הגיע הזמן ליישם את החוק למניעת הטרדה מינית גם בספורט ובתרבות
אחת מן ההגנות המוכרות בחוק למניעת הטרדה מינית היא הגנת יחסי מרות, לפיה, המוטרדת אינה צריכה בכלל להראות הסכמה או אי הסכמה, עכשיו צריך ליישם את זה גם על כדורגלנים ומעריצות קטינות, זמרים ומעריצות ובעולמות נוספים מחוץ למרחב העבודה
מזה יממה אוהדי כדור רגל, שחקנים ופרשנים, חוגגים את ההנחה שמתקבעת אצל רבים כי לא יוגש כתב אישום נגד דור מיכה ועומר אצילי, שחקני מכבי תל אביב שקיימו יחסי מין עם קטינות והשקו אותן לשוכרה אולם לא ידעו, לפי טענתם, כי מדובר בקטינות.
בעקבות הפרשה הזו, פנה לפני כמה ימים יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עודד פורר, לשר המשפטים אבי ניסנקורן בהצעה לתיקון התקנות למניעת הטרדה מינית, כך שיטילו חובה גם על קבוצות ואיגודי ספורט לביצוע הדרכות למניעת הטרדה מינית. יוזמה חשובה וראויה, שמטרתה בין היתר להרחיב את התשתית החינוכית, המוסרית והאתית בנושא קיום יחסי מין בין כדורגלנים לנערות צעירות, מעבר לדיון הפלילי.
מאז התפוצצה הפרשה נהיינו כולם מומחים למשפט הפלילי. במקום לנהל דיון ערכי באקט (המזעזע) שביצעו כוכבי הכדורגל בתיכוניסטיות, ואין מחלוקת שמדובר בתיכוניסטיות, מתקיים דיון רדוד ועקר בשאלה האם הילדות זייפו או לא תעודות זהות. שאלה שהיא אולי בעלת חשיבות פלילית אבל בינה לבין אתיקה, מוסר וחברה בריאה וערכית - אין דבר וחצי דבר. ההצעה של ח"כ פורר אם כן, היא ניסיון להנחיל תשתית חינוכית, מוסרית ואתית (שקיימת כבר 32 שנה בתחום העבודה) ולהעתיק אותה למרחב הספורטיבי.
עם כל הכבוד להדרכות שמציע ח"כ פורר, מדובר בתופעה הדורשת טיפול משמעותי הרבה יותר. על המדינה להבהיר באופן חד משמעי ולצד סנקציות פליליות וכספיות שיוטלו, שכאשר כוכב כדורגל שוכב עם קטינה, גם אם היא מעל גיל 16, ההסכמה שלה לא באמת רלוונטית. הענישה צריך שתהא בהתאם, בדיוק כפי שקובע החוק למניעת הטרדה מינית.
אחת מן ההגנות המוכרות בחוק למניעת הטרדה מינית היא הגנת יחסי מרות, לפיה, המוטרדת אינה צריכה בכלל להראות הסכמה או אי הסכמה. נקודת המוצא היא - לפי קביעת בית המשפט העליון - שממילא מדובר ב"הסכמה טכנית" מאחר שלעולם לא נוכל לייחס הסכמה אמיתית לכפוף או כפופה והטעמים ברורים. בנוסף, ביקש המחוקק בהגנה זו לקבוע סטנדרט התנהגות ראוי ומכבד בקרב דרגי ניהול, מטרה ששמו לעצמם תאגידי ענק בשנים האחרונות כמו מקדונלד'ס, אינטל, גוגל, CBS, מייקרוסופט, תעשיית הגיימינג ועוד. ולפיה למנהל אסור לקיים רומן (גם אם בהסכמה) עם עובדת שלו. נקודה. בדיוק כפי שמצופה משחקן כדורגל ומעריצה קטינה או זמר מפורסם ומעריצות.
חשוב להדגיש, מלבד הרף הפלילי יש בחוק שורה של סנקציות כואבות שלא דורשות עמידה ברף הפלילי. אז, אם לאמץ את החוק והתקנות הקיימות למה לא לקחת את הרעיון צעד אחד קדימה ולאמץ גם את הסנקציות שבצדם, כגון מאסרים, פיצויים של מאות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק וקביעת זכות למעסיקות, במקרה זה קבוצות הכדורגל, לסיים את חוזה ההתקשרות עם אותם שחקנים מה שיטיל גזירה כלכלית כבדת משקל עבורם, שלא לומר סוף הקריירה שלהם. סנקציות מסוג זה סביר שיביאו את השחקנים לחשוב פעמיים לפני בדיקת תעודת הזהות. הם פשוט ימנעו.
ועוד צעד קדימה – ההגנות שחלות בנושא במרחב העבודה יחולו על יחסים מחוץ למרחב העבודה ולא רק בתחום הכדורגל והכדורסל, אלא גם במרחבי הקולנוע, התאטרון, הטלוויזיה, מרחבים שרק בחודש האחרון נחשפנו לפרסומים על תלונות והטרדות בהם. כך תימצא הגנה ראויה יותר לקורבנות, למוטרדים ולמוטרדות שבמצב דהיום, בהעדר יחסי עבודה עם המטרידים, לא עומדת להם שום הגנה (פרט להגנה הפלילית ובתנאי כמובן שיעמדו ברף הפלילי הגבוה מכולם). במצב זה גם יעמיק השיח על גבולות האתיקה והמוסר ולא רק על הרף הפלילי.
לסיכום: הגיע הזמן ששחקני כדורגל ובעלי כוח והשפעה בכלל יפנימו שהם לא סופרסטארים כל יכולים שדי בהצצה בתעודת זהות כדי להכשיר את מעלליהם. אם אנחנו רוצים חברה ערכית, מוסרית והגנה על ילדות וילדים, נשים וגברים ומוטרדות ומוטרדים בכלל, יש לעבור תהליך משמעותי הרבה יותר ולא להסתמך רק על הרף הפלילי. דבקות במניעה, חינוך, מודעות, הסברות וסנקציות חמורות על המפרים, הם אלה שאולי יתחילו לחולל פה סוף סוף שינוי בנורמות ההתנהגות.
הכותבת היא עו"ד ונוטריונית, מומחית לדיני עבודה ומרצה בתחום ההטרדות המיניות.
***
לא מעט נשים חשות כלואות בביתן היום יותר מתמיד. לקריאת תמרורי האזהרה שכתבו בפורום מיכל סלה כנסי ללינק הבא
React to WordPress
