חינוך איכותי, ציבורי ושוויוני הוא המפתח המרכזי למוביליות חברתית ולצמצום פערים בחברה. פעמים רבות נמתחת ביקורת – לעיתים מוצדקת – על מערכת החינוך, אך אסור לנו לשכוח את תפקידה הקריטי: להעניק לכל ילד וילדה הזדמנות שווה לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. יותר מכל מנגנון אחר, מערכת החינוך היא הכלי המרכזי ליצירת שוויון הזדמנויות אמיתי. היא זו שיכולה לשנות את מסלול חייו של נער משכונת מצוקה ולהעניק לו כרטיס כניסה לחיים מלאי משמעות, מימוש והצלחה.

אני יודעת זאת ממקור ראשון. נולדתי להורים שעלו לישראל ממניעים ציוניים, והגענו ישירות לשכונת עיר גנים בירושלים – שכונה רוויית עולים, שנחשבה לשכונת מצוקה. בבית, למרות האתגרים הכלכליים, הקפידו על נורמות של התנהגות, עודדו למידה, וחסכו כל אגורה כדי לרכוש עבורי אנציקלופדיה. נקודת המפנה עבורי הייתה הבחירה ללמוד בתיכון "פלך", שנחשב לבית ספר פרטי יוקרתי. שם נחשפתי ללמידה מעמיקה, אינטרדיסציפלינרית, עבודות חקר ומיומנויות שהן בסיס להצלחה במאה ה-21.

עם זאת, במהלך שנותיי בתיכון הרגשתי היטב את הפערים. הייתי היחידה מכלל תלמידי השכבה שהגיעה משכונת מצוקה. לראשונה, התוודעתי להבדלים הכלכליים בין משפחתי לבין יתר המשפחות. לא יכולתי להצטרף למשלחת לפולין בגלל העלות הגבוהה, ונדרשתי להשקיע מאמץ רב כדי למצוא את מקומי, להרחיב אופקים ולדעת שאני שווה – גם אם שונה. תודעה זו דרשה ממני לפתח חוסן נפשי, יכולת להתמודד עם תסכול, ולהתמיד. התיכון העניק לי את כרטיס הכניסה לשירות משמעותי כקצינת חינוך בצה"ל ובהמשך ללימודים אקדמיים.

האהבה שלי לחינוך נולדה כבר אז, מתוך ההבנה שחינוך איכותי הוא לא מותרות – אלא זכות בסיסית. שוויון הזדמנויות אמיתי מתחיל בכך שכל בית ספר, בכל מקום בארץ, חייב להיות מצוין. מערכת חינוך ציבורית טובה נמדדת בכך שהיא מצמצמת פערים – לא מנציחה אותם. זו גם הייתה הסיבה שבחרתי לעסוק בחינוך. תחילה כמנהלת תיכון "שבח מופת", שהוביל תלמידים יוצאי ברית המועצות למצוינות אקדמית, ובהמשך כמנהלת קמפוס "ביאליק רוגוזין" בתל אביב – שחיבר שני בתי ספר בעלי הישגים נמוכים למסגרת חינוכית הוליסטית, מגיל גן ועד י"ב.

כיום אני האישה היחידה שעומדת בראש רשת חינוך גדולה בישראל. מדובר לא רק בציון דרך אישי, אלא גם באחריות עצומה. הובלת רשת חינוך מגוונת מחייבת שילוב בין חשיבה אסטרטגית לרגישות אנושית, בין ניהול מערכתי לחיבור אמיתי לשטח. זהו תפקיד שמצריך רתימה של שותפים מכלל המגזרים – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מנהלי אגפי חינוך, מפקחים, החברה האזרחית, האקדמיה והתעשייה – כולם למען מטרה אחת: לחזק את הקהילה הבית-ספרית, את התלמידים, המורים וההורים.

אחת המשימות המרכזיות שלי היא להסיר חסמים ולהרחיב את טווח הבחירה, במיוחד עבור תלמידים ותלמידות מרקע מאתגר – כאלה שהיו בדיוק במקום שבו אני הייתי. תעודת בגרות איכותית, במיוחד בתחומי המדעים, המתמטיקה והשפות, היא מנבא חזק למוביליות חברתית וכלכלית. לכן ברשת עמל אנו פועלים לעידוד תלמידות לבחור במגמות מדעיות וטכנולוגיות, תוך יצירת מעטפת תמיכה הכוללת חיזוק לימודים, הרחבת מספר הלומדות ל-5 יחידות, וכן הקניית מיומנויות של עמידה מול קהל, חוסן רגשי, פיתוח מנהיגות והשתתפות בתכניות מנטורינג. המטרה: שכל תלמידה תוכל להגדיר את החלום שלה ולבחור את עתידה מתוך עניין וסקרנות – לא מתוך מגבלות כלכליות או חברתיות.

מתוך אותה הבנה, הקמנו יחד עם שותפים כמו ד"ר יוסי ורדי את עמותת "תובנות בחינוך", מתוך רצון להרחיב את המודל ההוליסטי שפיתחנו בביאליק רוגוזין לעשרות בתי ספר ברחבי הארץ. העמותה גייסה כבר כ-1,500 מתנדבים ומתנדבות – אנשים שמאמינים שכל ילד זקוק למישהו שיאמין בו וירוץ איתו קדימה.

כיום, בתפקידי כמנכ"לית רשת עמל – תפקיד שקיבלתי מידי יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד – אני מחויבת להיות קשובה לעשרות אלפי תלמידים ותלמידות, מורים ומנהלים. מדובר באחריות גדולה: ניהול תקציבים משמעותיים, הובלת חדשנות חינוכית, ובעיקר – שמירה על חינוך ציבורי, דמוקרטי, מדעי וטכנולוגי, שמבקש לעצב חברה ישראלית שוויונית יותר.

יש לנו נוער נפלא – סקרן, נמרץ וערכי. יש לנו מורים מסורים ומנהלי בתי ספר שהם מנהיגי קהילות. כל מה שצריך הוא להמשיך להשקיע בהם – לא מתוך סיסמאות, אלא מתוך אמונה עמוקה: חינוך איכותי הוא הדרך הבטוחה והיציבה ביותר לבנות חברה צודקת, שוויונית ומלוכדת יותר.

צילום רפי דלויה

הכותבת היא קארן טל, מנכ״לית רשת החינוך 'קבוצת הרב-תחומי עמל'