שר החינוך גדעון סער אמר השבוע ש"רק הצבת יעדים מדידים בכל תחום במגזר הציבורי כמו במגזר הפרטי יכולה להביא לשיפור ולשינוי". השאלה הנשאלת היא מה הם, מבחינתו, יעדים מדידים. סער התפאר השבוע בתוצאות המבחנים הבינלאומיים TIMSS  במתמטיקה ומדעים ו - PIRLS בקריאה ספרותית ומדעית. בראשון, עלתה ישראל מהמקום ה- 24 למקום ה-7 ובשני, למקום ה- 18 לעומת מקום ה-31 ב- 2006. 

 

עוד ב Onlife:

 

על פניו, נשמע כי אכן יש סיבה לגאווה. לפי סער, התלמידים השיגו את התוצאות הגבוהות ביותר מאז הצטרפה ישראל למבחנים. אבל אל מול שמחתו של סער, פתחה את הפה ברשת ילדה אחת בת 11 מבית הספר היסודי ע"ש ארלוזורוב בחדרה וסיפרה כי "עשו לנו מבחנים מקדימים בבית-הספר והרבה בחנים כי המורה רצתה מאוד שנצליח".

 

כך מתברר כי התלמידים שנבחרו להשתתף במבחנים הבינלאומיים קיבלו הודעה מבעוד מועד על השתתפותם, ומוריהם השקיעו שעות רבות של לימודים נוספים, תרגולים ובחנים על מנת שיוכלו להשתתף במבחנים ולהצליח בהם. מספר התלמידים שהשתתפו במבחן ה- TIMSS  הוא 4,699 תלמידים ותלמידות ובמבחן ה- PIRLS השתתפו 4,186. אז מי הם אותם תלמידים ותלמידות שנבחרו להשתתף במבחנים נחשבים אלו? וחשוב לא פחות - מי מודר מהם?

 

"עשו לנו מבחנים מקדימים כי המורה מאד רצתה שנצליח" (צילום אילוסטרציה)

 

על מי אנחנו עובדים?

קבוצת הילדים שנבחנו לא כוללת ערבים, חרדים וחינוך מיוחד. בכך העלימה מדינת ישראל ערכים קיצוניים מהמדגם, שיכולים ל"משוך" את התוצאות למטה. מערכות החינוך המיוחד והערבית הן מהמוחלשות והמוזחנות ביותר שקיימות בישראל ומתוך כך השגיהן נמוכים יותר. ואילו התקציב של מערכת החינוך החרדית רק גדל מאז כניסתו של שר החינוך גדעון סער לתפקיד, אולם אלה לא לומדים את כל מקצועות הליבה.

 

אם נרצה לתרגם לאחוזים את כמות התלמידים שמשרד החינוך היה צריך "להעלים" כדי לקבל תוצאות טובות, נקבל תמונה עגומה. הארגון הבינלאומי שמבצע את המבחנים אוסר על הוצאת יותר מ- 23% מהתלמידים במדגם. רוב המדינות לא מתקרבות בכלל למספר הזה, ואילו מדינת ישראל "מתפארת" ב- 22.6 אחוזים שהוצאו מהמדגם. בנוסף, כפי שסיפרה אותה תלמידה מחדרה, יודעים מראש מי הם התלמידים שייבחנו ומשקיעים בהם הכנה לא פשוטה למבחן הספציפי הזה. ולקינוח, עוד כמה מאות תלמידים לא הופיעו למבחן באופן מסתורי. האם סביר להניח שכולם היו חולים? או שאולי שר החינוך מתגאה בתוצאות מחקר שנכונות אך ורק לאותה קבוצת תלמידים ישראלים שנבחרו בקפידה?

 

על מי אנחנו עובדים בעצם? רק על עצמנו. אין שום קשר בין המבחנים הבינלאומיים הללו לבין רמת החינוך האמיתית בישראל. ואם כבר נתונים מדידים, כפי שמעודד שר החינוך, אולי יש צורך להתייחס יותר לתוצאות המאכזבות במבחני המיצ"בשהתפרסמו לפני כחודשיים. במבחנים אלה ניכרת ירידה חדה בהישגי תלמידי כיתות ח' ומגמה מעורבת בהישגי כיתות ה' לעומת השנה שעברה. עיקר הירידה מתאפיינת בתחומי המתמטיקה והמדעים, והיא חלה גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי.

 

ישראל מתגאה ב- 22.6 אחוזים שהוצאו מהמדגם. ואיפה שאר המדינות?

 

אולי כדאי לנו להתייחס לנתונים שמייצגים את המציאות

התמונה השקרית שמנסה להציג שר החינוך דרך המבחנים הבינלאומיים מזכירה לי, באופן אירוני, תלמיד שמרמה בבחינה. כי מה ההבדל בין הצגת נתונים שקריים להעתקה בבחינה? כפי שאותו תלמיד מעתיק מפסיד בעצמו מההעתקה (כן, כן, אני מורה) משום שכך הוא אינו מפנים את הידע ולא מתפתח ורוכש השכלה באמת, כך גם מדינת ישראל תישאר עם המצב העגום של מערכת החינוך, אם לא תודה באמת ותפנים את הנתונים שמשקפים את המצב שלה במציאות.

 

שר החינוך הוסיף כי "רק תפיסה שלוקחת בחשבון את התפוקות ולא רק את התשומות יכולה להביא לשינוי". אותן תשומות, הן הצרכים האמיתיים של מערכת החינוך הישראלית ואכן, אם בראש ובראשונה ניקח אותן בחשבון, נוכל באמת להביא לשינוי. אם במקום להדיר את החרדים ממבחנים בינלאומיים נחיל עליהם גם את לימודי הליבה אולי אז נביא לשינוי במגזר זה. אם נתייחס למזגר הערבי באופן שוויוני באמת, ונשקיע במערכת החינוך שלו באותה מידה בה משקיעים בזו של היהודים, אז נוכל להפסיק לשקר לעצמינו ולהכניס גם תלמידים ותלמידות ערבים למבחנים בינלאומיים יוקרתיים. לשם כך, יש לבצע בבתי הספר החרדיים והערביים רפורמה משמעותית בתכנים הלימודיים ובשעות הלימוד המוקצות.להתעלם ממצבם או להוציא אותם ממדגמים של מבחנים לא מועיל לנו כחברה ומדינה.

 

לבסוף, אם נעריך באמת את עבודתן של המורות והמורים בבתי הספר השונים ונתגמל אותה כראוי, נוכל לשנות את המוטיבציה ואת איכות הלימוד. במילים אחרות, כדאי לשר החינוך להיות אמיתי עם עצמו ועם אזרחי המדינה, אחרת אנחנו סתם מרמים בבחינה.

תגיות