הסויה תופסת מקום מרכזי במטבחי המזרח הרחוק מזה 4500 שנה. לעומת זאת, רק במאה ה-19 היא הפציעה בשמי הקולינריה באירופה ובאמריקה, ובעשרות השנים האחרונות צוברת פופולריות הולכת וגוברת. מחקרים על אוכלוסיות אסיאתיות, הצורכות כמויות גבוהות של סויה, מצאו שכיחות נמוכה של מחלות כסרטן השד והערמונית ומחלות לב וכלי דם, הנפוצות מאוד בעולם המערבי, ופערים משמעותיים בשכיחות התחלואה, עוררו גל של מחקרים שמטרתם לעמוד על טיבה של הסויה כמזון היכול לסייע במניעת מחלות.

עוד ב-Onlife:

הסויה היא אחד המזונות הנחקרים ביותר, וככל שהמידע הולך ומצטבר נראה כי כך גם גובר הבלבול בקרב הציבור ואנשי המקצוע. לצד הראיות על יעילותה במניעת תחלואה, עולות טענות שהיא דווקא עלולה להגביר סיכון למחלות מסוימות. הסויה היא המזון היחיד המכיל כמות משמעותית של איזופלאבונים, וסביב חומרים אלו נסובה רוב המחלוקת. האיזופלאבונים ידועים בעיקר בתור 'פיטואסטרוגנים'- אסטרוגנים צמחיים.

מחקר: קפה מוריד הסיכוי ללקות בסרטן רירית הרחם

כמה כוסות קפה ביום הן הרסניות לבריאות שלכם והאם יש קשר בין המשקל לבין הסיכויים ללקות במחלה

לכתבה המלאה

בניגוד לשמם, השפעת הפיטואסטרוגנים בגוף האדם איננה אחידה ומשתנה מרקמה לרקמה: לעיתים הם בעלי השפעה חלשה (בערך פי 10,000-1000 פחות מאסטרוגן אנושי), לפעמים הם בעלי השפעה ובמקרים אחרים הינם נטולי השפעה הורמונלית. לכן עיקר המחקר בתחום בודק את הקשר בין צריכת סויה לבין השפעה על תופעות ומחלות הקשורות להורמון אסטרוגן כמו- סרטן שד, תופעות גיל המעבר ואוסטאופורוזיס.

מחקרים רבים שהראו השפעה שלילית של סויה נערכו בתרביות ובבע"ח, עם מינונים גבוהים בהרבה מאלו שסביר שאדם יצרך. היכולת להסיק ממחקרים אלו מוגבלת, ומחקרים בבני אדם מראים תמונה שונה.

סויה מעלה את הסיכון לסרטן השד? לא

אחת הטענות המטרידות כנגד סויה היא שצריכתה מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן השד. בשנת 2012  הוציא איגוד הסרטן האמריקאי הנחיות תזונה עדכניות למניעת סרטן. בהנחיות אלו ישנה התייחסות מיוחדת לנושא הסויה. ההנחיות באות ומרגיעות – אין עדות כי סויה מעלה את הסיכון לסרטן השד, וייתכן שהיא אף מגנה מפני סרטנים הורמונליים דוגמת סרטן השד, רירית הרחם והערמונית.

מהו מקור הטענה כי סויה מעלה סיכון לסרטן השד? איזופלבונים שבסויה נמצאו כמעודדים גדילה של תאי סרטן שד ובלוטות חלב בחיות מעבדה. לעומת זאת, מחקרים אפידמיולוגיים גדולים בבני אדם לא תומכים בכך, וחלקם אף מצאו שלצריכת סויה אפקט מגן מסוים מפני הישנות המחלה. ההנחיות של האיגודים המקצועיים כיום הן שגם נשים בסיכון או לאחר סרטן שד, יכולות לשלב סויה בתפריטן כחלק מתזונה מגוונת. יצוין כי מוצרי הסויה נבדלים בכמות האיזופלאבונים: חלב סויה למשל מכיל כמות זניחה בהשוואה לטופו.

סויה גורמת להתפתחות מינית מוקדמת? לא

יש החוששים כי צריכת סויה ושימוש בתרכובות מזון לתינוקות על בסיס צמחי, עלולים להוביל להתפתחות מינית מוקדמת, תופעה ששכיחותה עולה בעולם המערבי. הקשר לא הוכח. הסברים חלופיים לתופעה כוללים עליה בהשמנה בקרב ילדים וחשיפה לחומרים דמויי אסטרוגן דרך הסביבה כגון: חומרי הדברה, ביספינול A ותרופות הורמונליות לבני אדם ולבע"ח בתעשיות המזון המגיעות בסופו של דבר גם למים ולקרקע.

באשר לתזונת תינוקות, הנקה הייתה ונשארה האפשרות המומלצת ביותר. שימוש בתרכובות על בסיס סויה נמצא כבטוח, אך לא נמצא יתרון לצריכה שלו על פני פורמולות חלביות. ההמלצה כיום היא לבחור בפורמולה חלבית, למעט במקרים של אורח חיים טבעוני או כשאין יכולת לעכל פורמולה חלבית. הנחיות עדכניות של ארגוני הבריאות אינן מגבילות צריכת סויה גם בקרב ילדים, אלא מתירות את צריכתה כחלק מתזונה מגוונת. בקרב גברים, לא נמצא קשר בין צריכת סויה לירידה בספירת זרע וגינקומסטיה - הגדלת שד בגבר.

סויה פוגעת בתפקוד בלוטת התריס? לא

צריכת סויה לא משפיעה לרעה על תפקוד בלוטת התריס אצל אנשים בריאים, וגם בקרב אלו הסובלים מתת פעילות של הבלוטה. אולם בדומה למזונות ולתרופות נוספות, צריכת סויה בסמוך לנטילת אלטרוקסין יכולה להפריע לספיגתה במעי, ולכן ההמלצה היא ליטול תרופה זו על קיבה ריקה.

סויה מגנה מפני אוסטיאופורוזיס? כן

הסיכון לאוסטאופורוזיס עולה משמעותית לאחר גיל המעבר ומחקרים שנעשו בקרב אסיאתיות הראו שצריכת סויה קשורה לצפיפות עצם גבוהה יותר לאחר גיל המעבר. כמו כן, מספר מחקרים שבדקו השפעה של איזופלבונים, מצאו שיפור בצפיפות העצם. יחד עם זאת, אין עדיין מסקנה חד משמעית בנושא.

השפעת סויה על העצם יכולה להתרחש גם במנגנונים נוספים. הסויה, בדומה למוצרי החלב, עשירה בסידן ושיעור ספיגתו גבוה. 100 גרם טופו מכילים 86 מ"ג סידן ושיעור הספיגה של הסידן מהטופו הוא –30%.

צריכת סידן היא גורם חשוב בהגנה על העצם, אך יש מכלול של גורמים נוספים המשפיעים על צפיפות העצם, ביניהם אשלגן, מגנזיום, נחושת, אבץ ומנגן, שכולם נמצאים בכמויות מרשימות בקטניות ובמיוחד בסויה.

סויה עוזרת נגד גלי חום? כן

גלי חום הם תופעה שכיחה בגיל המעבר בעולם המערבי. השכיחות הנמוכה של גלי חום ביפן הובילה להשערה שאיזופלבונים יכולים להשפיע לטובה על תסמין זה בשל ההשפעות דמויות האסטרוגן החלשות שלהם.

מחקרים רבים שבדקו תוספי איזופלאבונים הראו הטבה בתדירות ו/או בחומרה של גלי החום בשיעור של 50%. ההשפעה מורגשת תוך מספר שבועות של שימוש, כך שקל לזהות אם יש הטבה או לא, ובהתאם להחליט על המשך שימוש. המחקרים בדקו תוספים ולא מזונות סויה, כך שלא ברור אם יש לצריכת סויה אפקט דומה.

סויה מגנה מפני מחלות לב? כן

סויה נמצאה כמזון המיטיב עם בריאות הלב וכלי הדם במגוון מנגנונים ביניהם הורדת רמות כולסטרול והגברת האלסטיות של העורקים.  השפעות אלו מיוחסות למכלול רכיבים הקיימים בסויה: איזופלאבונים, חלבון הסויה, סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון ושומן בלתי רווי מסוג אומגה 3.כמו כן, בדומה ליתר הקטניות, הסויה נטולת כולסטרול ודלה בשומן רווי הידועים בהשפעתם המזיקה על מערכת הלב וכלי הדם.