אומרים שאחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית בחייה, אך בפועל הסטטיסטיקה אכזרית הרבה יותר: למעשה, כל אחת מאיתנו חוותה פגיעה מינית. זוכרות את האיש הזה שקרה לכן בשיחים מגן המשחקים ואז גיליתן שהוא שולף איבר? ומה לגבי זה שעבר מולכן ברחוב ופתאום הכניס יד למכנסים והתחיל לגעת בעצמו? הסוטים האלה לרוב לא ניסו לגעת בנו פיזית, אבל התחושה שמלווה רבות מאיתנו מאז, במודע או שלא, מבטאת פגיעה מינית לכל דבר.

מאמר שפורסם לאחרונה באתר של עיתון ה'גרדיאן' הבריטי, סוקר את התופעה הרווחת וקורא לנשים ולחברה בכלל לתפוס עמדה בנושא ולא להשלים עם קיום יומיומי של כל כך הרבה סוטים ליד הבית שלנו. טניה גלבוע, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 'תאיר', אומרת כי "יש משהו כאילו נורמלי בזה שתקרה לך סיטואציה בה גבר מאונן לידך ברחוב. ברוח מה שטלי ליפקין-שחק אמרה לפני שנים, זה כאילו חלק מטקס החניכה שלנו בדרך להיות נערה ולהיות אישה. פגיעות מיניות יותר קשות לא מגיעות אלינו, אז הפגיעות הקלות במרכאות הללו ודאי לא מגיעות למרכזי הסיוע, אבל זה לא אומר שזה לא קשה. זה משאיר חותם גדול והשלכות קשות".

גלבוע קוראת להורים לדבר עם הילדים ולברר מהם האם הם נתקלו בכך. "אני חושבת שהורים לא יודעים היום איך לדבר עם הילדים על מיניות, על אחת כמה וכמה על פגיעות מיניות", היא אומרת. "זאת האחריות שלנו, אחרת אנחנו משאירים אותם בחושך מסוכן, כי החומרים מהאינטרנט מהם הם שואבים את הידע מעוותים להם את התפיסות. הרבה פעמים, כשזה קורה בגיל צעיר, מופעל מנגנון ניתוק של 'לא ראיתי את זה' וממשיכים הלאה מבלי לספר לאיש, אבל אם תיקחי קבוצה של הרבה נשים ותשאלי אותן, הרוב המוחץ ירימו את האצבע ויגידו שבעצם זה קרה גם להן".

 

האינטואיציה הצילה אותי מאונס
החשוד בפרשת סם האונס חיזר אחרי יעל יעקבי, אבל היא סירבה להיפגש עמו. היום היא מודה לאינטואיציה שלה

 

לכתבה המלאה...

אז החלטתי לבדוק. ביום חמישי בבוקר כתבתי שאלה בקבוצת האימהות 'מאמאזון' בפייסבוק: "מי מכן חוותה אי פעם מצב שגבר עבר מולה ברחוב או בכל מקום ציבורי והתפשט/נגע בעצמו?". בקבוצה יש מעל ל-63,000 נשים, ומהרגע שהשאלה עלתה לא מפסיקות לזרום עדויות של מקרים כאלה מחברות הקבוצה. חלק מסתפקות בדיווח שגם להן זה קרה והרוב מפרטות בצורה כנה ומצמררת בדיוק מה עבר עליהן. רבות מידי אומרות שזה משפיע עליהן עד היום. הנה חלק קטן (מאוד) מהעדויות שממשיכות להצטבר:

נורית קנטי, עיתונאית, העורכת הראשית של 'מה בוער' עם רזי ברקאי בגלי צה"ל: "הייתי בת 11 או 12. הסתובבתי באזור מכשירי הכתיבה בכלבו גדול בשוויץ. פתאום נעמד לידי גבר ששיחק בעצמו ועשה קולות. בהתחלה קפאתי ואז ברחתי משם, מבוהלת ובתחושת גועל. אני לא זוכרת מה היה אחר כך, אבל את הגועל ואת תחושת חוסר האונים לא שכחתי".

ליעם עובד, בת 29, רעננה: "אני לא מכירה מישהי שזה לא קרה לה בצורה כזו או אחרת. לי זה קרה מספר פעמים כשהייתי ילדה. אני חושבת שזה היה ביסודי. היינו בגן השעשועים ליד הבית בצהרי היום וגבר קרא לנו אל מאחורי השיחים. שם ראינו שהוא בעצם ערום ונוגע בעצמו. ברחנו. בגיל תיכון בערך הלכנו בערב ברגל ליד הבית ובגינה של בית עמד ליד העץ גבר עם העניינים בחוץ ופשוט נגע בעצמו בחופשיות בזמן שהסתכל עלינו. ברחנו שוב".

נ', בת 28: "זה קרה לי פעמיים. האחת באוטובוס פשוט ישב ועשה מה שעשה במושב ליד עד שהגיע לגמירה. הפעם השנייה קרתה ביום חתונתי. הוא ישב באוטו, הסתכל עלי והוציא את איברו. אני הייתי בכניסה למלון בשמלת כלה!!! הוא היה עם מכנס קצר ושיחק עם עצמו עד שצרחתי עליו והוא ברח. סיפרתי לבעלי, אבל הוא כבר נסע ולא היה מה לעשות".

דפנה קופליס, בת 33, מושב בית יצחק: "כשהייתי בת 17 נסענו כמה חברות לפסטיבל בירושלים. כיסא לפנינו באוטובוס ישב חייל שפשוט עשה ביד. הוא אפילו גמר וניקה את זה על הכיסא. לפני שהספקנו לצאת מההלם הוא ירד מהאוטובוס".

נסיה, בת 29, ראשון לציון: "לא מזמן ישבתי עם בני בגן בראשון לציון בבוקר וקלטתי מישהו מאחורי העץ מאונן ומסתכל עלינו. ברגע שהוא קלט שאני מסתכלת עליו הוא פשוט רץ לכיוון הכביש. מאותו היום אני לא מתקרבת לשם, אני קצת מפחדת".

ר':"איזה קטע, קראתי את הפוסט, ניסיתי לחשוב אם קרה לי משהו כזה והגעתי למסקנה שלא. ותוך כדי שאני קוראת את התגובות, נזכרתי בשלושה אירועים שונים- שלושתם בחוף הים- של גברים שחשפו את האיבר שלהם או אוננו".

ס':  "אין אף לא אחת מכל החברות שלי שלא קרה לה דבר דומה לכל התיאורים כאן ואף גרוע מכך".

א': "...פעם נוספת שזה קרה לי היתה לפני כשנה כשהייתי בהריון! ישבתי בתחנת אוטובוס, בא איזה סוטה, שלף את הפין שלו והתחיל לאונן, תוך שהא אומר: 'תראי איזו סוכרייה יש לי בשבילך' ואומר מה הוא היה עושה לי ואיזה תחת יש לי. אמרתי שאנחנו מתקשרת למשטרה וזה ממש לא הלחיץ אותו. עליתי לאוטובוס הראשון שהגיע".

הגר פורמן, בת 34, קיבוץ גניגר: "זה קרה לי כשהייתי סטודנטית, בספסל האחורי באוטובוס בדרך ללימודים. חוויה שקשה לשכוח. בדיעבד אני מצטערת שלא צעקתי עליו 'סוטה', אבל באותו רגע כל כך נבהלתי שפשוט ברחתי משם.  לדעתי יש מה לעשות וזה לדבר עם נערים ונערות על מיניות בריאה ולדבר איתם על גבולות ומה לא מקובל. אני יכולה לספר שדיברתי על המקרה הזה עם תלמידים שלי בכיתה ז' והרגשתי ממש תחושת שליחות, שאם אחת הבנות תיתקל במקרה כזה אולי היא תהיה אמיצה יותר ממני".

כפי שאולי שמתם לב, במרבית העדויות סיפרו הנשים כי דווקא הן היו אלו שפחדו לעשות מעשה, או אפילו השתתקו נוכח האיברים השלופים, זאת במקום שהסוטים יהיו אלו שיתביישו ויברחו. יכול להיות שהאפקט המצמרר של סך כל העדויות יגרום לנו להבין שאנחנו לא לבד, ושאנחנו לא מביאות דברים כאלו על עצמנו, אלא שזו תופעה נרחבת, שהגיע הזמן לאזור אומץ ולעקור אותה.

**קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: לנשים 1202 לגברים 1203