כנגד כל הסיכויים: מאישה חרדית בנישואים אלימים לדי.ג'יי מצליחה

מלכה שאיר עשתה את זה. היא הצליחה לשנות את חייה, ומחיים טראגיים של אישה חרדית מוכה, היא הרימה את עצמה, שינתה את חייה לחלוטין והגשימה חלום. שאיר בת ה-38, גרושה פלוס שלושה ילדים, עזבה את בעלה ויצאה בשאלה, וכיום היא תקליטנית מצליחה ומבוקשת המופיעה באירועים שונים המתקיימים ברחבי הארץ.

"גדלתי בחולון בבית מסורתי. התחתנתי בגיל צעיר והפכה לאמא צעירה", מספרת שאיר, "אורח החיים שלנו היה מסורתי, אבל חצי שנה אחרי החתונה בעלי התחזק וחזר בתשובה. במשך חמש שנים גרתי כאישה חרדית ביישובים הדתיים אלעד וחשמונאים וביישוב החרדי מודיעין עילית. בשלב מסוים קיבלתי החלטה שאורח החיים הזה לא מתאים לי והחלטתי להתגרש".

מה גרם לך לפצוח בקריירה של די.ג'יי? זאת לא ממש הבחירה הטבעית עבור אישה חרדית.

"אחרי שהתגרשתי חזרתי בשאלה והתחלתי לצאת לבלות במועדונים. הייתי עומדת ומסתכלת על עמדת הדי.ג'יי והתלהבתי מהדרך בה הוא מצליח להרקיד את כולם ברחבת הריקודים. כל הזמן אמרתי לעצמי שיום אחד גם אני אעלה לעמדה הזאת ואעשה מוזיקה. זה היה הדבר שהכי רציתי לעשות. זה ממש לא היה קל עבורי, בעיקר כאמא גרושה, בלי יכולת כלכלית אבל היו לי המון רצון ומוטיבציה להצליח. בהתחלה לא היה לי ציוד להתאמן עליו בבית, ולכן מדי שבוע הייתי שוכרת חדר במכללה כדי להתאמן. בהדרגה התחלתי לקנות ציוד והופעתי בהתנדבות - תקלטתי בזולה לבני נוער במודיעין, הופעתי בפני ילדי וילדות החינוך המיוחד בתל אביב ובמעון מסילה לנערות בסיכון גבוה. גם הופעתי בפני קבוצת נשות עסקים, באירוע שנמשך יומיים על גבי הגג של מגדלי עזריאלי בתל אביב. ומשם החלה פריצת הדרך שלי, שבעקבותיה אני מופיעה באירועים רבים. עם הזמן התחלתי לעבוד על פלייליסטים בהתאמה אישית".

מלכה שאיר. צילום: גיל דור

ואיך הגיבה הסביבה?

"בעקבות חזרתו בתשובה של הגרוש שלי נאלצתי לחיות איתו בדרך שהיה לי קשה לקבל. החלטתי להתגרש אחרי שהבנתי שאלו לא החיים שאני רוצה לעצמי. תמיד היה לי בראש שיום אחד אברח מהכל ושמגיע לי חופש, ובסופו של דבר זה קרה. לא היה פשוט להחליט, אבל ברגע שקיבלתי את ההחלטה הלכתי על כל הקופה כי רציתי לעצמי ולילדיי חיים חדשים. לאחר שהתגרשתי ללא כל עזרה, ניקיתי בתים למחייתי ובמהלך הניקיונות האזנתי למוזיקה. זה מה שסייע לרומם את רוחי ולחלום על עתיד טוב יותר. למזלי, באחד הבתים שניקיתי היה לקוח שאמר לי שאני כישרון מבוזבז ושאני חייבת ללמוד משהו. בעקבות זאת, נרשמתי ללמוד קורס תקליטנות. זה ממש לא היה קל עבורי, בעיקר כאישה גרושה עם שלושה ילדים, בלי יכולת כלכלית. כשהתחלתי לתקלט היה לי קשה, היו הרבה אנשים שהתרחקו ממני ולא אהבו שחשפתי את חיי כחרדית לשעבר, אבל עשיתי צעדים במהלך דרכי מהם לא אוכל לחזור אחורה בשום פנים ואופן". 

היית אישה מוכה, גם כדי לצאת ממערכת יחסים אלימה צריך תעצומות נפש.

"במשך חמש שנים חוויתי אלימות כלפיי מצד הגרוש שלי. כאשר המצב הידרדר והאלימות עברה גם לילדיי, החלטתי להזמין את המשטרה ולסיים את התקופה הקשה הזו. משפחתי לא הכירה בי בעקבות הגירושין ומשום שהזמנתי את המשטרה. בכל פעם שהוא היה אלים כלפיי, אמרתי לעצמי שאני 'אחתוך' את זה, אבל הייתי אז בהריון הראשון ולא היה לי אומץ. גם ההורים שלי הפכו לחרדים ולכן ידעתי שהם לא יקבלו את זה שאתלונן על כך שבעלי מרביץ לי. בכל פעם שהוא נתן לי מכה, הייתי מבקשת ממנו סליחה כבר למחרת, כי חשבתי שיהיה יותר גרוע. גם פחדתי להתערב כשהוא הרביץ לילדים כדי לא להגביר את האלימות. חשבתי שאם אתחזק בדת, אסתדר איתו. אבל בפועל זה גרם לי יותר להתרחק מהדת".

סיפרת או נעזרת במישהו?

"הייתה לי חברה, אשת סוד, שסיפרתי לה כל מה שעובר עליי. היא זו שהזמינה משטרה ברגע האחרון והצילה אותי אחרי שהוא הרביץ לאחד הילדים. אותה חברה אמרה לי כל הזמן שיותר גרוע מזה לא יהיה, ואני השבתי לה שאני מפחדת ממה יגידו עליי. היה אדם נוסף שעזר לי, חרדי ממודיעין עילית שתמך בי ועזר לי להתגרש. בעלי לשעבר היה חייב לו כסף, וכשהוא בא לבקש אותו אמרתי לו שאין לי ממה להחזיר לו. הוא עזר לי לעבור מאלעד למודיעין עילית, תמך בי מבחינה רגשית, והכניס אותי לקהילה שם".

איך נראית אז פנימית וחיצונית?

"הייתי לובשת חצאית ארוכה, כיסוי ראש וצווארון סגור. הייתה תקופה שהגרוש שלי רצה שגם אלבש של. חשבתי שאם אעשה זאת הוא יאהב אותי יותר אבל זה כמובן לא עזר. היום אני לא אלך עם חולצת בטן ועם חצאית מיני, אבל אני מתלבשת מבלי שייכפו עליי כיצד להתלבש. היו לי כמה מערכות יחסים עם גברים אחרים, אבל מאז שהתגרשתי אף גבר לא מרים עליי את הקול ובטח לא את הידיים. אני עצמאית, לא רק פנימית אלא גם בעיסוקי המקצועי כתקליטנית. אני מדליקה נרות שבת, חוגגת את חגי ישראל ושומרת מסורת, אבל עושה זאת מתוך בחירה ולא מכפייה. אני משמשת אוזן קשבת להרבה נשים שעברו מקרים כאלה או שיש להן זוגיות עם גברים בעייתיים. מבחינתי, הדבר הכי חשוב זה שהאישה תהיה עצמאית אבל גם לא לבדה".

מה קרה אחרי הגירושין?

"כשחזרתי בשאלה התחלתי לראות עולם, ואז עזבתי את היישוב הדתי אלעד כדי להתרחק מכל הדברים שעיכבו אותי מלהיפתח ולעשות שינוי. החלטתי להתנתק מהסביבה שהעיקה עליי ומכל המתח שחוויתי. עברתי לגור ביישוב החרדי מודיעין עילית, והקהילה החרדית שם עזרה לי בגמ"ח לכל דבר - טיטולים ואוכל לתינוקות, אוכל לשבת, היכן להתארח בערבי שבת, ועוד. זו ההזדמנות להודות לכל מי שעזרו לי והעסיקו אותי בניקיון בתים על מנת שאוכל להתפרנס לאחר שהתגרשתי. כך למעשה, הצלחתי להתפרנס באותה תקופה קשה. אם הייתי צריכה עזרה, הם הביאו לי ולילדיי אוכל בקופסאות, בגדים ונעליים שהיו קטנים על ילדיהם, ועוד. הבעיה החלה כשהתחלתי לחזור בשאלה. אז אמרו לי במודיעין עילית שהילדים שלי לא יכולים להישאר בתלמוד תורה מכיוון שאני עצמי חוזרת בשאלה, והייתי צריכה לעזוב ולעבור לעיר מודיעין הסמוכה".

מלכה שאיר. צילום: גיל דור

את מצליחה לעכל את כל מה שחווית?

"למען האמת לא. יש לי חרדות ופחדים מכל מיני דברים שאני רוצה לעשות, כי התרגלתי להיות קטנה. אחרי החשיפה הגדולה שקיבלתי לאחרונה בראיון טלוויזיוני בתכנית 'פותחים יום' בערוץ 13, הייתי בלחץ מה יהיה ואיך אנשים שמכירים אותי יקבלו את מה שסיפרתי באותו ראיון כי אני רגילה להיות נחבאת אל הכלים. התגובות שקיבלתי היו  הפוכות ממה שדמיינתי, אנשים התלהבו מהריאיון וחברות שלי שראו אותי בקניון רצו אליי ואמרו לי שאני סלב. הייתה אפילו אישה חרדית ממודיעין עילית שהתקשרה אליי ממספר חסוי. התברר שהיא הייתה פעם שכנה שלי באותה תקופה. היא אמרה לי שהיא מעריצה אותי, שהיא עצמה מאוד סובלת ושהייתה רוצה לעשות כמוני כי החיים שלה בזבל. אני אפגש איתה כדי לעזור לה ולתת לה כוחות לצאת מהמצב בו היא נמצאת".

מה יש לך להגיד למלכה של פעם?

"אני מתכוונת לעשות עם זה משהו ואפילו לכתוב בעתיד ספר על חיי. אני מאוד גאה על כך שאני מגדלת שלושה ילדים לבדי, ללא עזרה מאף אחד, ושמכך שלאחר גירושיי הייתי קמה בבוקר, מנקה בתים ומאזינה למוזיקה. עם כל הקשיים הרבים שעברתי, הייתי לוקחת את ילדיי לטיפולים רגשיים ונותנת להם הכל. זו הייתה תקופה לא פשוטה בה הייתי עובדת בשתי עבודות במקביל, בבוקר הייתי מנקה בתים ואיל בשעות אחר הצהריים והערב הייתי עובדת כקופאית בסופרמרקט".

יכולה לתאר מה עושה לך מוזיקה?

"המוזיקה מעלה לי זיכרונות טובים, נותנת לי הרבה מוטיבציה ועוזרת לי לשמור על האש הפנימית שלי. יש שירים ש'מרימים' אותי ויש שירים שפותחים לי את הלב כשאני רוצה לבכות. אני מאוד אוהבת דאנס ודיפ האוס. אם אני צריכה מוזיקה מקפיצה, אני גם משמיעה לעצמי מוזיקת טראנס. הבית שלי מאוד מוזיקלי, ושלושת ילדיי לוקחים איתם לאמבטיה רמקול שעמיד למים כדי להתקלח לצלילי מוזיקה".

מה את אוהבת בעיסוק שלך כדי.ג'יי?

"אני אוהבת לגעת בקהל ולחבר בין אנשים. לא מזמן הופעתי במסיבה לדתיים לאומיים. לפני כמה שנים השקתי ליין מיוחד לנשים דתיות, אותו ארגנתי יחד עם חברתי, בעלת עסק להפקת אירועים, שבמסגרתו תקלטתי בפני עשרות נשים חרדיות שהגיעו ממודיעין עילית ומאזור מודיעין כדי לרקוד - ללא גברים כמובן - להתפרק ולשים לכמה שעות בצד את המושכות ואת הרסן. כדתייה לשעבר אני יודעת מה זה לאהוב מוזיקה ולהיות בכלא שלה, ולכן לא הסכמתי שהליין הזה יכלול רק מוזיקה דתית אלא יגרום לאותן נשים ליהנות מהמוזיקה, לרקוד ולהשתחרר. אני אוהבת שהעבודה שלי פשוט עושה טוב לאנשים. כשאני מתקלטת אני נמצאת בפלנטה אחרת לגמרי וכאשר אני מכבה את הווליום אני כבר מחכה לאירוע הבא".

יש משהו שאת מתחרטת עליו?

"אני מתחרטת על כך שלא התגרשתי כבר בשנה הראשונה, אבל מצד שני יש לי שלושה ילדים נפלאים מהנישואים האלו, אז כנראה שזה היה שווה הכל".

יש לך חלומות נוספים?

"החלום שלי הוא לפתוח חנות משלי לאביזרי די.ג'יי ושאוכל להמשיך לשמח כמה שיותר אנשים בחיי באירועים רבים בהם אופיע".

מה היית אומרת לנשים כמוך באשר הן?

"לכל הנשים, שרוצות להיות עצמאיות וחוששות מכך, אני מציעה להתחיל בהדרגה ולא לקום ולהיות עצמאית ברגע אחד. אפשר להתחיל עם עבודה אחת, ולאט לאט להתפתח. אני בטוחה שיש הרבה נשים, שנמאס להן לעבוד במשרד והן רוצות לעשות משהו חדש, אבל פוחדות לעשות מהלך כזה. המסר שלי עבורן הוא שלא צריך לפחד אלא לקום ולעשות רק מה שהן אוהבות - לעצמן ולנשמה, ולא לעשות דברים שמישהו אחר כופה עליהן. תמיד כשאתן במשבר, תסתכלו על הילדים שלכם ותשאבו מהם הרבה כח כי הילדים רואים ומקשיבים ובסופו של דבר לוקחים השראה מהדמות של האדם החזק בבית שיש לו תושייה ותעוזה".