מאת: מערכת און לייף

הנה כמה קווים לדמותו של "הגבר המודרני" כפי שנתפס בעינינו: הוא לא חושש להפגין רגשות, טיפוח היא לא מילה גסה בעיניו; לא מסתפק בזריקת הפח ומתעקש לשטוף כלים ואבהות מעורבת זה לגמרי הקטע שלו. אבל, איך נראית אותה "אבהות מעורבת"? עבור רבים מאיתנו, מדובר כנראה בגבר שלא נרתע מהחלפת חיתול ואפילו חוזר מהעבודה מוקדם פעמיים בשבוע כדי להביא את הילד מהגן. גברים שלוקחים חופשת לידה, לעומת זאת - זה כבר יוצא דופן, שלא נאמר קצת משונה.

 

עוד באון לייף:

 

בשנים האחרונות, מספר הגברים הישראלים שיוצאים לחופשת לידה נמצא במגמת עלייה. ובכל זאת, שיעורם מצומצם: מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי בשנת 2014, 473 גברים בלבד ניצלו את זכותם לחופשת לידה, כשבאותה השנה נולדו במדינה כ-174,000 תינוקות. החוק בישראל מאפשר לאם לצאת לחופשת לידה של שלושה וחצי חודשים, או לחלופין לחלוק את חופשת הלידה עם בן זוגה.

 

במקרה זה, על האם לצאת לחופשת הלידה בשבעת השבועות הראשונים, כשהאב מחליף אותה במהלך חציה השני של החופשה, כלומר בשבעת השבועות הבאים. הביטוח הלאומי מחשב את השכר הממוצע של כל אחד מבני הזוג בנפרד, ועל פי זה נקבעים דמי הלידה להורה, המשולמים במקום משכורת. זכותו של האב לצאת לחופשת לידה מותנית בזכותה של בת זוגו (כלומר, אם האם אינה עובדת המשלמת דמי ביטוח לאומי, גם לאב אין זכות לצאת לחופשה).

 

חופשת לידה לאבות

 

לזיו (34), עובד משרד ממשלתי מנופי פרת, ארבעה ילדים, מתוכם שלושה בנים ותינוקת בת תשעה חודשים, שכשנולדה יצא לחופשת הלידה הראשונה שלו. "תמיד הייתי אב מעורב, אבל זו הייתה חוויה חדשה ומשמעותית מאוד עבורי, הרגשתי לראשונה איך זה להיות הורה במשרה מלאה. חשבתי שיהיה לי יותר זמן לעצמי במהלך החופשה, ובפועל התמסרתי לטיפול בתינוקת והבנתי כמה זה תובעני", הוא מספר. "כשנולדו הילדים הקודמים, הייתי איתם ימים ספורים, ומיד אחר כך ראיתי אותם רק אחר הצהריים ובלילות, ופספסתי את החוויה הראשונית".

 

זיו מעיד כי עבודתו בשירות הציבורי השפיעה על החלטתו: "בשירות הציבורי, יש יותר הקפדה על זכויות העובד ולכן הייתה לי לגיטימציה לצאת לחופשת לידה, ובנוסף המנהל שלי מכיר בצרכים האישיים של העובדים, כך שהייתה לי קרקע פורייה לבקש זאת. גם במהלך החופשה, לא חיפשו אותי מהעבודה ולא הרגשתי לא נעים שאני לא נמצא. חוץ מזה, אשתי עובדת כעצמאית בקרבת הבית, כך שהמחויבות שלה לעבודה נתונה בידיה, וזה כמובן הקל עלינו".

 

גם יאיר (34), הייטקיסט ודוקטורנט למדעי המדינה ממבשרת ציון, יצא לחופשת לידה כשנולדה בתו הראשונה, לפני ארבע שנים: "האבהות שלי החלה להיבנות במהלך חופשת הלידה, והרגשתי שכמו בתי, גם אני גדל - כאבא", הוא נזכר. "זו הייתה חוויה נהדרת שאפשרה לי ללמוד על עצמי ועליה. למדתי איך להיות אבא, למה חשוב לסמוך על האינטואיציה שלי ואיך להתמודד עם כאבי שיניים או עם ההרדמות בלילה".

 

"מעבר לזה, נוצר בינינו קשר חזק ואצלי נוצר ביטחון עצמי ברמה שלא חשבתי שיהיה לי - להיות עם תינוקת בת חודשיים לחצי יום מחוץ לבית לגמרי לבד זה דבר מעצים מאוד, שנראה מפחיד מהצד. יש לי חברים שהפעם הראשונה שבה הם בילו לבד עם הילד הייתה כשהוא היה בן חצי שנה, זו לא אותה החוויה". כשיצא לחופשת הלידה, יאיר היה סטודנט באוניברסיטה הפתוחה, ובמקביל החל לעבוד בחברת היי-טק חדשה: "חופשת הלידה יצאה על חופשת הסמסטר, ולכן זה היה די נוח, וגם בעבודה תמכו בי. בסך הכול, החופשה נמשכת רק חודש וחצי, כך שזה לא כל כך נורא".

 

תמיכה בגברים, ביקורת כלפי הנשים

גם זיו וגם יאיר מעידים כי אחד השיקולים לחלוקת חופשת הלידה בינם לבין בנות זוגם, הייתה הרצון למערכת יחסים שוויונית. יאיר אומר: "חשבנו שזה נכון כי שנינו הורים ושנינו רצינו להמשיך בקריירה שלנו. חופשת לידה של חודש וחצי, לעומת חופשה של שלושה וחצי חודשים שמגיעה אחרי תקופה של היריון זה לא דבר פשוט. לבת זוגי אילאיל כבר 'היו קוצים' אחרי כל כך הרבה זמן בבית, ושמחתי מאוד לראות אותה חוזרת לעבודה".

 

אבל, נראה שגם כאשר בני הזוג מתחלקים בחופשת הלידה, המצב רחוק מלהיות שוויוני. לדבריו של יאיר, "הרצון לעשות הכול שווה בשווה קצת התפוצץ לנו בפרצוף. אנחנו חיים בחברה ולא בוואקום, לא משנה כמה הזוגיות שלנו שוויונית. המעסיקים מניחים שאימהות לא יכולות לעבוד במשרה מלאה ואבות כן, ולכן נשים משלמות מחיר על זה שהן אימהות. למעשה, מסתבר שאחרי הלידה, בדרך כלל המשכורת של האב עולה ושל האם דווקא יורדת. החלוקה השוויונית לא מספיקה כי לי קל יותר, ולכן החלטנו לתת לאילאיל יותר זמן לקריירה שלה ויותר מרחב תמרון. אפילו חופשת הלידה לא לגמרי שוויונית, כי שבעת השבועות הראשונים קשים יותר מהבאים".

 

האחריות למצב הקיים לא נופלת על המעסיקים בלבד, אלא על החברה והביקורת (הגלויה או הסמויה) כלפי הנשים שמוותרות על חלק מחופשת הלידה שלהן: "הדבר היחיד שהעיב על ההחלטה שלנו היו התגובות שקיבלנו מהסביבה", מעיד יאיר. "בעוד שאני קיבלתי תגובות מעודדות ומפרגנות, אילאיל זכתה לתגובה הפוכה. אותם אנשים שאמרו לי שהם מעריכים אותי על האומץ, הרימו גבה מול בת זוגי והפנו כלפיה שאלות כמו 'איך את משאירה את הילדה לבד בבית?' או 'למה את הולכת לעבודה כשרק ילדת?'. בנוסף, היו כאלה שביקרו את אילאיל על כך שהיא לא הוגנת כלפיי, מפני שהיא לא נותנת לי להתמקד בקריירה, לכאורה, וגורמת לי לעבוד כפליים. זו הייתה תחושה די מתסכלת".

 

"למעשה, חלק מהאנשים שהחמיאו לי עדיין התייחסו אליי כאל סוג של בייביסיטר", הוא ממשיך. "כשהגעתי לאירועים משפחתיים לבד עם הילדה, למשל, היו כאלה ששאלו אותי אם היום אני הבייביסיטר וזה צרם לי מאוד. אני לא הבייביסיטר, אני האבא וזה חלק מהתפקיד שלי".

 

בדומה ליאיר, גם זיו מעיד כי כל חבריו ובני משפחתו תמכו בהחלטתו ואהבו אותה, אך דווקא במוסדות הרשמיים, זכה לתגובות מופתעות: "כשבאתי לטיפת חלב לראשונה כשהתינוקת הייתה בת חודש, האחות התלהבה שבאתי ומיד אחר כך שאלה אותי איפה האימא. כשאמרתי שאני בחופשת לידה, היא שאלה בחצי-צחוק: 'אז למי אעשה את שיחת הדיכאון אחרי לידה?'. מי יודע, אולי גם לגברים יכול להיות דיכאון אחרי לידה?".

 

90% מהגברים השוודים יוצאים לחופשת לידה

חופשת הלידה הגברית, שעדיין מהווה דבר חריג בנוף הישראלי, נתפסת כדבר טבעי הרבה יותר באירופה. בשוודיה, הדוגמא האולטימטיבית למדינה בה בולט השוויון המגדרי, כ-90% מהגברים יוצאים לחופשת לידה. שם, כל משפחה זכאית ל-16 חודשי חופשה, כשארבעה מתוכם מיועדים בלעדית לאישה ושניים נוספים לגבר. בניגוד למצב בישראל, אם הגברים השוודים לא יממשו את זכותם לחופשת לידה בחודשיים האמורים, אלה לא יעברו אל הנשים אלא פשוט יאבדו.

 

ולא רק בשוודיה: בספרד, הגברים זכאים לחופשה של 22 ימים בתשלום מלא; בבריטניה ובאוסטרליה – 14 ימים; בצרפת – 11 ימים; בברזיל – 5 ימים; ואילו בסעודיה, הגברים זכאים לחופשה בתשלום ביום הלידה בלבד. אבל, לצד אלה, נמצאות מדינות רבות, חלקן מערביות, שבהן גברים אינם זכאים כלל לחופשת לידה בתשלום. בישראל, כשהחופשה קצרה ממילא, לנשים רבות חבל לוותר על חלק ניכר ממנה.

ולא רק באירופה: לאחר לידת בתו, מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, החליט לצאת לחופשת לידה של ארבעה חודשים, והצהיר כי כל עובד בחברת פייסבוק, ללא קשר למגדר, יוכל לצאת לחופשת לידה בת ארבעה חודשים בתשלום. בסטאטוס שפרסם, כתב: "מחקרים מוכיחים שכאשר הורים עובדים יוצאים לחופשת לידה ומפנים זמן כדי להיות עם התינוק שלהם, התוצאות מיטיבות עם התינוק בפרט ועם המשפחה בכלל".

 

חופשת אבות

 

נראה, כי מדינת ישראל לא ערוכה לחלוטין לגברים שיוצאים לחופשת לידה: "מעבר לכך שכל הטפסים בנושא היו בלשון נקבה, הבירוקרטיה של הביטוח הלאומי ממש הוציאה לנו את המיץ", מספר זיו. "מיד עם הלידה, הביטוח הלאומי בודק אם האם משלמת ביטוח לאומי, ואם כן מעבירים לחשבונה את דמי הלידה לשלושת החודשים הבאים. כשמחלקים את חופשת הלידה בין בני הזוג, הביטוח הלאומי צריך לבצע את החישוב מחדש, לקחת חזרה חלק מהסכום שניתן לאם ולהעביר לאב את הסכום שהוא זכאי לו. ההתנהלות הייתה איטית, ודמי הלידה הגיעו באיחור של מעל חודש, שבמהלכו לא הייתה לנו הכנסה, וזה היה מלחיץ ופגע בנו".

 

מדוח משרד הכלכלה בנושא חופשות לידה, עולה כי ישראל מפגרת אחרי מדינות ה-OECDבנושא, הן מבחינת חקיקה ("ישראל טרם אימצה את ההנחיות הבינלאומיות הקובעות כי יש לייחד חופשת לידה לגבר שאינה באה על חשבון חופשת האם") והן מבחינת חינוך ("המדינה איננה פועלת באופן יזום באמצעות קמפיינים, תמריצים ואמצעים מומלצים נוספים, לעידוד אבות ליציאה לחופשת לידה כמותר בחוק").

 

נראה, כי חופשת הלידה הגברית לא רק נתפסת כדבר משונה בעיני חלק ניכר מהאוכלוסייה, אלא גם מהווה מעין פריווילגיה - קשה להתעלם מהנסיבות הנוחות שאפשרו לזיו וליאיר לצאת לחופשה. כך, למרות העובדה שזכאות הגברים לחופשת הלידה מעוגנת בחוק, לא רק שהמודעות בנושא לוקה בחסר, אלא שגברים רבים מעידים על לחץ ורמזים מצד המעסיק, לשוב לעבודה מהר.

 

"לא, לא התגעגעתי לעבודה"

ואמנם, בינואר 2016, אישרה הממשלה "חופשת אבהות" בת שמונה ימים לאבות, שקידמו שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי) וחברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ). מדובר בשמונה ימי חופש, מתוכם כחמישה שיהיו בתשלום על חשבון המעסיק. זאת, בניגוד למצב הקיים כיום, שבו המעסיקים אינם מחויבים לאפשר לגברים ימי חופשה לאחר הלידה. כך, גברים רבים שמעסיקיהם אינם מאפשרים חופשה, או כאלה שאינם יכולים להרשות חופשה לא תשלום - נאלצים לשוב לעבודה, לעתים כשבת זוגם עדיין לא השתחררה מבית החולים. אבל, גם ההחלטה הזו מעט בעייתית: הנטל הכלכלי נופל על המעסיקים ולא על הממשלה, שאינה מממנת אף לא אחד מימי החופשה. בנוסף, שלושה מתוך שמונת ימי החופשה נחשבים כימי החופשה השנתית או ימי המחלה, כך שאם לעובד לא נותרו כאלה, אלה שבים להיות ימי חופשה ללא תשלום.

 

 

מה דעתכם על ההחלטה?

זיו: "זו החלטה חשובה ובסיסית. כל אב צריך להיות בבית בימים שלאחר הלידה, לא משנה אם זה הילד הראשון או החמישי, גם אם הוא מחליט לא לצאת לחופשת לידה. לנצל ימי חופש או מחלה עבור זה, זה מחפיר".

 

יאיר: "ההחלטה הזו היא בכיוון הנכון, אבל אני לא בטוח שהיא תעשה הבדל משמעותי. אמנם זה טוב שאבות יישארו בבית, במיוחד בהתחלה כשהאם זקוקה למנוחה. אבל, הייתי שמח אם הייתה חלוקה אחרת, לא רק שמונה ימים. אני גם לא בטוח עד כמה זה יעבוד - הממשלה מטילה בעצם את רוב הנטל על המעסיקים, שלא בטוח מוכנים לזה. מעבר לזה, מה שחשוב לדעתי הוא מעטפת חינוכית שתייצר שינוי תודעתי, כך שיותר גברים יבחרו לצאת לחופשת לידה".

 

מה הייתם ממליצים לגברים אחרים שחושבים לצאת לחופשת לידה?

זיו: "קודם כל, לתכנן הכול ברמה הזוגית והמשפחתית ולתאם ציפיות בין בני הזוג, עד רמה של היומיום עצמו. בנוסף, לבדוק טוב את ההיבטים הביורוקראטיים – כולל כל החישובים הכלכליים לגבי גובה דמי הלידה. צריך לעשות את זה באופן הכי אנליטי שאפשר, עדיף תוך התייעצות עם הביטוח הלאומי או עם מישהו שמבין בזה, מפני שבזמן החופשה אסור לעבוד או לקבל כסף ממקום אחר. אם החלטתם ללכת על זה – אל תתכננו שום דבר אחר, אלא תקדישו את עצמכם לחלוטין לחוויה. דברים אחרים הם בבחינת בונוס".

 

יאיר: "אחת הבעיות של האבות היא שאין להם קבוצת תמיכה או משהו כזה, ולכן אנחנו מתמודדים לבד עם האבהות. כשאתה אב שיצא לחופשת לידה, אתה לבד: החל מטיפת חלב ועד לגן השעשועים – בכל מקום רואים מסביב אימהות. לכן, אני ממליץ לחפש אבות נוספים בסביבה, ובנוסף לקרוא הרבה באינטרנט, זה מרגיע את חוסר הביטחון. יש לי הרבה אחיינים, ולאילאיל לעומת זאת אין בכלל. ובכל זאת, היא ידעה הרבה יותר ממני מפני שמגיל אפס מחנכים בנות להיות אימהות ובנים להיות אנשי קריירה. לצד זאת, תסמכו על האינטואיציה שלכם. לפני הלידה חששתי שלא אדע מה נכון, אבל זה לא מסובך כמו שזה נראה. כולם עושים טעויות, אבל לומדים מהן ובסוף שורדים את זה. תסמכו על עצמכם".

תגיות