נבטים הפכו בעשור האחרון שם נרדף לתזונה טבעית ובריאה, וכל כריך שמבצבצות ממנו שערות אלפלפה, או סלט עתיר עלעלים וגבעולים זוכה לתיוג מיידי כ"מנת בריאות".  אבל רובנו לא מודעים לכך, שלפעמים דווקא הקרבה לטבע טומנת בחובה סיכון בריאותי. זה לפחות מה שחושבים כעת בגרמניה.

 

נכון לרגע כתיבת שורות אלה, באירופה מונים 18 אנשים שמתו מזיהום בחיידק אי קולי אלים שמאיים על גרמניה. אחרי שהואשמו הספרדים במלפפונים מזוהמים, מתברר שמקור החיידק המזהם הוא בנבטי שעועית הגדלים בחווה בצפון גרמניה.

 

עוד ב-Onllife

זהירות, ס-ל-מ-ו-נ-ל-ה  

כבר בשנת 1999 פרסם ה-FDA אזהרות בנוגע לאכילת נבטים חיים, בגלל חשש מנוכחות של חיידקי סלמונלה ואי קולי סוג מסוים בכמויות שיכולות לגרום לזיהומי מעיים (ולנזקים בריאותיים אחרים). על פי חוזר מנהל המזון והתרופות האמריקאי אכילת נבטים חיים אינה מומלצת, ובמיוחד למבוגרים, לילדים קטנים ולסובלים מהפרעות במערכת החיסון.

 

החשש הוא לא רק מפני נבטים קנויים שמוגשים במסעדות, כפי שקרה בגרמניה, אלא גם כאלה שגודלו בבית. החשד הוא שהזיהום החיידקי מגיע מן הזרעים ומקורו בצואת בעלי חיים שזיבלה את הקרקע בה צמח הצמח ממנו הופקו. וגם בגלל שתנאי החום והלחות בהם מגודלים הנבטים מספקים תנאים נוחים במיוחד גם להתפתחות החיידקים.

 

מדי כמה חודשים מפרסם ה-FDA את ממצאי הבדיקות השגרתיות שנערכות לנבטים, ומזהיר מפני אכילתם סוגים כאלה ואחרים, שנמצאו מזוהמים. הפרסום האחרון, אגב, הוא מדצמבר 2010. 

"נבטים הם מזון בריא, אבל כמו בכל סוגי המזון הטבעיים שגדלים באדמה יש סיכוי שיגרמו למחלות מעיים בגלל נוכחות של חיידקים ופטריות שיש באדמה. ובמיוחד הדבר נכון לגבי מזונות אורגניים שלא עברו ריסוס.

 

"אמנם בישראל לא דווח על התפרצויות בעקבות אכילת נבטים, אבל זה לא אומר שזה לא קרה, אלא שלא היה דיווח, כי מערכות הבקרה שלנו פחות מסודרות מאלה שבארצות-הברית", מדגיש פרופ' דוד גרינברג, מומחה למחלות זיהומיות בילדים, מרכז רפואי סורוקה, לשעבר יו"ר החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית. "ייתכן שיש צמחים שמועדים יותר לפורענות הזיהומים, כמו נבטים, ואולי גם חסה ושאר ירקות שבאים במגע ישיר עם הקרקע, שלא כמו עגבניות, שנקטפות משיח".

"ייתכן שנבטים נוטים להזדהם בגלל שקשה לשטוף אותם", מוסיף פרופ' אליוט בארי, מנהל המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם באוניברסיטה העברית ב"הדסה" בירושלים. "אבל כנראה שמקור הזיהום הנוכחי בגרמניה הוא שימוש במי שפכים, ואין חשש שזה יקרה בישראל, בגלל הטיפול המעולה שמוענק פה למי קולחין שמיועדים להשקייה".  

 

  • ובכל זאת, איך מתגוננים?

"ב-FDA  ממליצים לבשל את הנבטים לפני אכילתם, ואם רוצים לאכול מהם טריים צריך לשטוף אותם היטב מספר פעמים, לפני שאוכלים", ממליץ פרופ' בארי. ופרופ' גרינברג ממליץ להקפיד גם על שטיפת ידיים אחרי הטיפול בנבטים.

מזון על ממלחמת העולם השנייה

נהוג להנביט נבטים מסוגים שונים של גרעינים (לדוגמה: חמניות), קטניות (שעועית ואלפלפה, שנקראת גם אספסת, למשל )או זרעי ירקות (כמו צנונית). בשלב הראשון של ההנבטה מתקבלים נבטוטים, זה הגרעין או הקטניה שעברו השריה עד שהחל לבצבץ מהם גבעול קצר. נבטים, לעומת זאת, הם שלב מתקדם יותר של הנבטה. "צמחים תינוקות", כפי שהם נקראים בעדות הטבעונים, בעלי גבעול ושני עלים ראשונים.   

 

יש שממליצים לאכול מהם כדי להתגונן מפני מחלות, ואחרים סבורים שמדובר במזון עשיר בויטמינים ומינרלים, אך דל קלוריות. אפשר לרכוש אותם כמעט בכל מרכול, אבל יש שיעדיפו לגדל אותם ב"גינה הפרטית", שצומחת לתפארת על השיש במטבח, בקערות פלסטיק פשוטות או במנבטות חשמליות מתוחכמות.  

תולדות הנבטים כמזון בריאות או "מזון על" – כך מתייחסים אליהם שוחרי הבריאות -  נעוץ אי שם בתקופת מלחמת העולם השנייה. תחילתו במאמר שפרסם מומחה לתזונה בשם ד"ר קלייב מק'קיי ( Dr. Clive M. McKay) מאוניברסיטת קורנל היוקרתית שהתלהב מ"הירק" שאינו זקוק לאדמה או שמש, שאפשר לגדל בכל מקום ואקלים ושעל פי מחקריו עשיר מאוד בערכים תזונתיים.

 

מי שאימצו את תורתו של ד"ר מק'קיי היו ילדי הפרחים של שנות ה-60, שחפשו קרבה לטבע ובזו לתרבות המזון המערבי המתועש. בהמשך, הפכו הנבטים נחלתם של מי שבקשו דרכים טבעיות לריפוי ממחלות. הידועה שבהם היא אן ויגמור, שהצליחה לרפא את עצמה ממחלות קשות בעזרת תזונה, כך על פי המיתולוגיה הטבעונית.

ויגמור הקימה מרפאות ריפוי על פי שיטת Raw Food  שפיתחה ומתבססת על שתיית עשב חיטה, ואכילת נבטים, ירקות ופירות אורגניים, אגוזים, קטניות וזרעים חיים, ללא בישול. השיטה מקובלת גם כיום.  "לפי שיטת אן ויגמור נבטים ונבטוטים הם מזון מרוכז, המעולה ביותר, ויש להם ערך תזונתי גבוה בזכות חומרי התשמורת שהם אוגרים והאנזימים שמפרקים אותם", טוענת  ד"ר פנינה בר סלע בספרה התחדשות (הוצאת פוקוס).

 

ואילו במצפה אלומות מציעים סדנאות ריפוי בשיטת אן ויגמור, ומדגישים כי "לנבטים יש סגולות מרפא רבות". הם מכילים שפע אנזימים והם אחד מהמקורות העשירים והאיכותיים ביותר למינרלים, וויטמינים, וחומצות אמינו חיוניות. כמות הוויטמינים שיש בזרע מכפילה את עצמה במאות אחוזים בתהליך הנביטה ויש בהם חלבון איכותי, סיבים תזונתיים ועוד רכיבים לכן הם דרך מעולה לשמור על הבריאות ועל המערכת החיסונית". 

 

נשמע טוב, נכון? חבל רק שלחלק מהטיעונים הללו אין כנראה ביסוס מדעי.

האם נבטים מזינים יותר?

"נבטים אינם מזון על ואין להם יתרון על פני ירקות ופירות אחרים", אומרת דורית אדלר, דיאטנית קלינית, מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה, במרכז הרפואי הדסה עין כרם. "נכון שבתהליך ההנבטה חל פירוק של חומרי התשמורת, אבל  אנזימים הם למעשה חלבונים שהגוף מפרק וסופג ובצמחים יש כמות החלבונים מיזערית.

 

"כמו כן, צריך לזכור שכמות הנבטים שאוכלים היא גרמים בודדים, כך שגם את מה שיש בהם מקבלים בכמות קטנה מאוד", מוסיפה אדלר. "אין עוררין שירקות ופירות הם ליבת התזונה, הם מספקים עשרות רכיבים תזונתיים, כמו ויטמינים, מינרלים, חומרי צבע ואנטיאוקסידנטים נוספים, שחיוניים לבריאות ומגינים על האדם מפני מחלות קשות.

 

"אבל אני לא מכירה מחקרים שמוכיחים כי נבטים הם יותר מכל פרי או ירק אחר או שיש להם יתרון נוסף שמתבטא הפחתת תחלואה ותמותה. אין מזון אחד שיכול לספק את כל סוגי רכיבי התזונה, ולכן ההמלצה היא לאכול מכל הסוגים והצבעים, ובכלל זה גם נבטים".  

 

 

הבריאות שלכם הכי חשובה:  מומחי מגדל יעזרו לכם לשמור עליה