכה את בן הזוג, זה לא אפשרי מבחינתי להיות בחו"ל".

בחמש השנים האחרונות גולדשטיין הוא הבעלים והמנכ"ל של חברה משלו בשם INTEGRITY תוכנה. "כבעל עסק, זה לא קל לשלב בין עבודה למשפחה, אבל קבעתי לי כמה כללים שאני משתדל לחיות לפיהם: אני לא מחמיץ אירועים חשובים משפחתיים, אלא אם כן מדובר בכוח עליון; ואנחנו מקפידים על ארוחת ערב משפחתית. גם אם עובדים עד הערב, אנחנו חוזרים ישר לארוחה עם הילדים, שגם משתפים פעולה. ברוב ימות השבוע אנחנו מצליחים לעמוד בכך.

למרות הניסיון לאזן כמה שיותר, אני עובד שעות ארוכות. אני מתחבר למייל בשעות הלילה והראש נמצא רבות בעבודה, אבל אני משתדל לשלב את העבודה עם משפחה, ספורט ותחביבים. עד היום, כבר 20 שנה, ברביעי יש 'יום אבא' וב-16:00 אני בבית. זה נשאר כך מאז שהילדים היו בגן עד היום. יש יום בשבוע שאני מגיע מוקדם הביתה וזה רשום ביומן. בכלל, אני דוגל ברישום של כל הפעילויות ביומן. זמן עם המשפחה וספורט נמצאים ביומן, וכך האיזון הזה מתנהל דרכו".

זמן עם המשפחה וספורט נמצאים ביומן. ארז גולדשטיין

לדברי גולדשטיין, כדי למצוא את האיזון הנכון חשוב להיות במודעות לדברים החשובים. "לנהר של החיים יש זרימה חזקה והוא יכול לסחוף אנשים. אנחנו לא רוצים להיסחף ולהתעורר מאוחר מדי, ולראות שלא בחרנו, אלא פעלנו קצת באוטומט. חשוב שתהיה מודעות לבחירה: גם אם היא ויתור מסוים, הוא חייב להיעשות מתוך מודעות והסתכלות על המחיר".

"קל לשכוח את הילדים ברגע שהם נמצאים במסגרת"

אסף רותם, אב לאלונה, 5, ולרועי, שנתיים, נשאר עם אלונה בבית ארבעה חודשים, לאחר שזוגתו נאלצה לחזור ולסיים את ההתמחות שלה בפסיכולוגיה. "נשארתי בבית כדי לסייע לבת הזוג שלי להתקדם בקריירה. היא נדרשה לחזור לעבוד לחצי שנה, או להתחיל את ההתמחות מהתחלה. אני סיימתי פרק בחיי אז ולא בדיוק ידעתי לאן פניי מועדות, ובכל זאת, ילדה ראשונה זה די מרגש. אז פשוט עשיתי את זה".

כשאלונה נולדה היה רותם עצמאי, לכן הוא יכול היה לקחת פסק זמן. לאחר כשנה התחיל רותם מסלול דוקטורט בשיווק בבן גוריון, ובמקביל ייעץ לכמה סטארטאפים.לאחר שרועי נולד הוא פרש מהדוקטורט והתחיל לעבוד כשכיר בסטארט אפ. "כעצמאי לא הצלחתי לשלב בין עבודה לאבהות בצורה מספיק טובה, ולכן התחלתי לקחת חלקי משרות כדי להפריד טוב יותר בין הבית לעבודה. כשהגיעה הצעה למשרה מלאה - הלכתי עליה. גם כלכלית היא היתה הזדמנות וגם הייתי זקוק לקצת יציבות - לדעת לאן אני הולך כשאני יוצא מהבית. בבית אי אפשר לעבוד".

נשארתי בבית כדי לסייע לבת הזוג שלי להתקדם בקריירה. אסף רותם

גם בתקופה שבה עבד רותם כשכיר, הוא התקשה לשלב את האבהות. "הרגשתי רע על הזמן שאני לא עם הילדים. אבל מכיוון שלהיות עם ילדים זה קשה, קל לשכוח את הילדים ברגע שהם במסגרת או ברגע שאתה במסגרת בלעדיהם. כדי להרגיש רע אתה צריך להתאמץ ולזכור אותם, ואת המאמץ הזה עשיתי. ניסיתי להיות איתם כמה שיותר, אבל אני לא יודע כמה הצלחתי: היה לי יום בשבוע שחזרתי 'מוקדם', כלומר עד 17:00. אבל אני חושב שעיקר המאמץ הוא להוציא את המיטב מהזמן המועט שאיתם, ולא לתת לעצבים של שוק העבודה הישראלי לחלחל לשעה הקדושה הזו ביום. צריך להתרחק מהטלפון כשנמצאים איתם, למצוא תחומי עניין, לנסוע מהבית ולתת לאמא שלהם איזו שעה של שקט, ובעיקרון להכניס ללו?ז מתי נמצאים איתם".

לפני כשלושה חודשים החליט רותם להתמקד בסטארט אפ שלו, Vikki, חברת מדיה שלוקחת מחקרים אקדמאים והופכת אותם לסרטוני אנימציה. לדבריו, האבהות דווקא סייעה לו בקריירה. "בזכות הילדים הגעתי להבנה שאני צריך לפתח עסק. עסקתי בעיסוקים שונים ולא היתה לי 'קריירה' או מקצוע מספיק מוגדר. לבסוף הגעתי להבנה שאני צריך לפתוח עסק משלי. אני עובד בתחום השיווק שבו יש בארץ אפליה חזקה מאוד בתחום הגיל, במיוחד בסטארט-אפים שאיתם עבדתי בשבע השנים האחרונות, ואין כמעט שום דרך עבורי 'לסדר את עצמי' כשכיר בשנים הלא רבות שנותרו לי בשוק העבודה".

תגיות