בלעדיהמתלוננת נגד הרב טאו בטור אישי: "אין לי זכות לוותר על הקול שלי, כי הוא הקול של רבים"
נחמה תאנה הפכה לקול התורן של קרבנות תקיפה מינית במגזר הדתי לאומי כשחשפה באומץ שהותקפה על ידי הרב צבי טאו לפני 30 שנה, ומאז היא זוכה לגלי תמיכה ונאצה כאחד. עכשיו היא כותבת מדם ליבה ומספרת על השבוע ששינה את חייה ועל כל הסיבות מדוע למרות כל מה שעומד בדרכה, אסור לה לשתוק
איזה שבוע היה לי. שבוע מזוקק שהוציא לאוויר העולם את מה שתסס בתוכי כל כך הרבה שנים. שבוע בו זכיתי שרבנים ותלמידי חכמים יקשיבו לכאב שלי, ויעשו מה שביכולתם כדי שקולי ישמע, והדברים יתבררו. שבוע שבו זכיתי שהקול שלי, שהיה כלוא אי שם במעמקי הנפש הגיע לרבים כל כך בארצנו האהובה. שבוע בו זכיתי להכיר עוד אנשים טובים, שביום יום משתייכים למגזרים ותתי מגזרים שונים ממני, ואף על פי כן מיד התגייסו להיות לצידי בעת צרה. איזו אהבת ישראל!
באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!
סבא רבא שלי, הרב אריה בוירסקי, יחד עם חברו, הרב שבתאי שמואל, היו שני התלמידים הראשונים איתם הרב קוק הקים את ישיבת "מרכז הרב". 'אם יש שני תלמידים שרוצים ללמוד', אמר הרב קוק, 'אז אפשר להקים ישיבה!' כך קמה ישיבת מרכז הרב העולמית. שנה בלבד לאחר שלמד בישיבה, שלח אותו הרב קוק למושבה בנימינה. מושבה חילונית. היום היו קוראים לזה גרעין תורני, או שליח חב" ד. אז, סבא רבא שלי היה גרעין תורני של משפחה אחת, עוד לפני שהיה קיים המושג הזה בכלל. וכולם אהבו אותו . הוא לימד לבר מצווה את אהוד אולמרט ואהוד מנור ואת שאר ילדי המושבה. האמת והשלום אהבו .עד היום יש אנשים מתושבי בנימינה הוותיקים ששומרים על קשר עם סבי, בנו.
השבוע הרגשתי שזכיתי גם אני לחוש מאהבת ישראל הזאת.
בגשם, בקור, באו אנשים ונשים מכל קצוות הארץ להיות איתי. פשוט כי אכפת להם.
כי הכאב שלי נגע בהם. כי אנשים אחים אנחנו. אני מודה להשם על האנשים היקרים שזכיתי לפגוש. אני רוצה ומקווה שאהיה שליחה לתיקון גדול שצריך להיות פה. להוסיף חמלה, כלפי מי שנפשם הגיבה לאירועים קשים, חמלה כלפי כאב של אחרים. ומצד שני, תקיפות. להגיד לא עוד! מי שפגע צריך לתת את הדין! לא ניתן לעוד נפשות להירמס! הפסק אומר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום ". השלום יבוא אחרי העוז. העוז להציב גבולות. העוז להגיד 'עד כאן', העוז להגיד 'לא' במחוזותינו.
לצערי, מקום הקול שלי מתקבל בברכה. אך הקול שלי נתקל גם בהרבה התנגדות. בהרבה הכפשה. ברצון להשתיק. להחזיר אותו מהר מהר לאיפה שהוא היה, כי לאנשים היה נוח יותר בלעדיו. אבל לא, זה אל חזור. הקול הזה כבר נמצא, כבר קיים. הוא לא ישוב אחורנית. והנה, מצטרפים קולות נוספים לקול הזה, קולה של דורית הופר לנג היקרה. שמצאה כוחות בתוכה לספר על פגיעה שהיא נושאת בתוכה שנים רבות כל כך. היא שיתפה אותנו גם בהשלכות של הפגיעה הזו. ומכוחה, הקול שלי מתחזק. וביחד הקול הולך וגדל. גדל עד שמשטרת ישראל פותחת בחקירה. בתקווה שיעשה פה בירור אמיתי שלא נעשה שנים רבות כל כך.
אך ככל שהקול שלי מתחזק, מתחזקים גם הקולות המתנגדים לו. קולות הקוראים ואומרים כי עדותי אינה קבילה, שאני מהווה עלילת דם של ממש, או לחילופין מוזמנת ונתמכת על ידי הקרן החדשה או הפרוגרס. (שאני בתמימותי אפילו לא ידעתי מה הכוונה שמסתתרת במילים האלו עד שפגשתי בהן השבוע...)
אבל אני יודעת שאין לי את הזכות לוותר על הקול שלי, כי הוא הקול של רבים כל כך .של ילדי ואף של ילדיהם של המתנגדים לקולי. אני משמיעה גם את הקול שלהם.
אך כדי שבעזרת השם הקול הזה יצליח לגבור על המתנגדים לו אני זקוקה לעזרתכם. מכיוון שאין לנו שום מימון לא מקרנות ולא מארגונים, ובסופו של דבר כל התהליך הגדול הזה מצריך חוץ מאומץ אמונה וישרות גם תקציב, אני קוראת לכם לקחת חלק במאמץ להפוך את העולם שלנו לטהור ונקי יותר.






React to WordPress